החייל שלי

פרק 2

משוכתב***

״בוקר טב אהובה שלי״ רון אמר כשבא לאסוף אותי מהבית לבית ספר, והניח נשיקה רכה על שפתיי.
עניתי ״בוקר טוב״ בחזרה ונכנסתי למכונית
זה כבר כמעט שלושה שבועות שאני ורון ביחד
הדייט הראשון שלנו היה מוצלח כמעט כולו
הכמעט הוא בדגש על המסעדה שרון לקח אותי אליה, שהיתה מקום לכאלה שהכסף נוזל להם מהכיים ולא אכפת להם, ולעובדה שכמעט כל הדייט הוא דיבר על עצמו
אבל העלמתי עין
הרי רציתי אותו כל כך הרבה, אין סיבה שאני יתן לדברים כאלה קטנים להפריע לי

״אז.. מה שלום הזוג המאושר?״ טל שאלה כשהגענו לכיתה והתיישבנו במקומות שלנו, שאני ליד מאי ורון ליד טל
״מדהים״ רון אמר וחייך אלי, אך החיוך שלו ירד כשהאקסית שלו, ליאור, נכנסה לכיתה עם אחד מהכיתה צמוד אליה
״רון?״ שאלתי והוא הסתובב להסתכל עלי והחזיר את החיוך שלו אלי לפני שהסתובב לדבר עם טל
״לקרוא בזוגות מעמוד 52 עד עמוד 110.. בלי שום מילה נוספת״ המורה אמרה שנכנסה לכיתה וגרמה לכולהו להאנח, היסטוריה אף פעם לאביה מקצוע שאהבתי..

״אני ידבר איתך״ רון אמר כשהוריד אותי בבית והתקרב לתת לי נשיקה על השפתיים
חייכתי אליו חיוך קטן ויצאתי מהאוטו, מנופפת לו לשלום ומבטיה בו נוסע
נאנחתי כשרגשות בלתי מובנים גרמו לי לבלבול בראש והסתובבתי לכיוון הבית.
אך שהרמתי את ראשי נעצרתי, וחיוך גדול הופיע על פניי כשראיתי את החבר הכי טוב שלי יושב על המדרגות ומביט בי בחיוך
רצתי אליו וקפצתי אל תוך זרועותיו שהמתינו לי פתוחות, וחיבקתי אותו חזק
״אני מבין שאני כבר לא החבר הכי טוב?״ דניאל שאל כשהסכמתי לשחרר אותו מהחיבוק
הפניתי אליו מבט שואל והוא גיחך ״רון? ואת? באמת בר.. החיים שלך עוברים כזה שינוי ואני לא יודע מזה?״
גלגלתי את עייני ״היית בחו״ל! ונטשת אותי! מגיע לך״
הוא צחק ״אלוהים זה היה סיוט!״ הוא אמר כשפתחתי את הבית ונכנסנו שנינו
צחקתי גם אני ״הכריחו אותך לבוא איתם לארוחות? וללבוש חליפה? ולדבר באנגלית מרוהטת?״
״הלוואי וזה היה רק זה״ הוא אמר וגלגל את עיניו כשנשמע על הספה שלי ״כל בת שהייתה איכשהו קשורה לחברים שלהם הם ניסו לשדך לי.. פעם אחת הם אפילו הכריחו אותי להביא בת זוג! כל כך התחרטתי באותו רגע שלא הכרחתי אותך לבוא״
התעלמתי מהקפיצה המוזרה שהלב שלי עשתה לרגע וגיכחתי ״שכחת לספר להם שאתה יותר בקטע של דפוק אותה וזרוק אותה?״ שאלתי
הוא גלגל את עיניו וחטף מידי את הגלידה שהבאתי ״ועדיין את אוהבת אותי״
״כמה זיינת שם דניאל?״ שאלתי בייאוש
״אפילו לא אחת!״ הוא אמר בגאווה ואני שלחתי אליו מבט לא מאמין עד שהוא נשבע
נאנחתי והשענתי את ראשי על הכתף שלו בזמן שהוא הפעיל את בובספוג
לא משנה כמה גדולים נהיה.. תמיד ישאר לנו הקטע של לשבת עם גלידה ולראות בובספוג.. אפילו שאנחנו בריב
״אבל באמת בר.. רון?״ הוא שאל לפצע בפה מלא גלידה
״שתוק״ השתקתי אותו ולקחתי גם אני ביס
-
״אני לא מאמינה! אתה כזה רע!״ אמרתי לדניאל ונתתי מכה לכתפו כשהיינו בדרך לבית ספר
״מה את רוצה?״ הוא שאל ״אני לא אשם שהיא לא הטעם שלי!״
״אתה עדיין לא צריך לצאת כלכך רע״ אמרתי ונאנחתי כשהגענו
״בהצלחה קטנה״ הוא אמר ובלגן את שיערי
״אני לא קטנה! ואל תיגע לי בשיער יחתיכת מתנשא״ אמרתי והוא גיחך
יצאתי מהאוטו ועוד לפני שהספקתי להבין מה קורה סביבי הוא נסע במהירות

״נו? נו נו נו?״ מאי שאלה חסרת סבלנות כשבאה לידי ״הוא אמר עלי משהו? דיברתם עלי?״
״לא מאי״ גיכחתי ״ותפסיקי לשאול כל יום את אותה שאלה! כשנגבר עלייך אני יודיע לך״
״יש לו מישהי?״ היא שאלה
״לא שאני יודעת עליה״ אמרתי והתיישבתי במקומי בכיתה
״אולי תזרקי לו איזה מילה עלי?״ היא שאלה
״אני ישתדל״ החזרתי בתשובה ושתינו השתתקנו כשהמורה נכנסה

״מתי רון חוזר?״ שאלתי את טל כשהתיישבנו בקפיטריה
קבוצת הפוטבול של הבית ספר נסעה לאיזו מדינה בשביל לשחק עם עוד תיכון לפני כמה ימים
״לא דיברתם?״ טל שאלה
״לא..״ מלמלתי ומשכתי בכתפיי
את האמת? לא דיברנו מאז שהוא נסע
חשבתי שזה בסדר ביום הראשון וגם ביום השני, ושהוא בטח עסוק באימונים
אבל כשהוא העלה תמונה מאחד המועדונים שהם יצאו, הבנתי שכנראה הוא שכח ממני
אבל עברתי על זה בשתיקה, זה רון.. הוא אחד כזה.. ולמרות שזה מפריע לי אני חא רואה את זה לנכון בשביל לפתוח ריב או כל דבר שקרוב לזה
״עוד יומיים״ היא אמרה ואני הנהנתי ושתקתי למשל כל שאר ההפסקה

״אני יבוא לאסוף אותך היום! תהי מוכנה בלי איחורים בר!״ מאי צרחה כשיצאנו מהבית ספר ואני עמדתי להכנס לאוטו של דניאל שבא לאסוף אותי
״הו.. היי דניאל״ מאי אמרה והסמיקה שניות כשראתה שדניאל מאחוריי
״היי מאי״ הוא אמר וחייך את החיוך המושלם הזה שלו ״אל תדאגי.. אני ידאג שהיא תהיה מוכנה בזמן ל.. לאן?״
״למצוא בגדים למסיבה״ אמרתי ונכנסתי לאוטו
״אתם באות?״ הוא שאל בשוק ומאי הנהנה ״בן דוד שלי מסדר לנו כרטיסים..״
״אוקיי״ דניאל אמר וחייך למאי שוב לפני שנסע
״ושוב אני לא מקבל עדכון על החיים שלך?״ הוא שאל
״אתה רוצה שאני יעדכן אותל גם שאני עושה אפצי?״ שאלתי
״לא.. אבל שאת נושמת כן״ הוא אמר ואני גלגלתי עיניים והעפתי את הלחי שלו הצידה מעט ״אתה דוקר״ אמרתי
״להסתפר?״ הוא שאל והסתכל עלי
״לא״ עניתי לאחר כמה דקות ״אני אוהבת שזה ככה..״
״אז זה ישאר ככה״ הוא אמר והתרכז בכביש בחזרה
השארתי את מבטי עליו עוד כמה רגעים, זה שונה
אני לא יודעת אם הוא שונה או אני שונה.. אבל המצב שונה.. ואני לא יודעת מה לחשוב על זה..

-----------------

בנות..
זה הפרק השני.. איך הוא?
אשמח לתגובות😄❤️