החייל שלי

עונה 2 פרק 95

נשכבתי לידה, ומשכתי אותה עלי, מניח את ראשה על החזה שלי, ועוטף אותה בזרועותיי.
****************
אחרי כמה דקות, הנשימות שלה נעשו קצובות והיא נרדמה, כשהגופייה שלי מאוגרפת בידה.
נשקתי למצחה ונשמתי לרווחה, היא עברה כל כך הרבה ביומיים האלה שמגיע לה קצת שקט, מגיע לה שהיא תרגע קצת ותרגיש שכן, שיש מישהו ששומר עליה ואוהב אותה.
אני יודע, פישלתי, בענק! נתתי לה להיפגע, ונתתי לרון ולכריס לגעת בה, ולא הייתי שם כדי לשמור עליה.
אני יודע שלא ידעתי שזה יקרה, ושהייתי בבסיס, אבל עדיין פישלתי, יכולתי למנוע את זה.
אם רק לא הייתי נכנס לכל הסיפור הזה מלכתחילה, אם לא הייתי מתאהב באנה כמו מטומטם.
הייתי אחד כזה שכל מה שמעניין אותו זה סטוץ לילי וזהו.
הסתכלתי עליה וקלטתי את השינוי האדיר שעשיתי מאז שהתאהבתי בה.
לא שמתי לב אפילו, אבל כל מה שמעניין אותי עכשיו זה היא, כל מה שאני אוהב, כל מה שאכפת לי ממנו, כל העולם שלי! זאת היא!
כבר לא אכפת לי מכל מה שהיה אכפת לי בעבר, ועכשיו, כשהיא נפגעה הבנתי עד כמה אכפת לי רק ממנה.
אנסו אותה! שתי האנשים שאני הכי שונא בעולם.. אנסו לי את הדבר שאני הכי אוהב בעולם!!
ניגבתי את הדמעות שירו לי מהעיינים.
״למה אתה בוכה?״ שמעתי לפתע את הקול שלה.
״לא נרדמת?״ שאלתי
״לא..״ היא ענתה והעלתה את ידה ללחי שלי, מניחה אותה עליה ומלטפת לאט ובעדינות.
שמתי את ידי על ידה והצמדתי אותה אלי ״אז למה לא אמרת לי? הייתי לוקח אותך למיטה, היה לך שם יותר נוח״ אמרתי לה
״אני לא רוצה לישון.. אני רוצה להיות איתך.. אני מפחדת להיות לבד״ היא ענתה.
״את לא לבד.. את לעולם לא תהי לבד!! אני תמיד יהיה איתך!״ אמרתי, מנסה להכניס לה קצת הגיון לראש.
״למה אתה בוכה?״ היא שאלה לאחר גמה דקות של שקט
״סתם.. לא חשוב״ אמרתי
״נו?״ היא שאלה שוב, וידעתי שכך או כך היא לא תוותר עד שאגיד לה
״חשבתי על הזמן שלפני שהתאהבתי בך, התקופה שיצאתי עם אנה, שכל מה שהיה אכפת לי זה להיות עם בחורה ללילה ולזרוק אותה, ועכשיו.. כל מה שאכפת לי ממנו, כל מה שחשוב לי בעולם הזה זאת את! ונתת לך להפגע, לא שמרתי עלייך מספיק ונתתי להם לגעת בך.. אני כזה מטומטם״ אמרתי לה לבסוף
היא התרוממה מעט, אך נאנקה ווויתרה לאחר שהבינה שהיא לא תצליח ״תפסיק לייסר את עצמך!! תפסיק כבר! זה לא בגללך וזאת לא אשמתך! זה לא שנתת להם לעשות את זה! אתה היית בבסיס דניאל! לא יכולת לדעת! לא יכולת לעשות שום דבר כדי למנוע את זה! אני לא כועסת עליך בכלל.. או מאוכזבת או כל דבר אחר שאתה חושב!! אני אוהבת אותך! יותר מזה! אי אפשר לתאר מה שאני מרגישה אליך! ואני הכי שמחה בעולם שיש לי אותך ושאתה איתי! ולא הייתי מחליפה אותך בעד אף אחד עולם! ולא משנה מה היית לפני!״ היא אמרה ושלחה אלי מבט כעוס
נאנחתי ונישקתי את שפתיה, רוצה להרגיש אותה קרוב אלי.
היא העלתה את ידה והניחה אותה על צווארי, מעניקה את הנשיקה והופכת אותה לאט לאט ליותר סוכרת
עצרתי אותה לרגע, נותן לה לנשום ומצמיד את המצח שלי לשלה ״אל תתגרי בי.. אני לא יכול לעשות כלום שאת ככה וקשה לי לשלוט בעצמי״ אמרתי לה, מזהיר אותה.
היא נצמדה אלי עוד קצת ״אף אחד לא ביקש ממך לשלוט בעצמך״ היא אמרה
הנחתי את ידי על הלחי שלה, מלטף לאט ובעדינות.
הצמדתי את שפתיי לשפתיה שוב, מזיז אותה מעט ועולה מעליה.
זזתי עם שפתיי ללחי שלה, ולקו הלסת שלה, מניח נשיקות רכות ויורד לאט לאט לצוואר, מתעכב שם על נקודה ומשאיר שם סימן.
היא נאנחה מתחתיי, תופסת הגופייה שלי ומצמידה אותי אליה כמה שרק אפשר.
הנחתי את ידי על המתניים שלה, מלטף מעט והצמדתי את שפתיי לשפתיה שוב.
העלתי מעט את החולצה שלה, מכניס את ידי ומלטף אותה על העור החשוף שלה, מרגיש אותה רועדת מתחתיי.
חייכתי והתנתקתי מהנשיקה, אך היא משכה את פרצופי אליה, והצמידה את שפתינו שוב, לא נותנת לי לזוז, ואת האמת? גם לא רציתי.
העמקתי את הנשיקה מעט, נותן לה תחושה שאני מתכוון להמשיך, והתנתקתי, קם מהספה והולך למבטח
מזגתי כוס מים וחזרתי, מכריח אותה לשתות.
כשהיא גמרה, נכנסתי לידה לספה, מושך אותה אלי ומחבק אותה, והיא הדליקה את הטלוויזיה והתכוונה לשים יומני הערפד
״לא.. רק לא זה״ אמרתי לה והיא צחקה, נזכרת בימים בהם היינו החברים הכי טובים, ואף פעם כמעט לא נתתי לה לשים את זה.
היא העבירה ושמה בובספוג ״עכשיו טוב״ אמרתי והנחתי את ראשי על ראשה, מניח נשיקה קטנה, ומלטף את שיערה
״את רעבה?״ שאלתי אותה בערך לאחר חמש פרקים של בובספוג, אך היא לא ענתה
״בו?״ שאלתי שוב ושוב היא לא ענתה
הסתכלתי עליה וראיתי שהיא נושמת לאט, הבנתי מכך שהיא סוף סוף נרדמה, ישנה בשקט בלי לצרוח.
הזזתי אותה מעט וקמתי, מתמתח לאחר שישבתי שעות באותה תנוחה.
הלכתי למטבח והתקשרתי לעומר לעדכן אותו שהכל בסדר איתה.
כשגמרתי, חזרתי לסלון, נכנסתי לידה לספה ונרדמתי איתה אחרי כמה דקות, מותש מהיום הארוך הזה.
דפיקות בדלת העירו אותי, הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה היא 12 בצהרים, נאנחתי כשהבנתי שישנתי הרבה.
הסתכלתי על בר וראיתי שהיא עדיין ישנה, ונאנחתי לעצמי, מגיע לה, היא סבלה הרבה.
קמתי ופתחתי את הדלת, ולפני שהספקתי להבין מה קורה ספיר וגיא הכנסו לבפנים ״איפו היא?״ ספיר אמרה לאחר שהם זרקו את המזוודות שלהם בכניסה
״תהיו בשקט! היא עדיין ישנה״ אמרתי
הם נכנסו לסלון, והשתתקו משראו אותה ישנה על הספה.
עליתי למעלה, צחצחתי שיניים והתקלחתי, וכשירדתי בחזרה, מצאתי את בר ערה, כשספיר יושבת לידה ושתיהן צוחקות.
״בוקר טוב לאב.. איך ישנת?״ שאלתי אותה לאחר שהנחתי נשיקה קטנה ורכה על מצחה
״טוב.. היה לי נוח״ היא אמרה וחייכה אלי את החיוך שלה שאי אפשר לעמוד בפניו, ואני רק חייכתי ונשקתי לשפתיה.
״אתה יכול לקחת אותי למקלחת?״ היא שאלה בביישנות, והסמיקה.
הרמתי אותה ועליתי איתה למעלה.
הנחתי אותה על השיש, פותח את הברז של המקלחת שתתמלא בינתיים.
קשרתי מגבת על הרגל ועל הצלעות שלה כדי שהיא תוכל להתקלח, ועזרתי לה להוריד את הבגדים בעדינות, עם כמה שפחות להזיז את היד שלה.
כשהיא נשארה בהלבשה תחתונה היא הסמיקה ואמרה ״אתה יכול לצאת״
גיכחתי ונישקתי את שפתיה, אוחז במתניה ונצמד אליה כמה שרק אפשר.
הידיים שלי עלו לאט לאט והסירו בעדינות את החזיה שלה, מוריד אותה ומשליך אותה לצד החדר בזריקה, ומיד אחר כך את התחתונים שלה.
התנתקתי ממנה והסתובבתי, סוגר את הברז של האמבטיה שכבר הספיקה להתמלא.
הרמתי אותה שוב, והנחתי אותה בעדינות רבה בתוך האמבטיה, מוודא שהיא לא מקבלת מכה משום מקום.
״אני למטה.. אם את צריכה משהו או שבא לך לצאת פשוט תצרחי״ אמרתי לה
היא הנהנה, ואני התכופפתי ונישקתי את שפתיה שוב, מסרב לתת לה להתנתק ממני.
לבסוף קמתי ויצאתי מהמקלחת, סוגר את הדלת אחריי.
ירדתי למטה, וראיתי את גיא ישב בשולחן ומתעסק בטלפון שלו ״איפו ספיר?״ שאלתי
״הלכה לקנות כמה דברים״ הוא אמר והניח את הטון שלו על השולחן
״אתה מוכן לספר לי מה קרה?״ הוא אמר, יודע כבר שאני מסתיר ממנו משהו
נאנחתי ואמרתי ״כשחזרתי מהבסיס לא ראיתי אותה פה, אז הנחתי שהיא יצאה לאן שהוא אבל אחרי כמה שעות היא לא חזרה והתקשרתי לשחר ולליאור ואף אחת מהם לא ראתה אותה, אז התחלתי לדאוג, ואז ראיתי את הטלפון שלה פה והבנתי שמשהו קרה, אז יצאתי לחפש אחריה, וקראתי לעומר שיעזור לי.. ואחרי שעה בערך שחיפשנו מצאנו אותה שוכבת מאחורי הפארק, כמעט ערומה, כשרון וכריס לידה צוחקים, והם לא היו לבושים..״ אמרתי והוא הבין לבד את הסיטואציה ״אז עומר ואני פוצצנו אותם מכות ולקחנו איתה לבית חולים, ושם אמרנו לנו שיש לה שבר ברגל ובצלעות, וביד יש חשש לשבר, וחוץ מזה היא נאנסה״ סיימתי את דברי
הלסת שלו נשמטה בבהלה ״רון וכריס עשו את זה?״ הוא שאל
הנהנתי, מאגרף את ידי כשנזכרתי במה שראיתי שם
״התקשרת למשטרה? משהו?״ הוא שאל
״לא.. אני לא חושב שחשבתי על זה באותו זמן״ אמרתי, מתחרט על כך שלא עשיתי זאת.
הוא נאנח ״כריס... בגלל הסיפור עם אנה?״ הוא שאל
״כן.. מסתבר״ אמרתי
״אבל מה זה קשור לבר?״ הוא שאל
״הוא אמר שהוא יפגע בי, והדרך הכי טובה לפגוע בי זה לפגוע בה״ אמרתי
״ורון? הוא לא עשה מספיק כבר?״ הוא שאל וראו שהוא עצבני
״אני לא יודע.. הוא תמיד רצה שהיא תשכב איתו, וכשהוא ראה שזה לא הולך היפה הוא עבר לאיומים.. ובסוף הגיע לזה״ אמרתי
״אם אני יראה אחד מהם שוב אנ-״ הוא התחיל לומר אך קטעתי אותו ״תאמין לי שאני יעשה את זה לפניך״
הוא נאנח והנהן ״זאת לא אשמתך דניאל״ הוא אמר
גיכחתי מעצם המחשבה שהוא מכיר אותי כל כך טוב עד שהוא יודע שזה מה שאני חושב ״זאת כן אשמתי..״ אמרתי
״זאת לא.. אתה היית בבסיס ולא יכולת לדעת שמשהו מזה יקרה״ הוא אמר
״זה לא משנה.. אם לא הייתי נכנס לסיפור הזה מההתחלה כל זה לא היה קורה, הייתי יכול לתת לרון לפגוע בי מההתחלה וגם זה לא היה קורה״ אמרתי
״זה לא אשמתך דניאל! אתה לא יכולת לדעת אז שזה מה שיקרה, לא יכולת למנוע שום דבר מכל זה״ הוא אמר
באתי להגיד משהו שלפתע הדלת של הבית נפתחה וספיר נכנסה ממנה, עם שקיות בידה
״היא עדיין מתקלחת?״ היא שאלה
הנהנתי, ועליתי למעלה כדי לבדוק מה איתה
״בו? הכל בסדר?״ שאלתי ודפקתי קלות על הדלת של המקלחת
״כן.. אני רוצה לצאת דניאל״ היא אמרה
נכנסתי לבפנים, מכין מגבת על השיש, ומרים אותה מהמקלחת, עוזר לה לעמוד על רגל אחת בזמן שעטפתי סביבה את המגבת.
הרמתי אותה שוב ולקחתי אותה לחדר שלה, מושיב אותה על המיטה ומביא לה בגדים אקראיים מהארון, ויצאתי מהחדר, נותן לה להתלבש
״דניאל״ היא קראה
״מה?״ שאלתי
״אני.. צריכה עזרה״ היא אמרה ויכולתי לשמוע את הביישנות בקולה
נכנסתי לחדר וראיתי שהיא לבושה בהלבשה תחתונה.
עזרתי לה לשים בעדינות את השורט שלה ואת החולצה שלי, והרמתי אותה בחזרה ללמטה, מושיב אותה על הספה.
ספיר מזגה מהאוכל שהכינה, והגישה לבר.
הדלקתי את הטלוויזיה על ערוץ החדשות והתיישבתי לידה
״בהחלט אמ.. סיפור מסעיר.. ועכשיו לחדשות האחרונות שלנו להיום, לפני כמה שעות נעצרו שני אנשים, עקב תלונה על אונס. המתלונן מוסר, ששני הנאשמים חטפו בחורה, היכו אותה ואנסו אותה, והשאירו אותה ללא רוח חיים באחת הסמטאות הצדדיות וה-״ תוך כדי שהוא נדבר, עלו שתי תמונות של הנאשמים על המסך, אלה היו הפרצופים של כריס, כריס ורון.

------------------------------------------

אני מצטערת שלקח לי הרבה זמן להעלות.. לא היה לי זמן.. והייתי עמוסה בלימודים עד הרגע האחרון.
תודה רבה לבנות המקסימות שמגיבות לי על הפרקים, התגובות שלכם נותנות חשק להמשיך😄❤️
ואני אשמח אם תקראו את הסיפור הנוסף שהתחלתי לא מזמן.. קוראים לו forget והוא נמצא בקיר שלי כך שתוכלו לראות בקלות..