החייל שלי

עונה 2 פרק 94

אחרי כמה דקות עומר הגיע עם המכונית והסיע את כולנו ישר לבית החולים.
נכנסתי כשבר בזרועותיי וצעקתי שיעזרו לי, ומיד אחרי כמה דקות הגיעו ולקחו אותה לאחר החדרים בטיפול נמרץ.
התיישבתי עם עומר ליד החדר שלה וקברתי את פניי בידי ״איך? איך נתתי לזה לקרות?!״ שאלתי את עצמי
״זה לא אשמתך.. לא ידעת שזה מה שיקרה והיינו בבסיס.. גם לא יכולת לדעת״ עומר אמר
קמתי מהכיסא והלכתי הלוך חזור, תוך כדי שאני מעביר את ידי על פני ״יכולתי למנוע את זה!!״ אמרתי ״אני כזה מטומטם!!״ צעקתי ובעטתי בקיר, תוך כדי שהדמעות מוצאות את דרכן החוצה במהירות ״נשבעתי לה שאני לא אתן לאף אחד לפגוע בה לעולם! ותראה איך היא עכשיו! זה כן אשמתי..״ אמרתי
עומר קם אלי והניח את ידו על כתפי ״זה לא אשמתך אחי.. אתה לא ממש נתת לזה לקרות.. אתה לא ידעת״ הוא אמר, ואני ניגבתי את הדמעות מעייני וניסיתי מעט להרגע, אך לא הצלחתי
התיישבנו שוב בכיסאות, והרגל שלי טופפה בעצבנות על הרצפה.
התעסקתי בטלפון והרמתי מבטי כל שניה כדי לבדוק אם אחד מהרופאים יוצא מהחדר שלה, אך התאכזבתי כל פעם מחדש
״כן שח?״ שמעתי את עומר אומר לאחר כמה דקות של שקט
״אני עם דניאל״ הוא אמר ״בבית חולים״ ״בר..״ ״היא.. אממ..״ הוא אמר והסתכל עלי לאישור, אך נדתי בראשי, ידעתי שאם היא תרצה לספר שהיא נאנסה אז היא תספר, אבל אני לא רוצה להגיד משהו שאני לא יודע אם היא רוצה שאגיד ״מצאנו אותה ברחוב עם הרבה פגיעות אז הבאנו אותה לפה״ הוא אמר לבסוף ״עוד לא הודיעו לנו כלום״ ״שח.. אולי..״ ״זה לא מתאים עכשיו״ ״גם אני.. אבל אני לא חושב שאני יכנס..״ ״אני חושב שהיא תרצה עכשיו רק את דניאל״ ״אני מבטיח שתראי אותה״ ״אוקי״ ״אוהב איתך״ הוא אמר וסיים את השיחה
״אנ-״ התחלתי לומר את הרופא שיצא מהחדר של בר קטע את דבריי מתקדם לעברו
״אתה לבר נכון?״ הוא שאל ואני הנהנתי
״תראה היא.. היא לא במצב טוב בכלל.. הפגיעות שלה רבות.. והיא שברה רגל ושתי צלעות.. והיא קיבלה מכה ממש חזקה ביד.. מוטב שהיא לא תזיז אותה בזמן הקרוב על מנת שזה לא יתפתח לנזק בלתי הפיך.. למזלנו הצלחנו להוציא אות מכלל סכנה.. היא בסדר עכשיו, אבל לאור ה.. אונס״ הוא אמר את המילה שבחיים שלי לא חשבתי שאני ישמע ההקשר לבר ״שהיא עברה.. אני חושב שהיא צריכה מעט מנוחה.. כרגע היא עם גבס ברגל וחבישה יציבה בצלעות.. בעוד כשבועיים תבואו שוב לטיפול ונראה מה המצב שלה..״ הוא סיים ״אתה יכול לקחת אותה הביתה.. אך אתה צריך לחכות עד שנביא לך את התרופות והדברים בשבילה״ הוא אמר והלך
נכנסתי לחדר שלה, ומצאתי אותה שוכבת על המיטה, וישנה, כשדמעות יבשות על הלחי שלה
המלאך שלי, מה נהיה ממנו.
ליטפתי את פניה וניגבתי את הדמעות שלה, מתפלל שהיא רק תהיה בסדר ושכלום לא יקרה לה
היא פקחה את עיניה לאט לאט והסתכלה עלי, ושוב הדמעות יצאו מעיניה
״היי לאב.. הכל בסדר עכשיו..״ אצרתי והתעטפתי לנשק את מצחה אך היא הרימה את פרצופה ויצא כך שנישקתי את שפתיה
״ד.. דניא.. דניאל אנ.. אני מ.. מ..״ היא התחילה לומר אך קטעתי איתה
״די לאב.. אל תדברי אם קשה לך בבקשה.. זה קשה לי לראות אותך ככה.. אני כבר לוקח אותך לבית..״ אמרתי לה וליטפתי את שיערה היא הנהנה, אך לא הפסיקה לבכות ולרעוד, אז נישקתי שוב את שפתיה, בעדינות רבה, מקווה שזה לפחות ירגיע אותה מעט.
עומר התקשר ושאל מה איתה, אז אמרתי לבר שאני כבר חוזר ויצאתי אליו
״יש לה הרבה פגיעות בגוף, והיא נאנסה.. שמעת את הרופא.. היא בקושי יכולה לזוז וכל הגוף כואב לה.. והיא לא מפסיקה לבכות..״ אמרתי לעומר
״אתה לוקח אותה הביתה?״ הוא שאל ואני הנהנתי
הרופא הגיע ומסר לי את המרשמים של התרופות שצריך לקנות לה ואף הביא חלק מהם, וכן עוד כמה דברים שיעזרו לה והסביר לי איך להשתמש בהם.
עומר לקח את כל הדברים לאוטו ואני נכנסתי לחדר שלה.
ליטפתי את ראשה ואמרתי ״בוא ניקח אותך הביתה״ לפי שנשקתי למצחה.
עזרתי לה לקום מהמיטה והשבתי אותה על כיסא גלגלים, ושמתי עליה את הג׳קט שלי. הודתי לרופא ולקחתי אותה לבחוץ.
עזרתי לה להכנס בזהירות למכונית ונכנסתי לידה, ועומר לקח אותנו לבית
כשיצאנו, הרמתי אותה במקום שהיא תשב בכיסא, רציתי שהיא תרגיש שאני אוהב אותה למרות הכל, למרות כל מה שקרה.
היא אגרפה את החולצה שלה בידי והצמידה את הראש שלה לכתך שלי.
נשקתי למצחה והנחתי אותה על הספה ״אני כבר חוזר״ אמרתי ויצאתי להביא את הדברים שלה מהאוטו.
״תודיע לי מה איתה״ עומר אמר
״אני יודיע.. תודה אחי.. על הכל היום״ אמרתי והוא חיבק אותי ואמר ״בכיף.. זאת אחותי.. ציפית שאני ישב בשקט?״
חייכתי אליו בהכרת תודה ״אם תצטרך להרוג אותם או משהו תתקשר..״ הוא אמר ואני הנהנתי בצחוק
הוא בא להכנס לאוטו ואני הסתובבתי לבית אך הוא עצר אותי בכך שאמר ״ואם הם מתקרבים אליה שוב..״ ״אוקיי אוקיי״ קטעתי אותו בחיוך וצחקתי לעצמי לפני שנכנסתי לבית
הנחתי את הדברים שלה בסלון ועליתי להביא לה שמיכה דקה וכיסיתי אותה ״את רוצה לאכול משהו?״ שאלתי וליטפתי את שיערה
היא נדה בראשה ״אני רק רוצה ש.. שתחבק אותי״ היא אמרה בקול חלש
הורדתי חולצה ונשארתי עם גופיה, נכנסתי מתחת לשמיכה וחיבקתי אותה חזק
היא הניחה את ראשה על החזה שלי ואת ידה על הבטן שלי ונצמדה אלי כמה שרק יכלה
עטפתי אותה בזרועותיי וכיסיתי את שנינו ״תשני לאב.. אני כאן.. אני לא יעזוב יותר לעולם.. אני מבטיח״ אמרתי ונישקתי את מצחה
ואכן אחרי מה דקות, הנשימות שלה נעשו קצובות והבנתי מכך שהיא נרדמה.
ליטפתי את שיערה ונאנחתי, לא מגיע לה את כל זה, היא לא עשתה רע לאף אחד! זה הכל בגללי.. בגלל הסיפור הזה של אנה.. אני לא מאמין שזה קורה.. לא מאמין שהם נגעו בבחורה שלי, באחת שלי.
הסתכלתי עליה, והיא נראתה כל כך פגועה, כאב לה כל כך.. והייתי עושה כל דבר כדי לשנות את זה.. כדי שהיא תרגיש יותר טוב..
לפתע הטלפון שלי צלצל וראיתי שיחת וידאו מגיא.
עניתי ״כן?״ וראיתי את גיא וספיר מולי על המסך
״דניאל!!״ ספיר צעקה ״מה קורה? מה חדש? איפו בר?״ היא שאלה
״תני לילד לנשום״ גיא אמר ונישק אותה בלחי
״תהיו בשקט.. בר ישנה״ אמרתי בלחש, משתדל לא להעיר אותה
״ישנה? עד שעה כזאת?״ ספיר אמרה
״לא היא.. חזרנו עכשיו מהבית חולים״ אמרתי
״מה? מה קרה? למה בית חולים? מה עשיתם שם? דניא-״ ספיר התחילה לומר אך קטעתי אותה ״אני יסביר הכל.. רק בשקט.. אני לא רוצה שהיא תתעורר״
״אני מחכה״ ספיר אמרה, ויכולתי לראות את הדאגה לבר בעיניה
״כשבאתי הבוקר מהבסיס לא ראיתי אותה בבית אז חשבתי שהיא יצאה.. אהל היא לא חזרה אחרי הרבה זמן.. אז התחלתי לדאוג ואז ראיתי שהפלאפון שלה בבית.. אז הלכתי לחפש אותה.. ומצאתי אותה מחוסרת הכרה עם פגיעות בגוף.. אז לקחתי אותה לבית חולים..״ אמרתי
״מי עשה את זה?״ גיא שאל באותו זמן שספיר שאלה ״אז איך היא עכשיו?״
״היא לא מפסיקה לבכות.. וכואב לה כל הגוף.. והרגל שלה וכמה צלעות נשברו.. וביד יש חשש לשבר.. אני רק מקווה שהיא תהיה בסדר..״ אמרתי
״מי עשה את זה?״ גיא שאל שוב
״כריס ורון״ אמרתי והוא הבין מיד על מה אני מדבר
הרגשתי תזוזה קטנה עלי בדיוק ברגע שספיר התחילה לומר ״אנ-״ אך קטעתי אותה בכך שאמרתי ״אני צריך לנתק.. נראה לי שהיא התעוררה נדבר״ אמרתי וניתקתי
הנחתי את הטלפון בצד ונישקתי את מצחה בעדינות, ושמתי לב שהיא לא התעוררה.. אלה רק זזה.
נאנחתי בתסכול, הייתי עושה הכל כדי לשנות את זה, להעלים את הכאב שלה..
לפתע בר החלה להתנשם בחזקה ולצרוח.
״לא!״ היא אמרה ואז שוב צרחה
״בר! בר!״ נבהלתי וניסיתי להעיר אותה ״בר תתעוררי!!״ צעקתי ונעניתי אותה בכתפיה עד שהיא פתחה את העיניים, שמיד התחילו לדמוע
נשמתי מעט לרווחה, מודה שלפחות היא התעוררה ״די לאב! זה היה רק חלום! רק חלום! הכל בסדר! אני פה.. אני פה..״ אמרתי לה, מנסה להרגיע אותה.
המשכתי לדבר אליה, ולומר לה שזה היה רק סיוט ואני פה איתה, לא עוזב אותה לעולם ואכן לאט לאט היא נרגעה.. ונצמדה אלי בחזרה, והצמידה את הצלחה לצווארי
אחרי שראיתי אותה ככה.. נשבעתי שאני יחזיר להם, נשבעתי שאני יהיה הדבר האחרון שהם יראו לפני שיכנסו לכלא, ואם לא.. אז לפני שאני יהרוג את שתיהם.. אחרי מה שהם עשו לה..
היא התנשמה והתכווצה עם כל נשימה, כאב לה מהשברים בצלעות.
סובבתי אותה כדי שתשכב על הגב בספה, וזזתי מעט כדי שיהיה לה יותר נוח אך היא תפסה בידי ״אני לא הולך.. אני כאן״ אמרתי
היא הניחה את ראשה על הכרית ואני ליטפתי את בטנה, מנסה לפחות להרגיע את הכאב שלה, אם לא להעלים אותו.
היא שמה את ידה על ידי ונרגעה מעט, הגוף שלה התרפה ונרגע.
״אני מבטיח שאני לא יעזוב אותך לעולם..״ אמרתי לה ״אני לא יתן לאף אחד לפגוע בך! את מבינה?! לאף אחד!!״ אמרתי ונישקתי את מצחה והתמהמהתי מעט, מסניף את הריח שלה אלי, למרות שלא נראה לי שאני אי פעם יצליח להוציא אותו מהראש.
״אני אוהבת אותך״ היא אמרה והקול שלה היה כל כך חלש שבקושי הצלחתי לשמוע
״אני אוהב אותך.. אני אוהב אותך יותר מאשר את החיים שלי!!״ אמרתי לה והסתכלתי בעיניה ״את מבינה?״ שאלתי אותה והיא הנהנה, וחייכה חיוך קטן שחושף את הגומות שלה
״אני מצטער על הכל לאב.. אני מצטער שהם נגעו בך.. אני מצטער שכואב לך.. אני מצטער על הכל והלוואי והייתי יכול לעשות משהו כדי להעלים את הכאב שלך.. גם אם זה אומר להפגע בעצמי.. אנ-״ אמרתי והיא קטעה אותי בכל שהניחה את ידה על הלחי שלי ״די דניאל.. זה לא אשמתך..״ היא לחשה
״זאת כן אשמתי.. אם לא הייתי מערב אותך כל זה לא היה קורה.. אני כזה מטומטם..״ אמרתי
״די..! תפסיק! אתה לא מטומטם וזה לא באשמתך!!״ היא אמרה ״אני אוהבת אותך.. ולא אכפת לי מכל זה.. אני אוהבת אותך״
נאנחתי והתכופפתי להניח נשיקה קטנה על מצחה.
״את רעבה לאב? צמאה?״ שאלתי
״לא ולא.. תפסיק לדאוג כל כך הרבה״ היא אמרה
״אני לא יכול..״ אמרתי וליטפתי את שיערה ״אני לא יכול שלא לדאוג לך.. את החיים שלי.. בלעדייך אני כלום!״ אמרתי לה
היא זזה מעט וטפחה על המקום הריק שלצידה ״בוא..״ היא אמרה
נשכבתי לידה, ומשכתי אותה עלי, מניח את ראשה על החזה שלי, ועוטף אותה בזרועותיי.

---------------------------------------

אז... אהבתם את הפרק? אתם חושות שדניאל יעשה משהו לכריס ורון?
רוצות את ההמשך?
תודה רבה לכל הבנות שהגיבור לי על הפרקים ושולחות הודעות בפרטי! אתם הקוראות הכי טובות שאפשר לבקש❤️ אוהבת❤️