החייל שלי

עונה 2 פרק 162

***אני מעלה את הפרק הזה שוב כי יש בנות שלא קיבלו התראה לפרק.. אז כדי שכולכן תוכלו לראות..

זה היה הרגע שבו נשברתי סופית!
נאחזתי בגיא שעמד קרוב אלי, מבועת גם הוא, וצעקתי ״לא!!״ לפני שנפלתי עליו, נותנת לדמעות שלי לזלוג חופשי, בלי שום כוונה לעצור מתישהו..
*****************************
הכל היה נראה כאילו נמשך נצח
גיא עזר לי להתייצב על רגליי שרעדו בזמן שאמיר ושחר התקרבו קצת יותר מאיתנו
״רק עומר כאן״ שחר אמרה בקול חנוק
״מה?״ שאלתי כשהדמעות בעיני והתקרבתי אליהם כשגיא מחזיק אותי, נחשפת לעובדה שאכן רק עומר כאן עם עוד מישהו שאני לא מכירה
״איפו.. איפו הוא?״ שאלתי בזמן ששחר התקרבה לעומר וניסתה להעיר אותו
חיפשתי אותו בעייני, כשקצב הלב שלי רק ממשיך לעלות אך לפתע, שמעתי את הקול שהקפיץ לי הלב ״בר?״
סובבתי את ראשי לכיוון שממנו הגיע הקול, ופערתי את עייני ואת פי
הוא עמד שם, עם קערה קטנה של מים בידו.
על גופו היה מכנס חצי קרוע וגופיה מלוכלכת שמוכתבת בדם וקרועה צד, היכן שקשורה חולצה
על היד שלו הייתה קשורה תחבושת שגם היא הייתה מלאה דם, ועל הפנים שלו היו כמה שריטות
״יפה שלי״ הוא אמר וזרק את מה שהיה בידו לידיה של שחר, לפני שרץ אלי ומשך אותי אליו, מחבק אותי חזק חזק למרות הרעד שבגופו
הידקתי את חיבוקי סביב הצוואר שלו והמשכתי לבכות, בקושי מעכלת מה שקורה פה
השיעול שלו גרם לי לזו ממנו ולאחוז את פניו בבהלה ״מה?״
״אני בסדר״ הוא אמר וחיבק אותי שוב
גיא התקרב אלינו וחיבק אותו גם הוא, ומיד אחריו אמיר ולבסוף גם מלודי
״הוא בסדר״ דניאל אמר לטובי ושחר שהיו שם ״הוא רק התעלף״
הוא עזב אותי וצלע על רגל אחת לכיוון עומר, נתן לו מכה קטנה על החזה והתחיל להנשים אותו 
״אני ער מטומטם אני ער״ עומר אמר ישר שחזר להכרה, גורם לחיוך קטן להעלות על פנינו
״אני מבין שאתה בקטע שלי אבל..״ הוא אמר והשתעל ״בחייאת אחי! תשלוט בעצמך קצת״
״קום קום דביל״ דניאל אמר לו והוא פתח את עיניו והתיישב
״מה-״ הוא התחיל לומר אך נעצר כשראה את כולם, ומיד לקח את שחר אל זרועותיו, מחבק את כולם ביד אחת וקם לעמידה
״איך?״ אמיר שאל
״לא חשוב עכשיו.. אני בסדר.. אבל האדיוט פה עם כדור מתחת לצלעות.. ושלא נדבר על שאר הגוף שלו.. הא חייב פינוי״ עומר אמר והצביע על דניאל שהיה נראה זוועה
״אני בסדר״ דניאל אמר בקושי ונישק את שיערי
״שום בסדר״ אמיר אמר ואז דיבר לקשר ״מצאנו אותם.. תכינו את המסוק ותקרבו אותו אל..״ הוא המשיך לדבר אך אני הייתי עסוקה מדי בדניאל
״היי״ הוא מלמל והרים את פניי לנשיקה
רציתי להגיד לו כל כך הרבה דברים, אך ההלם לא נתן לי לדבר
״צריך לזוז״ אמיר אמר ומשך את תשומת הלב של כולם חוץ מטובי ועומר שטפלו בגופה שהייתה שם
״עומר?״ אמיר שאל
״אני יכול ללכת בעצמי.. קצת כואב לי אבל זה משהו שאפשר לסבול״ הוא אמר ואז הסתכל על דניאל ״הוא לא״
״אני כן עומר.. אני בסדר״ דניאל אמר
״אתה עוד שניה מת! אז תן להם לסחוב אותך ועדיף שתסתום.. הראש שלי כואב״ עומר אמר
גיא ניגש לדניאל שעזב את ידי באי רצון, ואני מההלם אפילו לא הייתי מסוגלת למחות
מלודי התקרבה אלי ואחזה את ידי, עוזרת לי ללכת ולא ליפול בדרך
״הם בסדר״ היא אמרה כשהתחלנו להתקדם אל עבר המסוק
״בר?״ היא שאלה שוב כשראתה שאני רק בוהה בגב של דניאל ולא אומרת כלום
היא נאנחה אך שתקה