החייל שלי

עונה 2 פרק 157

״אני..״ אמרתי כשהדמעות התחילו להצטבר בעיני ״שקרן!״ אמרתי
״בר..״ לאון מלמל, ובדיוק בשניה שדניאל התנתק וסובב את ראשו לכיווננו, לאון אחז בפני והצמיד את שפתינו לנשיקה..
***************
חודש. כמעט חודש עבר מאז שאני ודניאל דיברנו כמו שני אנשים נורמליים בפעם האחרונה
מאז אותו ערב שראיתי אותו מתנשק עם שלי, ולאון נישק אותי כנקמה, התקשורת ביננו נותקה כמעט לגמרי
למעט הוראות של מפקד, או ״תעבירי לי את המלח״ בבית, לא דיברנו בכלל.
הוא ניסה לגשת אלי כמה פעמים מאז, אך תמיד הכאב בלב שלי התגבר ואני דחיתי אותו
הוא ידע שלמרות הנשיקה שלי ושל לאון, אין ביננו כלום, פשוט מהסיבה שהוא הומו, וגם מהסיבה שדניאל עדיין הגבר היחיד בלב שלי.
נתתי עוד בוקס לשק, ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד.
היה חשוך כבר בחוץ וכולם היו במיטות ישנים, רק אני הייתי במתחם אימונים, שפנס מסכן למעלה מאיר את כולו
ככה זה במשך כמעט שבועיים, אני מסיימת אימון של יום שלם, הולכת לחדר ונרדמת לשעה, שאחריה מעיר אותי השעון המעורר שוב
אני לובשת גופיה ומכנס אימונים, נועלת את הנעליים שלי ורצה בזריזות למתחם להתאמן בריצה או אגרוף או כל דבר אחר שאנחנו מתאמנים בו מידי יום, וחוזרת לחדר שעתיים לפני שצריך לקום שוב למחרת.
המיקום שלי בלוח עדיין נשאר מתחת לקו האדום, אמנם לא עליתי משמעותית, אך במקום במקום 38 אני במקום 35.. וזה כבר אומר משהו בשבילי.
ידעתי שאם אני לא יתאפס על עצמי מהר, ויתחיל להעלות בדירוג, אני ימצא את עצמי בבית בקרוב
נתתי עוד בוקס ועוד בוקס, מרגישה לאט לאט את הגוף שלי נחלש אך עם זאת מתחזק
הפסקתי לשניה על מנת לנשום אוויר ולקחתי לגימה מכובדת מהבקבוק מים שלי
הבטתי בשעון וראיתי שעוד שעתיים וחצי אנחנו צריכים לקום שוב, אז החלטתי לוותר לעצמי על חצי שעה ולחזור לחדר לישון

״בר!!״ מלודי העירה אותי כשצרחה לי באוזן, ואני סירבתי בכל תוקף לעזוב את המיטה ״אם את לא קמה עכשיו אנחנו נאחר! ואני לא יודעת מה איתך אבל ואני לא רוצה להענש היום!״ היא צעקה ואני קמתי לאט מהמיטה, ממלמלת כמה קללות בדרך למקלחת.
התקלחתי בכמה דקות, התעוררתי מעט ויצאתי בחזרה לחדר, מתלבשת לאט ומקווה באמת לשרוד את היום הזה, שהיה בסך הכל השלישי לאחר שחזרנו מהחופש, אך הרגיש כאילו יש עוד נצח אחריו
הגענו למתחם האימונים בול בזמן, שעומר אמר ״אם הייתם מגיעות עוד דקה הייתם נשארות פה עוד שעה..״
גלגלתי עיניים מבפנים והתיישבנו ליד כולם, מחכים שעומר ודניאל יגמרו לדבר ולהגיד מה עומד לפנינו היום
לא הצלחתי להתרכז, הייתי גמורה! אך כל מה ששמעתי היה שהיום הולך להגמר מהר מאוד, כיוון שיש ערב גיבוש בערב והם לא רוצים להעמיס עלינו יותר מדי
״על הרגליים״ עומר אמר ואני קיללתי אותם בליבי
התחלנו באימון הרגיל, ואני העסקתי את ראשי במחשבות, שלא כוללות את העייפות, בתקווה לעבור את היום הזה

״לכו לאכול.. ואתם משוחררים.. ניפגש עוד כמה שעות בגיבוש, אני לא רוצה איחורים או הברזות למינהם״ דניאל אמר וכולם התרוממו על הרגליים בקושי לכיוון החדר אוכל
התיישבנו כולנו עם צלחות מלאות בשולחן, והתחלנו להשלים את כל המלאי שהיה חסר לנו כל היום עד שכבר לא יכולנו לזוז
״אני פורשת לחדר״ אמרתי לכולם והתרוממתי ״אני רוצה להספיק לישון קצת לפני הערב״
״אני יבוא איתך.. אני מתה למקלחת״ מלודי אמרה ושתינו התחלנו להתקדם לכיוון היציאה מהחדר אוכל
הרגשתי במבט של דניאל עלי, וכמו בכל פעם, התעלמתי ממנו לחלוטין
כשהגענו לביתן, נכנסתי מיד למקלחת, ותוך שתי דקות גם הייתי בחוץ בחזרה, לבושה בגופיה ומכנס קצר בלבד, ונכנסת למיטה
מלודי נכנסה גם היא להתקלח, ואני נשכבתי במיטה, עוצמת את עייני ונרדמת כמה דקות לאחר מכן