החייל שלי

פרק 35

משוכתב***

"אתה מטורף עליה אה?" גיא שאל
"היא כל החיים שלי" אמרתי "אני אוהב אותה יותר משאני אוהב כל דבר אחר בעולם הזה.. אני רוצה אותה יותר מ.. יותר משאני רוצה אוויר לנשימה"
**************************************
"תתחתן וזהו" גיא אמר ואני צחקקתי "אתה קודם"
הוא גיחך "סופי קודם"
צחקתי "בקצב הזה.. היא ואריק ישארו ככה עוד מאתיים שנה" אמרתי, מדבר על אחותי הגדולה שכבר יוצאת עם החבר שלה במשך 5 שנים.
"הגזמת" הוא אמר "מינימום שלוש מאות"
גלגלתי את עייני ונאנחתי, לוקח את הקפה שלו ולוגם ממנו מעט, מעוות את פניי מהטעם שלו "מה רצו ממך?"
שלחתי אליו מבט שואל והוא ענה "בבסיס אותו יום"
"לחתום על כמה טפסים" אמרתי
"בשביל לקשקש על דף השאירו אותכם 12 שעות בחור הזה?" הוא שאל
"ותדרוכים" אמרתי
"אתה ממש עוזר"
"אני לא יכול להגיד כלום" אמרתי בחיוך, מזכיר לו את הימים שהוא היה בצבא והוא היה אומר לי אותו דבר
"מתנשא" הוא אמר ונאנח "אני צריך אותך"
"מה?" שאלתי והחזרתי מבטי אליו
"אני חושב ל.. אמ.. לקחת את זה הלאה" הוא אמר והביט בספיר.
העפתי גם אני מבט ואז חייכתי אליו "להציע לה?"
הוא הנהן ברצינות ואני דחפתי את כתפו "מה קרה ל'סופי ראשונה'?"
"אני לא רוצה להתחתן עוד שלוש מאות שנה" הוא אמר "ותרגע.. רק להציע"
"אני מאחוריך" אמרתי "הגיע הזמן.. מצאת מישהי נורמלית שאוהבת אותך.. תשמור עליה קרוב"
"מישהי נורמלית? יש לך טענות לגבי האקסיות שלי?"
"מה עם האקסיות שלך?" ספרי שאלה ואנחנו צחקנו "אל תעצבן אותי גיא!"
"שום אקסיות.. אני רק שלך אני נשבע" הוא אמר ואני גלגלתי את עייני כשעניתי לו בקול יותר שקט "לא אהבתי אף אחת מהן"
הוא גלגל את עיניו "היא.. שונה"
"אני יודע" אמרתי "ואתה מאוהב"
"מדבר" הוא אמר ואני צחקקתי "אתה יודע שזה לא חדש"
"מאז שאתם בני שנה אתם החברים הכי טובים ורק עכשיו אתה נזכר להגיד לה שאתה אוהב אותה" הוא אמר "והייתי בטוח שאתה החכם מביננו"
"קנית טבעת?" שאלתי והוא נד בראשו לשלילה "תבוא איתי"
הנהנתי והוא חייך וקם, נישק את ספיר על הלחי ולקח את המפתחות לאוטו, יוצא מהבית ככל הנראה לעבודה.
-נקודת מבט של בר-
"אני עייפה כל כך" מלמלתי כשנשכבתי על החזה הערום של דניאל.
"אני רואה" הוא אמר ונישק את ראשי
"היה לי כיף כל כך" אמרתי והרמתי את מבטי אליו
הוא ליטף את הלחי שלי כשחייך ונישק את המצח שלי נשיקה ארוכה שהמיסה אותי "אני שמח"
"אז לא משעמם לכם שם" אמרתי
"את מתכוונת כשאנחנו ישנים או מתים? בכלל לא" הוא אמר ואני צחקקתי
הנחתי את ידי על הבטן שלו וליטפתי אותו עד החזה ובחזרה, נהנת מהמגע שלו גם אם היה הכי קל.
ואלוהים! מה שנהיה מהגבר הזה מאז שהוא התגייס!
דניאל תמיד היה חטוב והגוף שלו תמיד היה מושך, אני זוכרת את עצמי עוד ילדה בת 14 בוהה בו כשהיה מחליך חולצה לידי, אבל הצבא הזה עשה לו ללא ספק רק טוב, ועכשיו? שאלוהים יסלח לי אני לא מוכנה להזיז ממנו את העיניים.. ושלא נתחיל לדבר על הפרצוף שלו.
"אני אוהב אותך קטנה" הוא אמר וליטף את המותן שלי כשהרגשתי שהעייפות כבר נופלת עלי.
הצמדתי את המצח שלי לשפתיים שלו ועצמתי את עייני, ממלמלת "אני אוהבת איתך" ונרדמת לאחר כמה שניות.