החייל שלי

עונה 2 פרק 163

״התגעגעתי אליך״ מלמלתי והעלתי יד אחת לצווארו
״אני אוהב אותך אישתי״ הוא אמר והקפיץ את הלב שלי לשמים, שניה לפני ששמעתי בשינה עמוקה..
********************
״אני לא מאמינה״ ספיר צרחה באוזניי כשנכנסנו לאוטו
״תתאפקי עוד שבועיים!״ מלמלתי והתחלתי לנסוע הביתה
״כשאת תהי בהריון את תביני״ היא מלמלה מרוצה מעצמה
״כן כן.. יש עוד זמן עד אז״ אמרתי
״תאמיני לי של דניאל ממש לא אכפת מתזמון נכון״ היא אמרה
גלגלתי את עייני ושתקתי למשך הנסיעה
עברו כבר שבועיים מאז הפציעה של דניאל ועומר.
שתיהם השתחררו מבית חולים, ולשתיהם תהיה החלמה מלאה, מלבד כמה צלקות קטנות
עומר כבר יכול ללכת רגיל, חוץ מהתחבושת לא נשאר לו שום דבר על הרגל
הרגל של דניאל החלימה גם היא, מסתבר שהשבר שם היה בדרגה הממש נמוכה, כך שלא לקח לו הרבה זמן.. למרות שהיא עדיין במצב רגיש למדי.
היד שלו בסדר גם היא, מלבד הצלקת והפיזיותרפיה שהוא צריך לעשות על מנת לא לפגוע בשריר שלו
הפצע במותן זה סיפור אחר, הוא אמנם החלים לאיטו, אך דניאל עיין מתכווץ מדי פעם, והתחבושות מוחלפות במהירות
כשהיינו לפני כמה ימים בבדיקה, הרופא שלו אמר שהפצע עוד לא החלים לגמרי ושיש עוד זמן עד שדניאל יוכל לתפקד כרגיל, אם בכלל.. עד אז, כל מה שהוא צריך לעשות זה לנוח
עומר יחזור לתפקיד לבדו לעת עתה, ממחר ועד שדניאל יוכל לחזור, הוא ומקס יהיו המפדים שלנו
נאנחתי, לא רציתי לעזוב את דניאל לבד, אך לא ממש הייתה לי ברירה

״אנחנו בבית״ ספיר צרחה שנכנסנו והתקדמה בקושי לשבת על הספה
״את לא צריכה לצרוח אהובה.. אנחנו רואים אותכם״ גיא אמר ממקום מושבו על הספה ליד דניאל
התכופפתי לידו, מתעלמת מהסביבה ונושקת לו על שפתיו
״אם אתם רוצים להתמזמז תגידי לי ואני יעלה את הדבר הזה לחדר.. אבל לא מול העינים שלנו״ גיא אמר
גלגלתי את עיני והתנתקתי משפתיו, מלטפת לאט את שיערו ״אני אוהבת אותך״
הוא חייך ומשך אותי שוב לנשיקה, בועט בגיא שבדיוק פתח את פיו לומר עוד משהו
״אני אוהב אותך״ הוא אמר כשהתנתקנו ונישק את מצחי
״כן כן שמענו״ עומר אמר לפתע שנכנס לבית
״אני מתערב שהכל זיוף בשביל שלא תחזור מחר״ הוא אמר לדניאל והתיישב לידו
״למה שני יסבול אם אני יכול לראות אותך סובל לבד?״ דניאל שאל בחיוך תחמן
״לך תזדיין״ עומר אמר ונאנח
״אל תדאג לו״ גיא מלמל
״הם יפסיקו אי פעם להתבדח על חיי המין שלנו?״ שאלתי את דניאל ביאוש כשישבתי על הספה ונשענתי עליו כך שהראש שלי היה שעון על כתפו
הוא נאנח ונישק את שפתיי

״התארגנת קטנה?״ עומר שאל אותי כשבא ללכת עם שחר לאחר כמה זמן שהם יושבים אצלנו
״בערך״ מלמלתי וחיבקתי אותו
״מחר את על הבוקר שם.. שלא יהיו איחורים״ הוא אמר
״עכשיו הוא ינצל את ההזדמנות שאתה לא שם ויתעלל בי״ מלמלתי לדניאל
״רק שיגע בך או יגיד משהו שלא מוצא חן בעייני והוא חזור מהר מאוד לבית חולים״ דניאל אמר ונעמד לידי
״אתה חושב שאתה מפחיד אותי?״ עומר שאל וחיבק את שחר
״אני רוצה לקבל טלפון אחד ממנה עם תלונה עליך״ דניאל אמר ״משהו הכי קטן ועם הכדור בבטן תוך חצי שעה אני אצלך״
עומר גיחך ״תארגני נסיכה..״ הוא אמר ונישק את המצח שלי לפני שהוא ושחר יצאו

נאנחתי וחיבקתי את דניאל ״אני לא רוצה להשאיר אותך פה לבד״
״לא ידעתי שאני עד כדי כך קטן שלא רואים אותי״ גיא צעק מהסלון
״עוד שבועיים את תראי אותי שוב..״ הוא ענה ונישק את שפתיי ״בואי תתארגני״ הוא אמר ומשך את ידי למעלה..