החייל שלי

עונה 2 פרק 114

״אני אוהב אותך..״ הוא אמר ברגע שהתחיל במעשיו, מביט בעיני.
״אני אוהבת אותך״ גמרתי לו, מתכוונת לכל מילה, וקירבתי את שפתיי לשפתיו שוב.
הוא העלה את ידו לשיערי וליטף אותו, ונתן לנו להסחף ביחד זה בתוך זה, נתן לי להסחף איתו לרגע ולשכוח מהכל, לא לחשוב על כלום...
***************************
״שונאת בתי חולים!״ התלוננתי לדניאל ברגע שהתיישבתי במאמץ על המיטה בחדר שנתנו לי
״אני יודע״ הוא אמר ונישק את מצחי לפני שסידר את הכריות בצורה כזאת שתהיה לי נוחה לשכב.
״אמרתי לאמיר שאני פורש מהתפקיד״ הוא אמר כשהתיישב על מיטתי והניח את ידי בידו
״מה? למה?״ שאלתי
״בגלל ש.. זה לא מתאים.. אני כל הזמן צריך ללכת והתפקיד מתחיל עוד חודש וחצי.. אני רוצה לבלות את כל הזמן הזה איתך.. שהרי הפיתרון הזה שמצאו לך ידרוש טיפולים וידרוש כמה זמן שתצטרכי לבוא לכאן, ואני לא מתכוון לתת לך ללכת בלעדיי.. אבל אמיר אמר שהוא לא מוכן לקבל את זה ושאני יקח לי כמה זמן שצריך.. אז כרגע אין לי כל כך מושג מה אני״ הוא אמר
״אני שונאת את זה!!״ אמרתי בקול מעט גבוה
״מה?״ הוא שאל ופתח את עיניו
״אני שונאת את זה דניאל! שונאת את זה שכל החיים שלך סובבים סביבי! שונאת את זה שהכל בחיים שלך כבול אלי! ואני שונאת את זה שאתה חושב שאני לא יכולה להסתדר בלעדיך דניאל! לא כל החיים שלך זה אני! ואם כן אז תשנה את זה! תגיד לאמיר עכשיו שאתה חוזר בך ואתה בשום אופן לא פורש! בטח שלא בגללי! אני שונאת את זה שאתה התקדמת זה נכון! והלב שלי על 220 כל הזמן שאני רק שומעת את זה ואני מתה מפחד שתלך אבל אני לא מוכנה שתוותר על החלום שלך בגללי!״ אמרתי לו
הוא שתק כמה דקות לפני שעזב את ידי והתרומם מהמיטה ״אני לא יכול להסתדר בלעדייך בר.. לא משנה באיזה תפקיד אני יהיה, וכן בר, את כל החיים שלי! את יותר מזה! אני פרשתי מהתפקיד הזה כי אני רוצה להיות איתך! כי את הדבר הכי חשוב לי בחיים! את החלום שלי בר! את המחר שלי! ואת כל מה שאני רוצה בחיים! הדבר הזה של הקידום אמנם זה דבר שאני מאוד רוצה אבל לידך זה דבר חסר חשיבות לחלוטין! ודבר שאני מוכן לוותר עליו בשבילך! והחיים שלי סובבים רק סביבך! והם תמיד יסובבו רק סביבך! כי את מה שאני רוצה שהעולם שלי יסתובב סביבו! את כל העולם שלי! את החיים שלי!״ הוא אמר
הדמעות פשוט התפרצו מעייני, תכננתי לצעוק עליו כל כך הרבה אבל המילים שאמר פשוט השכיחו ממני איך מדברים
״אבל אני לא רוצה דניאל! אתה מוותר על כל כך הרבה בשבילי! אני לא שווה אפילו רבע מזה אתה לא מבין! אני הולכת למות! פאקינג למות בעוד כמה זמן! ואז אתה תשאר גם בלעדיי וגם בלי החלומות שלך!״ אמרתי בשקט
״את לא תמותי! אני לא יתן לזה לקרות!! אני לעולם לא ישאר בלעדייך! ואני לא יתן לך להשאר בלעדיי! את מבינה אותי?! אני יעשה הכל שתחיי.. גם אם זה אומר שאני יצטרך למות״ הוא אמר
״די דניאל! בבקשה! אני אוהבת אותך כל כך! אבל אני לא מוכנה שתוותר ותאבד דברים בגללי!״ אמרתי, לא היה לי כוח לריב איתו
״אני לא מתכוון לריב איתך בר״ הוא אמר כאילו קרא את מחשבותיי ״אני אומר.. אין לי על מה לוותר כי שום דבר לא שווה בעיני רבע ממה שאת שווה! אם כבר משהו ששווה לי להלחם עליו זה את!״ הוא כמר
״כל כך רצית את התפקיד הזה דניאל! דיברת עליו שעות וימים והעיניים שלך זהרו! ועכשיו בגלל הדבר המטומטם הזה שיש לי!״ אמרתי וקולי התגבר ״רק בגללי! הכל נהרס! רק בגללי וויתרת על זה! איך יכולת דניאל? הצבא הזה לא עושה לי טוב בכלל! אבל כשזה מגיע לחלום שלך אני מסוגלת להתמודד עם זה! אמנם אני לעולם לא יהיה מסוגלת להתמודד עם זה שתלך לי כי אם כן אני ילך אחריך! חלק בתוכי אפילו שמח שיש סיכוי שלא תהיה שם, אבל החלק הזה כל כך קטן שהוא חסר משמעות בעייני! החלק השני שהוא כל כך כועס עליך! על כך שוויתרת על זה בגללי! הרבה יותר גדול״ אמרתי לו
״די בר! די! מה אני צריך לעשות בשביל להוכיח לך שזה לא משנה לי?! מה אני צריך לעשות בשביל להוכיח לך שזה לא נקרא וויתור מבחינתי כל עוד אני איתך!! אני שמח שוויתרתי על זה! לעולם לא הייתי נותן לך לעבור את זה לבד את מבינה! לעולם!״ הוא אמר והעיניים שלו נרטבו גם הם
״תשאיר אותי לבד״ אמרתי לו לאחר ששתקתי כמה דקות
״מה?״ הוא שאל המים
״אני רוצה להיות לבד קצת.. תשאיר אותי בבקשה לבד״ אצרתי לו וסובבתי את ראשי לכיוון הקיר, בשלב הזה הכל היה יותר מעניין ממנו.
אחרי כמה שניות שמעתי דלת נטרקת, והדמעות יצאו בקצב מהיר יותר, פשוט התפרצו ללא יכולת לעצור אותם.
זה כל כך מעצבן אותי שהוא מוותר על החלומות שלו ועל הדברים שהוא אוהב בגללי! אני מבינה שהוא אוהב אותי אבל זה מה שהוא אוהב.
לראות אותו מדבר על זה כל פעם מחדש כשהעיניים שלו נוצצות והוא כל כך מתרגש ואוהב את זה, זה עושה לו טוב, הוא אוהב את זה.. וההרגשה הזאת שהוא מוותר על זה בגללי בלתי נסבלת
אפילו אם זה בגללי! אפילו אם זה בגלל שאני צריכה לעבור טיפולים או למות! אני הרבה פחות חשובה מהחלום שלו!!
זה לא היה נכון שאמרתי לו שהוא טועה בכך שהוא חושב שאני לא יוכל להסתדר בלעדיו.. הוא צודק לגמרי
הוא עוד לא חמש דקות לא לידי ואני כבר מרגישה געגוע כאילו לא ראיתי אותו כמה שנים! כאילו עבר נצח!
-נקודת מבט של דניאל-
״אחי.. אנחנו נוסעים כבר יותר מחצי שעה ועוד לא אמרת מילה מתחילת הדרך.. מה עובר עליך?״ עומר שאל לאחר שכנועים רבים מצידו שאתחיל לדבר בזמן שהיינו בדרך לבסיס
ידעתי שאם אני יפתח את הפה שלי אני יוציא מילים שאני לא כל כך רוצה להוציא, דברים שאני כרגע לא מעוניין לחשוף, או שאת פתאום יתחיל להוריד דמעות, ולא רציתי אף אחת מהאפשרויות האלה.. אבל הייתי חייב להגיד משהו
״אני בסדר..״ אמרתי והחלפתי יד בהגה
״אתה לא״ הוא כמר
״רבתי עם בר..״ התחלתי לומר, והרגשתי בדמעות מצטברות לגוש בגרון שלי ״רבנו בגלל שאמרתי לה שוויתרתי על התפקיד החדש.. אמרתי לה שאני רוצה לעשות את זה כדי להשאר ולהיות איתה ללא הגבלה של זמן, שאני לא רוצה לתת לה לעבור את התקופה הזאת עכשיו של הטיפולים לבד, שאני לא מוכן לתת לה להשאר לבד.. אבל היא כועסת בגלל שהיא חושבת שעשיתי את זה בגללה.. היא אומרת שהיא לא שווה את זה.. היא לא מבינה שהיא הכל בשבילי! כל העולם שלי!״ הפסקתי מעט, שוקל את המילים הבאות שלי ״זה נכון, זה החלום שלי.. אבל החלום הזה לא שווה כלום לידה, היא החלום היותר חשוב שלי! וויתרתי על זה רק מתוך כך שאני אוהב אותה ו-״ אמרתי אך עומר קטע אותי ״וואו עצור! היא כועסת עליך שפרשת?! היא שנאה את זה מההתחלה!!״ הוא כמר
״היא התעצבנה שעשיתי את זה בגללה״ אמרתי
״אבל.. הסברת לה שהיא חשובה לך יותר? ושבכלל לא פרשת לגמרי? אתה עדיין בתפקיד! פשוט לקחת עוד זמן עם אפשרות לפרוש״ הוא אמר
״אמרתי לה, היא נתפסה על הקטע שזה בשבילה.. או כמו שהיא טוענת.. בגללה״ אמרתי ונאנחתי, מאיץ מעט את המהירות של הנסיעה, מאחר והיינו באיחור גם ככה.
״היא תבין״ הוא אמר ״זה יעבור מהר..״
נאנחתי ולא אמרתי מילה, רק חיכיתי להגיע כבר לבסיס, לגמור עם זה ולחזור.
הטלפון שלי רטט, הוצאתי אותו על מנת לבדוק מי זה והשם של בר התנוסס על המסך, רציתי לענות, אך החזרתי את הטלפון לכיס שלי והמשכתי להתרכז בנהיגה.
״אתה לא מתכוון לענות?״ עומר שאל
״לא״ אמרתי קצרות
הוא נאנח אבל שתק, וטוב שכל, אין לי כוח עכשיו שיטיפו לי מוסר.
הגענו לבסיס, ונכנסנו ישר למשרדו של אמיר, לא מופתעים לראות שם את מקס ואת איציק, כמו תמיד שהם רוצים לדבר על דברים שקשורים לקידום, כולם שם.
-נקודת מבט של בר-
צלצלתי לדניאל בפעם השביעית אולי להיום, ושוב כמו בכל הפעמים, אין תשובה.
מה שאמרתי לו היה טעות, אני בטוחה שהוא כועס עלי ולא רוצה לשמוע אותי, אכל אני עדיין חייבת אותו, אני לא יכולה בלעדיו..
״קדימה בר.. אנחנו מתחילים בבדיקות.. את רוצה שמישהו ישאר איתך?״ הרופא שאל לאחר ששאל לשלומי
הסתכלתי על כולם בחדר, ולא רציתי אף אחד, רציתי רק את דניאל.
אבל לא הייתה לי ברירה ״אני ישאר״ ספיר אמרה וגיא ושחר נעמדו על רגליהם על מנת לצאת החוצה.
גיא נישק את מצחי ושתיהם יצאו, סוגרים את הדלת אחריהם ומבטיחים שהם כאן בחוץ.
הרופא חייך אלי, ועצמתי את עיני, יודעת שבכל מקרה עוד דקה או שתיים אני אהיה מורדמת..

-------------------------

מצטערת שלקח לי זמן להעלות.. מקווה שאהבתם את הפרק.. בבקשה תגיבו ותצביעו🙏🏻 אני ימשיך כשיהיו מספיק תגובות