החייל שלי

עונה 2 פרק 161

**המלצה שלי: תשמעו פה את השיר let me love you (DJ snake ft. Justin biber).. לא הכי קשור אבל שמעתי אותו כשכתבתי את זה.. ואם הוא נגמר פשוט תתחילו שוב😅**

״בר?״ גיא שאל ואני השתקתי אותו והתקדמתי בריצה אל מה ששכב על הרצפה, והרמתי את זה
ללא ספק זאת הייתה החולצה של דניאל של המדים, היא הייתה קרועה כולה, ואם זה לא מספיק, היא הייתה מלאה בדם.. וכנראה בדם שלו..
**********************
״כל הצוותים להגיע לנקודת ציון...״ גיא התחיל לקרוא לכולם בקשר, אבל אני הייתי מרוכזת מדי בחולצה
״מצאנו חולצה מלאה בדם.. כנראה של אחד משתיהם״ הוא אמר והתקרב אלי
״של דניאל״ מלמלתי בחרדה
״מה?״ הוא שאל והרים את פניי מעט
״החולצה.. היא של דניאל״ אמרתי
״איך.. איך?״ הוא שאל ואני הרמתי את הצווארון, להראות לו את התווית שהייתה גזורה
-פלאשבק-
״סעמק!״ דניאל אמר בפעם השביעית להיום, וקטע שוב את הנשיקה שלנו לפני ששלח את ידו לצוואר
״מה הפעם?״ שאלתי וחיבקתי את צווארו
״החולצה..״ הוא אמר, מעיף מבט על חולצת המדים החדשה שקיבל עקב שינוי התפקיד שלו.. וגם כי עומר קרע את הקודמת
נאנחתי ״תסתובב.. ותביא לי את המספריים״ אמרתי ממקום מושבי על השולחן של המטבח
הוא גלגל את עיניו והלך להביא לי את המספרים לפני שחזר והפנה את גבו אלי
״לא לא.. תוריד אותה״ אמרתי והוא הסתובב ושלח אלי מבט תחמן שגרם לי להסמיק תוך שניות
״תרגע״ מלמלתי והוא צחק ופרם לאט לאט את הכפתורים, מוריד את החולצה ונשאר בגופיה בלבד, שרק גרמה לי לרצות לקרוע אותה ממנו
חיפשתי את מה שהציק לו, וכשגיליתי שזה התווית, כמו שחשבתי, גזרתי אותה לגמרי, והחזרתי לו את החולצה
הוא העיף מבט לחולצה ואז הסתכל עלי, לפני שלקח את החולצה מידי והעיף אותה לפינה הרחוקה של הסלון, מצמיד את שפתיו לשפתי בחזקה, ואוחז במתני בפתאומיות
״אתה.. צריך.. ללכת..״ מלמלתי תוך כדי הנשיקות שלו
״שש״ הוא השתיק אותי, והרים את ידיו מעט, מעיף את החולצה שלי גם וגורם צמרמורת על הדרך
״אני אוהב אותך״ הוא אמר כשקירב אותי אליו, והרים אותי לאחר שכרך את רגליי סביב מתניו והתחיל לעלות למעלה
״אני אוהבת אותך יותר״ אמרתי וכרכתי את זרועותיי סביב צווארו, מעמיקה את הנשיקה ולא נותנת לו אפשרות להגיב
-סוף פלאשבק-
״בר!״ שמעתי את קולו של גיא צועק לי והתעוררתי מיד
״מה?״ שאלתי
״שקעת לרגע.. הכל בסדר?״ הוא שאל ואני הנהנתי והשפלתי מבט אל החולצה
״התווית.. אני גזרתי לו אותה.. זה שלו.. אני בטוחה״ אמרתי והוא הנהן והרים את הקשר
״החולצה של דניאל.. אני חוזר.. החולצה של דניאל״ הוא אמר
״איפו כולם?״ הוא שאל שוב
״שתי דקות אצלכם״ אמיר אמר
״דקה״ שחר אמרה וגיא הנהן לעצמו בזמן שאני התיישבתי על אבן אקראית, עדיין קצת בשוק
״דבר אלי גיא״ מקס אמר לפתע
״בר זיהתה את החולצה.. התווית הייתה גזורה והיא זאת שגזרה אותה״ הוא אמר
״לא מספיק.. תבדקו אם יש עוד ראיות״ הוא אמר ואני חזרתי לבדוק את החולצה, ומצאתי את השם שלו על הצווארון, והראיתי את זה לגיא
״השם שלו כתוב עליה״ הוא אמר
״אוקיי.. תמשיכ בחיפושים! אתם מתקדמים והמצב רגוע מסביבכם״ מקס אמר בדיוק ששחר וטובי הופיעו לידנו, מתנשפים
״תראי לי״ שחר אמרה מיד וניגשה אלי, לוקחת את החולצה בידיה ובודקת אותה גם היא
״שרוול אחד חסר״ היא אמרה כשפרסה את החולצה, וכן היה חור באחד הידיים
״אל תכנסו לפאניקה מיותרת! אנחנו עוד לא יודעים כלום״ טובי אמר, ובדיוק גם אמיר ומלודי הופיעו
״זה סימן טוב״ מלודי מלמלה באוני כשבאה לשבת לידי
״אז כנראה שה המסלול שהם הלכו בו״ אמיר אמר וניסה לחפש עוד דברים בשטח, בזמן שכולם התחילו לדבר במרץ, אך כל מה ששמעתי היה זמזום
״לא.. זה לא״ מלמלתי לפתע, לא בטוחה שכולם שמעו
אך בניגוד למה שחשבתי, כולם עצרו את דיבורם והסתכלו עלי ״מה אמרת?״ אמיר שאל
״זה לא המסלול שהם הלכו בו! לפחות לא בהתחלה״ אמרתי והרמתי את ידי, להראות שנשארו עליהם סימנים של דם מהחולצה
״הדם טרי.. זאת אומרת שהם היו פה לא מזמן.. ואם אני לא טועה.. יש זמן של עד 24 שעות לדם להתייבש, במידה והדם היה רב מאוד.. אך בכמות סבירה זה 12 שעות.. בכל מקרה זה פרק מן ארוך״ אמרתי וכולם הסתכלו עלי בהלם
״מה?״ מלמלתי, מסמיקה מעט
״היא צודקת..״ טובי אמר ומיד ניגש לדבר בקשר עם מקס, לומר לו שיכוון את התצפית לכיוון שלנו
״זאת אומרת שיש סיכוי שהם קרובים״ אמיר אמר
״זאת אומרת שיש סיכוי שהם חיים!״ שחר אמרה בהתרגשות ואני שלחתי אליה מבט כעוס.
ממש לא היה לי כוח לדיבורי תקווה
״אל תסתכלי עלי ככה! אם הם היו מתים, הם היו שוכבים בקרבת החולצה! והיינו מגיעים אליהם כבר״ היא אמרה, ובאופן מפתיע הדברים שלה נראו די הגיונים