The Day After

8.7K 214 172
                                    

ליב

אומרים שהעיניים הן חלון לנשמה, אבל זה שקר.
כי כשהבטתי בעיניים שלו שאהבתי כל כך, ראיתי אהבה ועצב, למרות שג׳ק שיקר עליי במשך שעה.
״אתה משקר״ אמרתי שוב, נחושה בדעתי לגרום לו להודות.
״אני לא״ הוא אמר ״אני באמת שמח לראות אותך איתו, אני יודע שהוא עושה לך טוב״.
״אבל אתה אוהב אותי״ אמרתי בחיוך ציני.
״זה לא סותר״ הוא אמר ברצינות מפתיעה ומשך בכתפיו ״אם אתה אוהב מישהו, צריך לתת לו ללכת לא?״
באתי לענות לו, אבל הטלפון שלו שצלצל קטע אותי.
שכחתי אפילו למה התחלנו את השיחה הזאת ואיך הגענו לדבר שוב על מערכת היחסים שלי עם ג׳ורדן, הרי שנאתי לדבר על זה עם ג׳ק.
״זה סאם״ ג׳ק אמר לי וענה מיד.
״לאן?״ ״עכשיו?״ ״אתה נורמלי? מאיפה נביא-״ ״אין לי בעיה״ ״אתה לא שפוי סאם״ ״ברור שהם כבר לא יכולים- בסדר! בסדר, תן לנו שעתיים להתארגן״.
״להתארגן?״ שאלתי כשהוא ניתק את השיחה.
״סאם והשטויות שלו״ הוא אמר והתרומם, מוציא תיק ספורט גדול מהמדף העליון ופותח אותו על המיטה.
״הוא רוצה שניסע לבית החוף היום כדי שנהיה שם יום לפני ההורים״.
״מי?״
״אני ואת, סאם ואלה״ הוא ענה ״ואדם״.
״אנני לא באה?״ שאלתי, מתכוונת לאחותו שמשום מה לא הזכיר.
״היא תבוא מחר״ הוא ענה ״היא עוד לא חזרה מסבתא שלי״.
״לעזור לך לארוז?״ שאלתי, יודעת שאין טעם להתווכח כשסאם מחליט משהו.
וחוץ מזה, לאף אחד מאיתנו לא היו תכניות מיוחדות לימים הקרובים.
בזבזנו את השעה הקרובה בנסיון לארוז, שבפועל רק צחקנו אחד עם השני, כמו תמיד.
כשהבטנו בשעון והבנו שלי יקח פי שתיים זמן לארוז, נכנסנו למוד של רצינות וסיימנו לארוז לו, נפרדים משחר ועומר ורצים לבית שלי.
נישקתי את הלחי של אבא ועליתי מיד בעקבות ג׳ק אל החדר שלי, עומדת מול הארון בנסיון להחליט מה אני צריכה.
״את הולכת להיות בים כל היום ליב״ הוא אמר, מכיר אותי קצת יותר טוב מעצמי.
״צודק״ אמרתי, זורקת לו מספר בגדי ים ושמלות חוף, מכנסיים קצרים וחולצות וכמה שמלות קלילות, דואגת להוסיף ספייר מכל אחד.
״בחורה״ הוא אמר ואני חייכתי חיוך מסנוור, והמשכתי לזרוק אליו דברים, נותנת לו לארגן את הבגדים ועוברת לארגן את האיפור ואת שאר הדברים שלי.
״אתם נוסעים עם סאם?״ אבא שלי שאל כשנכנס לחדר לפתע, ואמא מיד אחריו.
״כן״ עניתי וזרקתי לג׳ק כמה זוגות גרביים.
״את לא נוהגת ילדה״ אבא אמר ואני גלגלתי עיניים ״אתה באמת חושב שכל ארבעת הגברים שאיתי יתנו לי לנהוג?״
״כמו שצריך״ אבא אמר וקרץ אל ג׳ק.
״ג׳ורדן לא בא איתכם?״ אמא שאלה במבט יודע דבר ונשענה על אבא.
״לא״ משכתי בכתפיי ״רציתי זמן רק איתכם, עם המשפחה שלי״.
״מה שאת בוחרת ילדה״ אבא אמר, ואני השתדלתי בכל כוחי להתעלם מהמבט של ג׳ק בצד.
״ליאם ויאן יגיעו בסוף?״ שאלתי.
״הם יבואו מחר״ אבא ענה ״הם במיונים לצבא, וכנראה ישנו שם היום״.
הנהנתי והמשכתי להכניס דברים אל תוך התיק הקטן שלי, מחבקת את אבא לאחר שהוא הוציא את הארנק שלו ושלף את אחד מכרטיסי האשראי שלו, מושיט לי אותו בחיוך.
״אני לא אצטרך אותו אבא״.
״אל תתווכחו איתו״ אמא אמרה ״את יודעת שהוא ינצח בסוף״.
״סיימנו״ ג׳ק אמר והעמיד את המזוודה הקטנה שלי, ועליה את תיק הגב שלי.
״מתי סאם אוסף אותנו?״
״יש לך זמן להתקלח״ הוא ענה ״אני אלך למקלחת השניה״.
הנהנתי ונכנסתי במהירות, מתפשטת ונכנסת תחת זרם המים מבלי לחשוב יותר מדי.
אבל כשסיימתי להתקלח, וגיליתי שלא לקחתי בגדים, ידעתי שהכנסתי את עצמי לבעיה חמורה.
קיוויתי שג׳ק לא סיים להתקלח ושוכב לי במיטה, לא הייתי מעוניינת שההיסטוריה תחזור על עצמה.
עטפתי את עצמי במגבת ופתחתי את הדלת בשקט, יוצאת בזריזות אך נעצרת במכה כשראיתי שג׳ק אכן שוכב על המיטה שלי, ללא חולצה.
לעזאזל.
אפילו שהייתי עם ג׳ורדן, לא יכולתי להוציא אותו מהראש.
״את מוכנה-״ הוא החל לדבר והשתתק כשראה אותי, עיניו מתכהות ולסתו מתהדקת.
אחיזתו על המגבת התהדקה אך בו בזמן, המחשבות שלי פרחו לאט מראשי.
ג׳ק התרומם מהמיטה והעיף את הפלאפון שלו, מתחיל לצעוד לכיווני לאט, מגיע עד אליי ונעצר במרחק של סנטימטר מגופי.
״מה את מנסה לעשות?״
״ש.. שכחתי לקחת ב.. בגדים״ מלמלתי ונשכתי את שפתיי התחתונה, נלחמת בכל הכוח ברצון להושיט את ידי ולעבור על שרירי החזה שלו.
הוא התנשם עמוקות והרים את הסנטר שלי, גורם לי להביט לעיניו לפני שאמר ״הסיבה היחידה שאני לא שוכב איתך כמו שאני רוצה עכשיו היא ההורים שלך למטה״.
נשימתי נעצרה, אך הוא התעלם והמשיך ״אבא שלך הוא אחד מהאנשים היחידים שאני מכבד בחיים שלי, אבל כשנגיע לבית החוף ליב, לא אבא שלך ולא ג׳ורדן יוכלו למנוע ממני לעשות בך מה שאני רוצה״.
״מ.. מה א-״ ״לכי להתלבש, הסבלנות שלי עומדת להיגמר״ הוא סינן מבין שיניים חשוקות ושחרר את פניי, לוקח את המגבת שלו ויוצא מהחדר, משאיר את גופי רועד.
שחררתי נשימה עצורה ואחזתי בקיר לתמיכה, מרגישה את הרגליים שלי מאיימות לקרוס תחתיי.
כשהתאפסתי, נכנסתי לחדר הארונות שלי ולבשתי את בגד הים הלבן שלי, ומעליו שורט גינס רחב וחולצה קצרה בצבע אפור בהיר.
נעלתי את הכפכפים שלי ויצאתי חזרה אל החדר, מתחמקת ממבטו של ג׳ק ומרימה את תיק הגב הקטן שלי.
״לקחת הכל?״ הוא שאל, מתעלם מהמתח ששנינו הרגשנו באוויר.
״כן״.
הוא התקרב אליי, משך אותי אל בין זרועותיו ואמר ״אני מצטער, לא התכוונתי להביך אותך או לגרום לך להרגיש רע״.
״אני.. אני לא מרגישה רע״.
הוא נישק את מצחי, נאנח, ואז התרחק ממני, מרים את שתי התיקים שלנו ויוצא מהחדר שלי, יורד ישירות למטה.
״אל תעשי שטויות ילדה״ אבא אמר באזהרה ואני גלגלתי עיניים, אבא טרח להזכיר לי לא לעשות שטויות גם שאני נוסעת לבקר את סבתא וסבא.
״אתם באים מחר עם אמא ואבא?״
״יש לנו ברירה ילד?״ אבא שאל ונישק את ראשה של אמא ״אבא שלך לא ישחרר אותי עד שאני לא אהיה איתו ברכב״.
אמא צחקה והחזיקה בידו של אבא, משלבת את אצבעותיהם.
היה לי הרבה חלומות בחיים, אבל הגדול שבינהם היה שתהיה לי זוגיות כמו של ההורים שלי.
הם אהבו אחד את השני יותר משאהבו כל דבר אחר בעולם, ודי היה במבט שלהם כדי להבין ולראות זאת.
צפירה חזקה נשמעה בחוץ ואבא נאנח.
ג׳ק חייך בהתנצלות וגרר אותי אל היציאה, לאחר ששנינו נפרדנו מההורים שלי.
ג׳ק הכניס את המזוודות שלנו בזמן שאני נכנסתי לשבת ליד אלה בתוך הג׳יפ של סאם, ותוך שניות כבר היינו בדרך.
״תאט קצת״ אמרתי לסאם ונישקתי את הלחי שלו.
״שבי ילדה״ הוא אמר והביט בי דרך המראה ״את יודעת שזה הקצב שאני נוהג תמיד״.
״יודעת״ אמרתי בחיוך ונשענתי אחורה, מרכיבה את האוזניות לאוזניי ומעיפה מבט אל הגב של ג׳ק במושב הקדמי שרעד שהוא צחק עם הבנים.
היה בו משהו מיוחד, הוא היה בן אדם מיוחד.
וההוכחה הכי טובה לכך היא שגם כאשר נפרדנו, הוא עדיין המשיך להיות החבר הכי טוב שלי.
המעידה היחידה הייתה ששכבנו לפני עשרה חודשים כשההורים נסעו לאירוע והשאירו את שתינו לבד בבית.
מאז אני עם ג׳ורדן, ומנסה בכל כוחי להמנע ממצבים מביכים בחברתו של ג׳ק, עד היום - עם הצלחה מלאה.
אני יודעת שזה נשמע כאילו אני לא אוהבת את ג׳ורדן, אני באמת אוהבת אותו.
אכפת לו ממני והוא מקשיב תמיד, והוא לצידי כשאני צריכה אותו.
אבל אני לא מוכנה לוותר על ג׳ק בתור החבר הכי טוב שלי, והמעידות האלה הם מתכון לאסון.
״אני לא מבינה למה נפרדתם״ אלה אמרה באוזניי וגרמה לי להתיק מבטי ממנו.
״מה?״
״את עדיין אוהבת אותו, זה ברור, והוא לא מסתיר את זה שהוא אוהב אותך״.
״ברור שהוא אוהב אותי, אנחנו החברים הכי טובים״ אמרתי ״הוא גם אוהב אותך״.
״את עיוורת?״ היא שאלה וכיווצה את גבותיה.
״את מדברת שטויות, אני אוהבת את ג׳ורדן״.
״כן כן, מה שתגידי״ היא אמרה ואני גלגלתי עיניים ועצמתי אותם, נשענת לאחור ומקווה להרדם.

החייל שליWhere stories live. Discover now