החייל שלי

פרק 21

״ממי?״ הוא שאל וכבר לא היה לי כוח להסתיר את האמת ״רון״

**************************

״איזה רון?״ עור שאל 

״רון רון״ עניתי והתיישבתי על הכיסא 

״אני יהרוג אותו״ הוא אמר 

״תירגע! יש לי דניאל אחד אני לא צריכה עוד אחד״ אמרתי ״ושלא תעז להגיד לו כלום״ 

״אל תדאגי, לא חסר לי צרות על הראש.. אבל אני לא מבטיח שאני ישאר בנאדם רגוע כשאני יראה אותו״ הוא אמר 

נאנחתי ושתקתי, שמתי מה שצריך על הגז ועליתי להחליף את התחבושת ביד, לפני שירדתי שוב וסיימתי להכין לגיא מה שהוא אוהב לאכול, והתיישבתי איתו גם. 

אירועי היום ללא ספר עשו אותי רעבה. 

״דיברת איתו מאז הצהריים?״ גיא שאל ואני נדתי בראשי לשלילה  

״הורגים אותם שם באימונים..״ הוא אמר 

״אני יודעת״ אמרתי ״הוא היה נשמע מת״ 

הוא צחקק וסיים לשתות מה שהיה בכוס שלו לפני שקם שוב מהכיסא, נישק את ראשי ועלה למעלה. 

סיימתי לאכול ופיניתי הכל, שטפתי כלים וסידרתי מה שהיה צריך לפני שעליתי ונשכבתי על המיטה שלי, פותחת את האייפון ומחזירה הודעות לכל מי שעד עכשיו לא עניתי לו.

אחרי כמה דקות הדלת שלי נפתחה, וגיא נכנס מתוכה, חתיך מדי לשעה הזאת של הערב. 

״אני נראה בסדר?״ הוא שאל 

העפתי מבט עליו, לבוש בג'ינס שחור עם חולצה שחורה בעלת צווארון וי ומעליו סריג אפור ארוך.. הסתכלתי עליו וכמוני אני בטוחה שכל מי שהיה מסתכל לא היה מפספס את הדמיון בינו לבין דניאל.. דמיון שגרם לי לחייך  

״מה?״ הוא שאל במבט מוזר

שלחתי אליו מבט תחמן וחייכתי ״אתה חמוד״ 

הוא גלגל את עיניי ״זה בסדר?״ 

״תחליף נעליים״ אמרתי לנוכח הנעליים שהוא לבש 

״לאפורות שאת אוהבת?״ הוא שאל בגלגול עיניים ואני הנהנתי בחיוך 

הוא החליף ואז חזר אלי לחדר ״אני יוצא עם ספיר.. אני כנראה יחזור מאוחר אז תלכי לישון.. אם יש לך משהו הכי קטן תרימי טלפון״ הוא אמר ואני הנהנתי 

הוא נישק את ראשי והסתובב, יוצא מהחדר וכמה שניות אחר כך גם מהבית. 

כשהתעוררתי למחרת, קמתי מהמיטה מיד וניגשתי למקלחת, עומדת לכמה שניות בעקבות כך שראיתי שחור. 

התקלחתי בזריזות, מחניקה את אנחות הכאב שנגרמו מהסבל של היד, ומשתדלת להתאפק. 

עטפתי את עצמי במגבת ויצאתי חזרה לחדר, עומדת מול הארון בנסיון להחליט מה ללבוש