משוכתב**
המשכתי ללכת עד שלפתע נתקעתי במישהו, וכבר לפי הנעליים יכולתי לזהות מי זה.
הרמתי את הראש ופגשתי בפרצוך המחויך של טל ולידה רון.
"אז מה בר?" טל אמרה "סוף סוף רואים אותך"
**************************************
"מ.. מה אתם רוצים?" שאלתי והלכתי כמה צעדים אחורה.
"שום דבר" רון אמר "במקרה ראינו אותך כאן והחלטנו לבוא להגיד לך שלום"
"שמעתי שנפרדת מדניאל" טל אמרה "קיבל קצת שכל ועזב אותך?"
"היא עזבה אותו" רון אמר מבלי להזיז מבטו ממני "אחרי הכל, זה היה חלק מההסכם שלנו"
"עשיתי מה שאתה רוצה, עכשיו תעזוב אותי רון"
"לא בייב" הוא ענה "לא מילאת את את החלק שלך בהסכם"
"איזה הסכם? על מה שניכם מדברים?" טל שאלה
"אני יסביר לך אחר כך לאב" רון אמר לה והיא הנהנה
"תעזוב אותי רון" אמרתי והוא חייך "לא מבטיח כלום"
"מה זה? מה הולך פה?" הקול של ספיר נשמע לפתע כשהיא באה ליידי ונעמדה מולם.
"שום דבר, רק עצרנו להגמד לה שלום" רון ענה וספיר צמצמה את עיניה והביטה בהם במבט חושד "אמרתם, עכשיו תעופו מכאן ואני לא רוצה לראות אותכם שוב בסביבה שלה" היא אמרה ומשכה את ידי משם אל עבר היציאה וישר לחניה שבה עמד האוטו.
"מה זה היה?" ספיר שאלה ואני נאנחתי ומשכתי בכתפיי כשהתחלתי בנסיעה הביתה."איפה הייתן?" גיא שאל ישר כשנכנסנו לבית
"נתת לנו כסף, זוכר?" ספיר שאלה והרימה את השקיות לאות הוכחה.
"והוא הספיק לכן לכל הקניון?" הוא שאל בפרצוף מעוקם כשראה את כל השקיות בידנו.
ספיר גלגלה את עיניה וניגשה לנשק אותו בזמן שאני גלגלתי עיניים ועליתי למעלה, מניחה את כל השקיות ליד הארון ומורידה את התיק לידם, מעיפה את החולצה והמכנס ונשכבת על המיטה שרק ההלבשה התחתונה לגופי.
הייתי כל כך מותשת שאפילו למקלחת לא היה לי כוח לקום.
אבל בסופו של דבר נכנעתי וקמתי ביאוש, מפעילה את המוזיקה שלי בחדר על ווליום גבוה ונכנסת להתקלח, שוטפת מעליי גם את כל המחשבות.
-נקודת מבט של דניאל-
"תיאורטית" עומר אמר לי בעת שהבטתי מבעד לחלון של המסוק "אם אני פותח את המסוע וקופץ.. בלי לפתוח את המצנח, אני ימות או רק ישבור משהו?"
"אתה לא תקבל מפה פטור עומר.. לא מהמשמרות ובטח לא מאמיר" אמרתי וכיוונתי כמה דברים בלוח הנגישות של המסוק.
הוא נאנל ונשען אחורה, מרים את רגליו ומניח אותם על שרשף קטן שהביא במיוחד על מנת שיוכל לעשות... כלום בעצם.
"קודקוד 1 כאן ראש, דיווח" קולו של אמיר נשמע בקשר ואני לקחתי את המכשיר לידי ועניתי "ראש כאן קודקוד 1, הכל כרגיל, לא קורה כלום ממה שנראה כרגע" "מנקודת המבט שלכם המצב נראה שקט?"
"תפסיק לחפור, המצב לא השתנה מאז הךעם האחרונה ששאלת, חוץ מעומר שעבר למצב שינה" עניתי וגיכחתי שעומר קילל
"יש לך אישור לזרוק אותו מהמסוק" אמיר ענה ואני צחקתי כשעומר לקח לידו את הקשר "הוא משקר המפקד, אני עירני ומלא מרץ"
"כרגע רק הוכחת לי שהוא זה שצודק" אמיר אמר ואני גיכחתי.
"קודקוד 2, דיווח מלא גם אתם" אמיר אמר
"ראש כאן קודקוד 2, נתקלנו בשטח שחור שיוצא ממנו עשן, מנסים להבין מה הולך" איתן ענה
"היינו שם, זה שטח שלהם, היה שם שריפה שכנראה נוצרה ממוקש שהתפוצץ בשטח.. הורדנו שם אחת ואז כיבינו את השריפה שלא תתפשט.. העשן שאתם רואים זה אחרי שהאש נעלמה" עומר ענה
"קיבלנו, חוץ מזה המצב כרגיל.. ממשיכים" איתן ענה.
"עבודה יפה כולכם, תמשיכו" אמיר אמר והקשר התנתק בדיוק כשאני הוצאתי את הטייס האוטומטי והמשכתי לשלוט במסוק.
YOU ARE READING
החייל שלי
Romance#1 In 15 Stories Category: Life, LoveStory, Change, Army, Hope, BestFriend, Forever, Trust, Strong, Friends, Together, Family, Truth, Hope, Truth. + מקום ראשון בקטגוריית ׳דרמה׳ (בעברית). (At least 2-5 categories at the same time, every time) #2 In...