החייל שלי

פרק 49

משוכתב**

"חובה עליך לנשק את הבחורה שאתה אוהב מכאן" ליאב אמר וניר השפיל לרגע מבטו לפני שקם, דילג על אנני ונעצר מולי.
וכהרף עין, לפני שהספקתי להבין מה קורה, השפתיים שלו היו על שלי.
***************************************
הוא התנתק ממני לאט וזז אחורה, ואני נשארתי עם המבט שלי למטה, מפחדת להרים אותו ולהסתכל במבטים של כולם.
וכשסוף סוף אזרתי אומץ והרמתי אותו, ראיתי את דניאל מתקדם החוצה, ואנני עם המבט ברצפה.
קצתי בזריזות מבלי להסתכל על ניר או להתייחס לשתיקה שהייתה בחדר, ויצאתי אחרי דניאל למרפסת.
הנחתי את ידי על כתפו והנחתי נשיקה רכה בגבו "אני מצטערת"
הוא הסתובב מעט ומשך אותי אל בין זרועותיו "אין לך מה.. זאת לא אשמתך שהוא אוהב אותך"
הוא הניח את שפתיו על מצחי ואני הבטתי פנימה לרגע, רואה איך ניר מדבר עם אנני בצד וכל השאר בסלון עם אוכל חדש שצץ פתאום.
"אתה כועס עליו?" שאלתי והבטתי בפניו.
"לא.." הוא אמר והניח את היד על הלחי שלי "זאת אומרת.. כן, אני לא מבין מאיפה זה בא"
הבטתי בו בלא אומר, פשוט כי לא ידעתי בעצמי.
"הרגשת אליו משהו?" הוא שאל בלחש כשהידיים שלו עדיין אוחזות במתניי.
נתתי לו מכה קטנה בחזה "אתה בכלל צריך לשאול?"
"צודדת" הוא אמר ונאנח "מצטער"
"אני אוהבת רק אותך דניאל.. ואני תמיד יאהב רק אותך" אמרתי והוא נישק את מצחי בתגובה "אני אוהב אותך"
"אתה רוצה לחזור?" שאלתי לאחר כמה שניות של שקט והנחתי את ראשי על החזה שלו, מביטה הלאה אל האופק ומתענגת בשקט על הידיים שלו שחיבקו אותי.
"עוד מעט" הוא אמר והלב שלי כאילו רקד ריקוד ניצחון.
הוא הצמיד את השפתיים שלו למצח שלי ופשוט נשאר ככה, ואני רק התפללתי שיעצר הזמן ולא נצטרך לזוז מפה לעולם!
"אם אתם רוצים שאני אסגור לכם חדר רק תגידו" עומר אמר לפתע שנכנס למרפסת והפריע, כמובן.
"לך מפה" דניאל אמר לו ואני גיכחתי.
"גם מהבית שלי אתה מגרש אותי?" עומר שאל ודימה טון פגוע.
"עוף מפה" דניאל אמר שוב ועומר צחק וטפח על כתפו "שתי קטנות הייתם בפנים"
גלגלתי את עייני וצחקקתי בשקט כשהוא סגר את הדלת של המרפסת וחזר לבית, משאיר אותנו שוב לבד.
"בואי נלך הביתה" דניאל אמר ואני צחקתי וזזתי ממנו.
"עוד מעט" אמרתי ומשכתי את ידו לבפנים.
עומר הפעל את הסרט שהיה בטלוויזיה בעוד שחר חוזרת עם ליאן מהמטבח, שוב, עם יותר מדי אוכל.
דניאל לבש חזרה את החולצה שלו והתיישב בספה ואני התיישבתי לידו ונשענתי עליו, מניחה את ראשי על הכתף שלו.
הוא הצמיד את שפתיו לראשי והניח את ידיו על ידי, כאילו שומר עלי שאהיה לנצח רק שלו.

"די דניאל" מלמלתי כשהוא עבר על ידיו על מתניי מלמעלה ללמטה בעוד שפתיו היו סנטימטר משפתיי.
מאז שהגענו לבית הוא לא זז ממני, ועכשיו הוא בקטע של לחרפן אותי לאט.
"מה" הוא מלמל ואני נאנחתי ושמטתי את מצחי כנגד שפתיו.
הוא הרים לאט לאט את החולצה שלי ולפני שהבחנתי מה קורה היא הייתה זרוקה ברצפה, ולא עבר זמן רב עד שהחולצה שלו הצטרפה.
הוא הרים את פניי והצמיד את שפתיו לשפתיי כשהידיים שלו טיילו בעדינות על ידי, ואז ירדו לצידי גופי, מלטפות בעדינות עד שהגיעו לכפתור הג'ינס שלי, פותחות אותו בקלות, ומיד אחריו את הרוכסן הקטן.
הנשיקה נהפכה טובענית יותר, והפה שלו כאילו דרש שליטה על כל הגוף שלי, דרש בעלות עלי.
הוא הלך לאט לאט אחורה, גורם לי לתת אמון מלא בו וללכת לאן שעייני לא ראו, עד שנתקעתי במיטה, והתיישבתי עליה.. נשכבת בהדרגה אחורה כשהוא עולה לאט מעליי.
התנתקתי מהנשיקה לשניה על מנת לנשום אוויר, אך דניאל לא בזבז זמן ועבר לנשק את הלחי והצוואר שלי, יורד עם שפתיו את כל הדרך עד הקו של המכנס, ומתעכב מעט על כל האיזור של הבטן.
נאנחתי עמוקות, מתענגת על מה שהידיים והפה שלו מסוגלים לעשות בגופי.
הוא החזיר את שפתיו לשפתיי בזמן שהוריד את שכבות הבד האחרונות שהפרידו ביננו ונכנס אלי, גורם לפי לפלוט אנחות בלתי רצויות בעליל.
הידיים שלי התייצבו על הכתפיים שלו ושרטו אותו כשהרגשתי שאני לא יכולה לעמוד בזה יותר, והוא נתן לי להמשיך בזמן שנישק את השפתיים שלי עוד, בולע את האנחות שלי.
"דניאל" מלמלתי בקול חנוק שניה לפני הסוף.
הוא נאנח ונשך את הלסת שלי, ושניה אחר כך שנינו הגענו לשיא, מוציאים אנחה כבדה ומתנשפים כאילו רצנו מרתון עכשיו.
"אני אוהבת אותך" מלמלתי.
"אני אוהב אותך, לנצח"