החייל שלי

עונה 3 פרק 188

הזיקוקים פרצו וכולם מחאו כפיים, משתתקים לאחר כמה שניות ורק מחכים לו שימשיך לצעוד.
דניאל התקדם את מספר הצעדים עד אליו, ולפתע, מחיאות הכפיים התגברו וכן תשואות ההלם, כשעומר בעזרת דניאל, נעמד על רגליו, מלמל משהו לדניאל והחל לצעוד לבד על שני רגליו, את כל הדרך עד החופה, בכוחות עצמו ועל רגליו בלבד.
*********************************

"אמאלה" שחר מלמלה לידי וראיתי איך היא רועדת כשעיניה היו פעורות בפחד ולא מאמינות, מביטות הישר אל עומר.
הוא עלה בזהירות את שלושת המדרגות הקטנות והתקדם את הצעדים הנותרים לפני שאחז בידיה הרועדות של שחר והצמיד אותן לפיו "היי"
הפה שלה היה עדיין פתוח כשהדמעות שלה זורמות על לחייה לפני שהיא הצליחה בקושי למלמל "א.. אי.. איך?"
"אמרתי לך שהכל יהיה בסדר" עומר אמר לה והתקרב לנשק את המצח שלה, מכניס אותה עמוק בין זרועותיו כשהיא מתייפחת.
תשומת הלב שלי הוסטה מהם כשדניאל הגיע לעמוד לידי ואחז בידי, וביד השניה הצמיד את מתני אליו.
"זה מה שהסתרת כל הזמן?" שאלתי כשעיני עדיין פעורות ומסרבות להאמין מה שאני רואה.
הוא חייך והצמיד את שפתיו אל שפתיי "מצטער.. הוא לא רצה שאף אחד ידע"
"אבל אני ידעתי" אמרתי בלחש והנחתי את ידי על החזה שלו "אני ידעתי"
"את תמיד יודעת הכל" הוא אמר ונישק את המצח שלי "תמיד".

"איך לא סיפרת לי?" שאלתי את עומר והכיתי את חזהו כשהחופה נגמרה וכולם כבר היו בתוך האולם, משאירים רק אותנו בחוץ.
"ידעת בכל מקרה" עומר אמר וחיבק אותי חזק
"את.. אתה.. כואב לך? אתה מרגיש משהו בכלל?" שאלתי והבטתי אל רגליו.
"אלה עדיין הרגליים שלי בר" הוא אמר בגיחוך "יש עוד עבודה רבה עליהן אבל בסך הכל הן בסדר.. עוד חודש אני כבר אוכל לרוץ שוב"
"הריצה היחידה שתעשה תהיה למיטה" דניאל אמר "וגם זה עם הליכון"
"תרגע" עומר אמר ושלח לו מבט נוקב.
"אתה רוצה שאני אגיד לאמיר שאתה מתכנן לחזור?"
"אבל אני לא" עומר אמר בפרצוף לא מבין ודניאל חייך "הוא לא יודע"
"בן זונה" עומר אמר ודניאל גיחך והצמיד נשיקה לראשי.
"גם בחתונה שלך אתה לא שומר על הפה שלך סגור?" אמיר אמר כשהגיע לפתע לידנו כשכיילב ומלודי לצידו.
"דניאל מציק לי" עומר אמר כמו ילד קטן.
"מה עכשיו?" אמיר שאל בטון עייף.
"עומר רוצה לחזור לשרת" דניאל אמר "להיות מפקד שוב"
אמיר הפנה אל עומר מבט חד "תרגע"
"אני לא אמרתי דבר כזה!" עומר אמר.
"גם בחתונה אתם רבים? ברצינות?" גיא שאל וגרם לכולם לצחוק "בואו נכנס"
כולם התחילו להתקדם וכך גם אני איתם, אך היד של דניאל שמשכה אותי אחורה גרמה לי לעצור במקום.
"מה?" שאלתי כשנצמדתי אליו כמו מתוך אינסטיקנט.
הוא הניח את שתי ידיו על מתניי וחיבק אותי חזק "כלום, אני פשוט חייב להרגיש אותך קצת"
"אני איתך" מלמלתי והנחתי את ידי על חזהו שהיה עטוף בחליפה יפה.
"אני יודע" הוא אמר ונישק את המצח שלי "פשוט.. כל התקופה האחרונה נראה לי שלא הייתי איתך מספיק"
"זה מובן" מלמלתי וכרכתי את זרועותיי סביב צווארו "אני לא מצפה אחרת כשעומר במצב הזה"
"אני אוהב אותך יותר מהכל" הוא מלמל אל אוזני והניח נשיקה רכה על כתפי "אני נשבע"
"אני אוהבת אותך.. לנצח"