החייל שלי

עונה 2 פרק 129

״גיא יודע?״ שאלתי בחשד
היא הסתכלה עלי ואמרה ״זאת בדיוק הבעיה.. שאני לא יודעת אם גיא הוא האבא״
**********************
״מה? מה זאת אומרת?״ שאלתי, לא מבינה את הכוונה שלה
״אני מרגישה רע עם זה.. ממש..״ היא אמרה
״היי״ אמרתי ותפסתי בידה ״אני שומעת״
היא הסתכלה בעיני ונאנחה, לפני שאמרה ״את יודעת שאבא שלי נהרג נכון?״
״נו..?״ עניתי
״אז.. לפני קצת יותר מחודש.. מישהו התקשר אלי.. ואמר לי שכל מה שראיתי היה שקר.. ושאבא שלי חי ושהוא מחזיק בו״ היא אמרה
״מה??״ צעקתי
״כן.. בהתחלה לא האמנתי לו.. הרי ראיתי את הגופה.. אבל אז הוא השמיע לי את הקול שלו.. אז קבענו להפגש.. וכשהגעתי לאותו מקום הוא אמר לי שהוא יראה לי את אבא שלי בתנאי שאתן לו את המספר של הכספת שלו בבנק..״ היא המשיכה ״משהו היה נראה לי חשוד.. אז נתתי לו מספר שגוי.. ואז הוא.. הוא אמר שרק אם אני ישכב איתו הוא יראה לי את אבא שלי.. כמובן שסירבתי.. ואז הוא אמר שהוא לא יראה לי אותו ושאני אחיה את שארית חיי בידיעה שיכולתי להציל אותו ולא עשיתי את זה.. אז היססתי מעט אבל שוב סירבתי, ואז הוא אמר שהוא מוכן לבוא לקראתי.. ושאני רק יתפשט.. אז הסכמתי.. בכל זאת.. זה היה אבא שלי! ואת יודעת כמה אני הייתי קשורה אליו!״ היא אמרה
״תמשיכי״ אמרתי לה
״אז הת.. התפשתטי ו.. והוא התחיל לגעת בי והכל אבל.. שתקתי ולא אמרתי לו כלום.. כי רציתי את אבא שלי.. ואז.. ואז הוא פשוט.. אמ.. אמ.. התחיל ל.. אממ.. להכנס אלי.. לפני שהבנתי מה קורה״ היא אמרה וזזה במקומה.. ראו שלא נוח לה ״ואז אחרי שהבנתי מה הוא עושה ביקשתי ממנו שיפסיק ובכיתי וצעקתי.. אבל הוא אמר שאני יזכור שזה בשביל אבא שלי.. אבל לא הקשבתי לו.. רק רציתי שיפסיק.. לא משנה מה אני יפסיד בגלל זה.. אבל הוא לא הפסיק עד שגמר.. ואז כשהוא גמר ושאלתי אותו איפו אבא שלי הוא אמר שהוא לא באמת חי.. ושהקול שהוא השמיע לי בפלאפון זה רק קטע מתוך אחת השיחות שלנו״
״מה?״ אמרתי בשקט, המומה..
״למה לא סיפרת לי? למה לא סיפרת לגיא?״ שאלתי
״אם הייתי מספרת לגיא הוא.. הוא היה בורח בר.. אף אחד לא רוצה מישהי שאנסו אותה.. ובטח לא מישהי שאיכשהו נתנה לזה לקרות״ היא אמרה ועוררה אצלי מחשבות מהבר, ממה שעברתי עם כריס ורון
״ולא סיפרתי לך כי.. כי פחדתי.. פחדתי מה תחשבי עלי ו.. וגם היית בדיוק במצב לא.. לא הכי טוב.. ולא רציתי להעמיס עלייך עוד..״ היא אמרה
מה שמזכיר לי.. הסתכלתי בשעוני, יש לי עוד שעתיים בדיקה.
״את לא צריכה לפחד לבוא לספר לי ספיר.. אני לא יחשוב עלייך שונה ממה שאני יושבת עלייך עכשיו.. את תמיד תישארי אחותי הגדולה.. וחוץ מזה.. הייתי צריכה דברים שיעסיקו אותי אז..״ אמרתי ״אבל.. אבל אני לא מבינה.. לא זיהית את הקטע מהשיחה?״
״לא.. הוא ערך אותה והחליף כמה קטעים..״ היא אמרה ״אם הוא היה משאיר אותה כמו שהיא הייתי מזהה״
״ו.. מה עם הכספת?״ שאלתי
״אני לא יודעת.. אבל אחרי שהוא יצא משם התקשרתי למשטרה והם עצרו אותו.. אז אני מניחה שהוא לא הספיק להבין שהמספר שגוי״ היא אמרה
״אני.. אמ..״ התחלתי לומר, אך לא ידעתי מה באמת להגיד
״זה בסדר בר.. את לא צריכה להגיד שום דבר.. אני יודעת שאני אנכית״ היא אמרה
״לא.. אני.. אני מניחה ש.. פעלת נכון.. זה אבא שלך..״ אמרתי
״אבל..?״ היא שאלה
״אבל.. לא כדאי שתלכי לעשות בדיקה?״ שאלתי
״אני הולכת..״ היא אמרה ״היום בערב״
״אני יבוא איתך..״ אמרתי ״תחכי עד שאחזור מהבדיקה שלי״
״אוקיי״ היא אמרה ״אני מקווה שזה יהיה גיא״
״אני גם״ אמרתי ״את מתכוונת לספר לו?״
״כן.. אני מניחה.. אני יעשה את זה אחרי הבדיקה״ הירי אמרה
״גם אם התוצאות הם שהוא האבא״ אמרתי
״גם אם התוצאות הם שהוא האבא״ היא אמרה