החייל שלי

פרק 7

משוכתב***

שכתוב:

לא הייתי מסוגלת לסבול את זה יותר.. זה היה כבד עלי.. כבד מדי..
**********
-נקודת מבט של דניאל-
״היי״ מלמלתי כשהתיישבתי ליד ליב וליטפתי את שיערה
״גם אתה רוצה לצעוק עלי?״ היא שאלה בקושי והשתעלה
״כן.. אבל אני יעשה את זה אחרי שתבריאי ותחזרי לעשות שטויות״ אמרתי
״זה כבר לא יקרה דניאל״ היא אמרה והשתעלה שוב יותר חזק
״ליב״ מלמלתי
״הרופא אומר שלא נשאר לי״ היא עצרה על מנת להשתעל שוב ״הרבה..״
שתקתי, פשוט לא היה לי מילים שיוכלו לעודד אותה, רק רציתי את החברה הכי טובה השניה שלי בחזרה
״תשמור עליה..״ ליב מלמלה והשתעלה שוב ״תהיה איתה דניאל.. היא עדינה מדי״
״אני מבטיח״ אמרתי לה וקמתי בבהלה כשהיא השתעלה שוב
״ודניאל״ היא מלמלה שנשמה בכבדות וניסתה להרגיע את עצמה ״אל תהיה אדיוט״
״מה?״
״אתה אדיוט! אני רואה איך אתה מסתכל עליה.. אל תהיה אדיוט!״ היא אמרה ואני שתקתי
״זה לא אפשרי ליב״
״זה אפשרי! ואתה יודע״
״אני לא טוב לה! אני לא טוב בשבילה! מגיע לה מישהו שלא היה עם חצי עולם! לא מגיע לה מישהו כמוני ליב! כל מה שאני יודע זה לזיין ולזרוק כמו בנזונה״ אמרתי בכעס
״אתה יכול להשתנות בשבילה דניאל.. גם אתה אהבת פעם״ היא מזכירה לי
״אני לא יכול.. כבר לא ליב״ אמרתי
״דניאל! אתה יכול! תסמוך עלי.. אני מכירה אותך״ היא אמרה בקול שהלך ונחלש
״אני לא ראוי לה! מגיע לה הרבה יותר טוב ממני״ אמרתי כשהקול חנק את גרוני
״אתה יודע״ היא אמרה ״היחיד שחושב שהוא לא ראוי למישהי.. הוא זה שהכי ראוי לה״ היא השתעלה שוב ואז עיניים נעצמו והמוניטור שלה נרגע, מראה על כל שהיא בסך הכל נרדמה מהשפעת התרופות

-נקודת מבט של בר-
״משוחררים להיום״ המורה לשיעור האחרון אמרה וזכתה לאנחות הקלה מכל הכיתה
״לא חשבתי שהיום הזה ייגמר אי פעם״ מאי אמרה כשארזנו את הדברים שלנו והתכוננו לצאת
״תתחילי להתרגל״ ברנדון אמר שבא לידנו ושם יד על כתפה ״עברנו בסך הכל.. חודש אחד מתוך כל השנה הזאת״
״וואו ברנדון״ אמרתי ״אני לא חושבת שאי פעם עודדו אותי ככה״
הוא חייך חיוך מרוצה וצחק כשיצאנו מהכיתה והתקדמנו לכיוון החניה
נפרדתי מהם כשראיתי את האוטו של גיא חונה ביציאה, והתקדמתי אליו בזריזות, נכנסת וסוגרת את הדלת אחריי
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בגיחוך כשהוא נישק את ראשי
״זמן איכות עם אחותי הקטנה.. גם זה לא טוב לך?״ הוא שאל ואני גלגלתי את עייני
״איפה דניאל?״ שאלתי והוא צחק
״יש לו פגישה..״ הוא אמר ויצא סוף סוף משטח הבית ספר, אך שינה את הכיוון ונסע אל הקניון
״פגישה?״ שאלתי כשהבנתי את כוונותיו
״משהו של הצבא..״ הוא ענה
הבנתי אליו מבט שואל והוא העיף אליי מבט ״מצטער! הוא אמר לי לא להגיד לך שום דבר״
״אוח! אח שלך מעצבן אותי״ אמרתי
״כן כן.. את כולם״ הוא ענה ואני צחקקתי
״אני לא יגיד לו שאמרת״ אמרתי שוב אך הוא צחקק ״ואת חושבת שהוא אדיוט?״
גלגלתי את עייני ״אני שונאת אותך״ אמרתי ״ואותו״
״הגבול בין שנאה לאהבת מוות הוא ככה דק״ הוא אמר והצמיד את אצבעותיו להדגמה
״זה לא יקרה ביננו גיא״ אתרתי
הוא גיחך ״אם לא היית רוצה אותו לא היית מתייחסת לחלק שלו במשפט״
גלגלי את עייני ונאנחתי, נפלתי בפח
״אל תהי כל כך בטוחה בשברים שאין לאף אחד שליטה עליהם״ הוא אמר וכאילו כסימן שלי לשתוק הגענו לקניון
נכנסו ישר למסעדה האהובה עלינו
כשהיינו יותר קטנים, גיא תמיד היה לוקח אותנו עם חבר שלו טובי למסעדה הזאת
אם היינו מבואסים בתור ילדים קטנים או אהבתם היה בא לנו לצאת לאכול היינו ישר באים לפה
״דניאל סיפר לי על ליב״ הוא אמר לאחר שהזמנו
משכתי בכתפיי ״אין מה לעשות עם זה.. הרופאים ניסו.. כולם ניסו״
״אל תיכנסי לבועה משל עצמך בר..״ הוא אמר ״גם אם פיזית אם היא לא תהיה פה היא תמיד תהיה איתך״
חייכתי חיוך קטן והתחלתי לאכול, מעבירה נושא
ככה עברו להם השעות הבאות, שאני וגיא יושבים וצוחקים ועושים סיבוב שבו גיא לא מפסק לבזבז כמו ילד קטן

״אני בבית״ צעקתי לאוויר, כמו כל פעם, חוזרת אל בית ריק
נאנחתי והנחתי את התיק על הספה כשנשמטתי ברפיון לידו והדלקתי את הטלוויזיה
העברתי ערוצים אחד אחד כמו תמיד, מחפשת מה לראות
עד שבסוף נעצרתי על MTV והגברתי את הווליום, לפני קמתי והחלפתי לשורט וגופיה והתחלתי לסדר את הבית
לפתע הדלת נפתחה ואמא שלי נכנסה
הבטתי בה מופתעת, ממתי היא בשעה כזאת בבית?
״מה את עושה פה?״ שאלתי אותה
היא באה לפתוח את הפה על מנת לענות לי אך דפיקות על הדלת קטעו אותה
היא נאנחה והסתובבה לפתוח את הדלת, חושפת את דניאל שחייך וחיבק אותה כשנכנס לבית, מניח נשיקה רכה על ראשי ונשען על הקיר לידי, מעיף עליי מבט ״מה לעזאזל את לובשת?״ 
״טוב שאתה פה דניאל.. ככה אני לא יצטרך להגיד את זה פעיים״ היא אמרה ונאנחה
״מה קורה אמא?״ שאלתי בלחץ מעט
״נעמי התקשרה אלי לפני כמה דקות..״ היא התחילה ופה הלב שלי דפק בקצב מטורף ״זאת ליב.. היא.. הטיפול לא עזר.. אתמול בלילה הייתה נקודת השבירה.. המחלה הכריעה את הגוף שלה ו.. והיא כבר לא איתנו יותר.. אני מצטערת״

--------------------

בנות..
הנה הפרק החדש.. אהבתם?
מה נראה לכם שבר תגיב?
רוצות את ההמשך??
תודה למי שהגיבה ושהצביעה..
❤️