החייל שלי

פרק 5

משוכתב**

״אני לא מאמין שסיימתי את המבחן במחורבן הזה״ ברנדון אמר לי כשיצאנו מהכיתה לאחר מבחן ארוך ובלתי מסתיים במצמטיקה
״זה היה ארוך״ אמרתי
״זה היה קשה! ואין סיכוי שאני עוברת את זה״ מאי אמרה לפתע כשהגיעה אלינו
נאנחתי והכנסתי ללוקר את כל המקצועות של היום הזה שסירב להגמר
נופפנו לברנדון לשלום והתקדמנו לכיוון החניה, לפני שנעצרתי כשראיתי את דניאל נשען על האוטו שלו ומדבר בטלפון
״ממש בייביסיטר למופת״ אמרתי כשהגעתי אחיו ונתתי לו נשיקה על הלחי
הוא גלגל את עיניו ונופף למאי לפני שנכנס לאוטו וחיכה שגם אני יכנס
״תבואי אלי היום?״ מאי שאלה ואני הנהנתי ואמרתי לה שאני ידבר איתה יותר מאוחר
סגרתי את הדלת של האוטו כשאני הלכה לכיוון המכונית שלה, אך דניאל המשיך לדבר בטלפון ולא הזיז את האוטו
״כן כן בסדר״ ״הבנתי״ ״אוקיי תודה״ ״מתי?״ ״כן בטח.. אני אהיה שם״ ״תודה״ הוא אמר וניתק את השיחה שסיים, נאנח ומתניע את האוטו כשיצא מהחניה בזריזות
״הכל בסדר?״ שאלתי והוא הנהן ״כן״
שתקתי ולא הוספתי עוד מילה
ידעתי שאם הוא אומר מילה ולא מפרט זה סימן שכמה שאני ילחץ הוא לא יפרט

כשהגענו לבית שלי, הוא עצר את האוטו ונאנח, מתקרב להביא לי נשיקה על הראש כשפתחתי את הדלת של המכונית
״מצטער שאני ככה.. אני ידבר איתך בערב?״
״הכל בסדר״ מלמלתי ״אני יוצאת עם מאי היום.. שלא תבכה שלא אמרתי לך״
הוא צחקק ״אני יקפוץ אלייך בערב״
״אוקיי״ אמרתי וסגרתי את הדלת שנכנסתי אל הבית
זרקתי את התיק ליד הדלת ופתחתי קופסאת גלידה כשהתיישבתי מול הטלוויזיה והדלקתי MTV ברעש גדול

״עוד פעם הוא? לשבתי שהוא מת״ דניאל מלמל כשלקח חופן פופקורן בזמן שראינו עוד פרק של יומני הערפד, שאני כמובן נכנסת עמוק לסרט אבל דניאל דואג להוציא אותי כל פעם מחר
אחרי שחזרתי עם מאי מהסיבוב הקבוע שלנו בקניון, התקלחתי, וכשיצאתי מצאתי את דניאל בסלון שלי עם מלאי של פופקורן וגלידה שמספיק ל3 סרטים, ומיד התחלנו מרתון סרטים, עד שנמאס לי ופשוט שיניתי ליומני הערפד, מתעלמת מהתלונות של דניאל
״זה הקטע של ערפדים דניאל! הם לא מתים״ אמרתי ״ותהיה בשקט! אתה מפריע לי״
״תתגברי עליהם בר.. הסיכוי שתצאי איתם הוא אפסי״
״תזכיר לי שוב למה לעזאזל אני החברה הכי טובה שלך?״
״כי אני מושלם״
״אה נכון.. כי אתה אדיוט״ אמרנו באותו זמן ואז צחקנו
״אתה ידוע שמאי דלוקה עליך״ אמרתי כשהסתובבתי שכל גופי פונה אליו
״אני יודע בר״ הוא גיחך ״רק אדיוט יכול לפספס את המבטים שלה״
״כמו שרון לא פספס את שלי?״
״שלא תזכירי אותו שוב!״ דניאל אמר ״חוץ מזה.. אני לא הולך ומתחיל עם מאי רק בשביל שמי שאני רוצה באמת תקנא״
״את מי את רוצה באמת?״ שאלתי והעלתי על פניי מבט תחמן
הוא נאנח וגלגל את עיניו ״את לא מתייחסת לפואנטה״
״אתה אומר שרון היה איתי רק כדי שליאור תקנא ותחזור אליו? אחרי שהוא נפרד ממנה..?״ שאלתי
״היא נפרדה ממנו״ הוא ענה
״אב-״ ״הוא שיקר לך בר״
״אבל.. הוא.. אמ.. מאיפה אתה יודע בכלל?״
״אני יודע.. תאמיני לי שאני יודע״ הוא ענה
״לא דניאל.. אתה לא יכול סתם לבוא להמציא דברים״ אמרתי ״מה כואב לך?״
״אתם כבר לא ביחד נכון? למה שאני ימציא דברים או ינסה להרחיק אותכם אם אתם לא ביחד כבר?״ הוא שאל
״אני לא יודעת! אתה באמת מוזר בזמן האחרון! יש לך משהו איתו״ אמרתי והפעלתי בחרה את הסרט
״כן בר.. יש לי הרבה דברים איתו״ הוא מלמל בכוונה שאני לא ישמע
״אז תפתור את זה איתו תפסיק להמציא דברים דניאל.. הוא כבר לא אוהב את ליאור״ אמרתי
״תפסיקי להתכחש לאמת בר״
״דניאל די! אני לא יודעת מה מפריע לך! אבל זה לא אומר שאתה צריך להרוס לי!״ אמרתי
הוא ננאח וקם מהספה ״אני באמת מצטער שאני הורס מה שאף פעם לא היה קיים בר״ הוא אמר ויצא מהבית, טורק את הדלת אחריו
-
״אני לא מאמינה שאני נותנת לך לגרור אותי לריצה עכשיו״ מאי קטנה כשהתחלנו את הריצה מהבית שלי לכיוון הפארק
״דניאל לא יראה אותך.. תרגעי״ אמרתי וגיכחתי
״רבתם או משהו? לא דיברתם מילה כשהוא בא לקחת אותך״ היא שאלה
״לא..״ אמרתי ומשכתי בכתפיי ״הוא סתם עצבן אותי אתמול״
״הוא בבית?״ היא שאלה ואני הנהנתי ״אם הוא לא ברח למדינה אחרת מאז שחזרנו מהבית ספר״
״מאוד מצחיק בר״ מאי אמרה ״אני חושבת שמתחיל להימאס לי ממנו״
גיכחתי ״מפתיע.. למה עכשיו?״
״הוא לא בשבילי.. כמו שאמרת בר..״ היא ענתה ומשכה בכתפיה
״הוא לא בשביל אף אחת מאי.. הוא החבר הכי טוב שלי אבל עד שהוא לא יתאפס על עצמו הו-״ אמרתי אך את הדיבור שלי קטע מראה שלא רציתי לראות, אחד כזה שגרם לי להעצר מהריצה
רון עמד בדיוק מולי, כאשר לידו עומדת ליאור, הם דיברו במשך כמה שניות, עד שליאור חייכה ופשוט התקרב לרון ונישקה אותו, ורון נישק אותה בחזרה