החייל שלי

פרק 70

משוכתב**

"מצטער אחי אנ-" "הכל בסדר אחי, לך"
"אוהב אותך" הוא אמר.
"להתרגש?"
"בן זונה" הוא אמר וניתק לאחר שפלטתי צחקוק משל עצמי.
****************************
-נקודת מבט של דניאל-
"עומר!" צעקתי בפעם השלישית בתקווה שהפעם הדביל הזה ישמע ויבוא כבר.
"מה מה?" הוא שאל לפתע והגיע עם שני כוסות קפה, מתיישב בכיסא לידי ומתקרב אל מסך המחשב.
"לפחות משהו אחד יצא ממך טוב" אמרתי והרמתי את כוס הקפה בזמן שהוא בדק את ממצאי החיפוש שלי.
"דניאל אתה.." הוא מלמל ופער עיניו "מצאת אותו!"
חייכתי חיוך קל ווידאתי שוב שהנתותנים אליהם הגעתי נכונים.
"על מה הצעקות?" אמיר שאל כשהגיע גם הוא לידנו.
"דניאל מצא אותו" עומר אמר והצביע על המסך, ממלמל כמה הסברים אודות החיפוש שעשיתי בזמן שאני עשיתי רענן על הנתונים, לוודא שהמקום שבו השעון של ניר אוכן לא היה טעות זמנית.
"אני לא מאמין.." אמיר אמר ואני חייכתי.
"הצלחתם לגלות מי החוטפים?" הוא שאל, לא מצליח להסוות את ההתרגשות בקולו.
"עוד לא" עומר אמר והגיש לאמיר את הדו"ח האחרון.
אמיר הסתכל בעיון על הדף לפני שהחזיר אותו לעומר והתכופף גם הוא להביט בתוצאות.
"בואו," הוא אמר "הגיע הזמן ליישר קו"
התרוממנו אחריו והלכנו לכיוון האיזור שבו איציק דיבר עם שני חיילים אקראיים והצביע מדי פעם על צגי המחשב בחדר.
"איציק" אמיר קרא לו והוא הפסיק את השיחה והגיע אלינו.
"דניאל" אמיר נתן לי את רשות הדיבור ואני הבטתי באיציק והסברתי לו בפירוט כיצד הגעתי לרעיון החיפוש של הג'י פי אס בשעונו של ניר, ומיד אחר כך איך מצאתי אותו בחור שבו הוא נמצא.
"מצאתם מי החוטפים?"
"לא" עומר אמר "מצאנו עקבות שמובילות לכמה כיוונים שונים, יש חשדות אבל נראה לי שאתם הצלחתם יותר מאיתנו"
"כנראה" אמיר אמר ונאנח לפני ששאל "טוב, לאן מועדות פנינו מכאן?"
אני ועומר הבטנו אחד בשני לפני שאמרנו ביחד "יציאה לשטח"
"יציאה לשטח"
"בשום פנים ואופן לא"
"זה הכיוון היחיד ההגיוני אמיר" אמרתי והוא התחיל למחות שוב אך עומר קטע איתו "הוא צודק".
"אין מצב בנים" איציק אמר "זה מסוכן מדי בשלב זה, ומסוכן מדי בהרכב שלכם, אני לא יכול לשלוח שניים לשטח בעיוורון".
"אני מסכים שזה לא המצב האידיאלי" אמרתי, משחרר את ידי לצדדים "אבל כל יום שנתעכב מעכשיו זה סיכון רציני"
"תסביר" אמיר אמר ואני נאנחתי והגשתי לו את אחד הדוחות שמרכז את התנועה של ניר מאז שנחטף "הם משנים מיקום כל כמה ימים" אמרתי "הממוצע הוא יומיים והכי הרבה שהם שהו במקום אחר עד עכשיו היה 5"
"זה אומר שאם לא נפעל.. יכול להיות שמ-" "שמחר כבר לא נדע איפה הוא" אמיר קטע את עומר.
"ותאמין לי אמיר" אמרתי "אני רוצה לדעת"
"בנוסף" עומר המשיך "אי אפשר לדעת עד מתי השעון שלו יעבוד או ירד ממנו, זה בדיקה שיש בה הרבה סיכונים"
"אני עדיין לא מבין איך זה עדיין עליו" איציק אמר והתיישב.
"רשלנות" אמיר אמר "גם הגדולים ביננו עושים טעויות"
"יכול להיות שזאת לא טעות" איציק אמר לפתע ואני כיווצתי את גבותיי "מה הכוונה?"
"תחשבו על זה" איציק אמר והביט בנו "יכול להיות שהם באמת הפרידו את השעון מהיד שלו והם זורקים אותו כל הזמן ממקום למקום ורק מחכים שנבוא שבעצם ניר במקום אחר"
"מלכודת" עומר אמר וסיכם במילה אחת.
"בדיוק".
"לא סביר" אמרתי וכולם הביטו בי.
"זה שעון שמונע לפי תזוזות" אמרתי "ברגע שהשעון לא זז יותר מכמה שעות רצוף, הוא מפסיק לעבוד"
"ואם הוא היה מפסיק לעבוד" אמיר המשיך אותי "הוא לא היה מופיע לנו בבדיקות"
"הוא לא היה שולח מיקום בכלל" אמרתי "מה שמבטל את הסיכוי שהם זורקים אותו כל כמה ימים, אחרת הוא היה נשאר תקוע במקום הראשון שבו ניר נפרד ממנו"
"קרוב לוודאי שזה היה בבסיס"
"דניאל צודק" אמיר אמר והביט בי, מחייך חיוך קטן שאמר לי כל כך הרבה.
"חוץ מזה.. לא נראה לי שהם משקיעים מאמצים בלהעביר שעון יד ממקום למקום" אמרתי ואמיר גיחך.
"ניר יודע שהשעון מונע לפי תזוזות?" עומר אמר והביט בי.
"אני לא יודע" אמרתי באנחה "אם כן, מצוין"
"ואם לא?" איציק שאל.
"אז אני מקווה שהיד שלו זזה ממשחק שחמט עם החוטפים שלו ולא בנסיון להגן על עצמו" אמרתי וכולם השתתקו כשהבינו את חומרת המצב.
"אני מוכן שתצאו" אמיר אמר "אבל זה יצטרך לעבור אישור מגבוה, אני אלך לבדוק מה אפשר לעשות ואיזה תגבורת להשיג, לכו תנוחו"
"תעדכן אותנו" עומר אמר ואנחנו חזרנו לעמדה במחשב, מנסים עוד כמה ווריאציות בכיוון אחר.
"הוא ביקש מכם ללכת לנוח" איציק אמר לאחר כמה דקות של שקט מסביבנו.
"אנחנו לא מתאמצים" עומר אמר ואני גיכחתי.
"על מה אתם עובדים?"
"יש לי חשש לגבי החפרפרת" עומר אמר "וזה הכיוון היחיד שיש לנו".
"אם נגלה מי זה" אמרתי "קרוב לוודאי שנגלה מי חטף אותו"
"שיחות" איציק אמר בהשלמה ואני חייכתי והפעלתי את המערכת שאני ועומר פיתחנו לא מזמן, שאמורה לאתר את סרט המצלמה של אותו היום.
הסיבה שלא בדקנו אותה עד עכשיו, הייתה שפשוט לא מצאנו את ההקלטות של אותו היום.
הרצף הפסיק כאשר ניר עלה לשמירה, והתחדש אחרי שכל האיזור נרגע.
ההימור שלנו היה שמחקו את הסרט, אך מבדיקה קצרה התאכזבנו לגלות שגם לא נשארו עקבות לדבר, כך שלא היה אפשר לגלות בוודאות.
"תראה" עומר העיר אותי מהמחשבות והצביע על התוצאות, לוחץ פליי על ההקלטה האבודה שנמצאה.
כשהיא נגמרה, והגיעה לנקודה אותה כבר הכרנו מההקלטות שראינו, עומר עצר את הווידאו והתרווח בכסאו אחורה.
שלחתי לו מבט מחייך והוא חייך אלי בחזרה, אומר ביחד איתי "בינגו".