החייל שלי

עונה 2 פרק 138

״את בטוחה?״ הוא שאל שוב
״כן..״ עניתי בקצרה
הוא נישק את המצח שלי שוב, נאנח ואמר ״אז אני יהיה מאחורייך.. אם כל הקושי וכל השנאה והעצב שלי בדבר הזה.. אני הכי שמח בשבילך בעולם! ואני מאחורייך בר..״
**************************
״מה קורה בגן עדן?״ עומר שאל כשהיינו בנסיעה בדרכנו לבסיס
״שום דבר״ אמרתי
״אתם עדיין בריב?״ הוא שאל
הסתכלתי עליו ״מה נראה לך?״
״אה נכון.. שכחתי ששתיכם לא יכולים להיות רחוקים אחד מהשני יותר מיום וחצי״ הוא אמר
״דיברנו על זה״ אמרתי והתעלמתי ממנו ״אמרתי לה שאני מאחוריה.. אם היא בטוחה בזה.. וזה מה שהיא החליטה..״
״אבל אתה נגד כל זה?!״ הוא אמר
״אבל זה כבר נעשה.. אז במקום לריב איתה לפחות אני יתמוך בה״ אמרתי
״היא בטוחה?״ הוא שאל
״יש לה ספקות עכשיו.. אבל היא די בטוחה״ אמרתי
״תן לי לנחש.. מפחדת שלא תהיו ביחד הרבה״ הוא אמר
״לא בדיוק.. אבל משהו כזה״ אמרתי והגברתי את המהירות
״דיברת עם אמיר על אפשרות של ביטול?״ הוא שאל לאחר כמה שניות של שקט
״כן.. הוא אמר שהוא מוכן לברר ולנצל את הקשרים שלו עד הסוף.. אבל זה לא הצליח.. אי אפשר לבטל את הגיוס שלה סתם.. הוא אמר שהוא יסביר לנו על כל המהלך הזה היום״ אמרתי
״אז היא סופית ביחידה שלנו״ הוא אמר
״סופית״ עניתי, בדיוק בשניה שהטלפון שלי
״זה יהיה לה קשה.. אני זוכר את שחר וליאן״ הוא אמר
״אמרתי לה.. היא אמרה שהיא לקחה את זה בחשבון״ אמרתי
״היא לא יודעת אבל עד כמה הסבל.. אני רציתי להתאבד שם.. ואמיר לא היה נחמד אלינו באימונים.. כמו שאנחנו לא הולכים להיות נחמדים אליהם״ הוא אמר
״אמרתי לה גם את זה..״ אמרתי ״אמרתי לה שאני לא תמיד יוכל לבוא ולעזור לה ולהרים אותה שקשה לה.. זה דברים שהיא תלמד ותסתדר להתמודד איתם בעצמה.. אני לא יוכל לישון איתה כל לילה.. אני לא יוכל לדבר איתה מתי שהיא רוצה.. אבל היא פשוט נעולה על זה..״
״היא יכולה לעשות את זה בכלל עם כל המצב שלה? אתה יודע.. הניתוח והכל?״ הוא שאל
״אני.. אני חושב שכן.. קורי אמר שלא נמצא לזה שום זכר בגוף שלה.. ושהוא הוציא את הכל.. ובבדיקה האחרונה הוא אמר שהכל בסדר״ אמרתי
״שזה לא יזיק לה.. האימונים הפיזיים שם קשים דניאל״ הוא אמר
״אני דואג יותר ממך עומר.. חשבתי כבר על כל מה שאתה תחשוב בקשר לנושא הזה.. שום דבר לא מזיז אותה מזה״ אמרתי בזמן שהטלפון שלי החל לצלצל, וזה היה גיא על הצג ״כן אחי?״ עניתי
״היא חמה דניאל..״ הוא אמר ״בר״
״מה??״ שאלתי בצעקה ועצרתי בצד, לא רוצה למות היום ״מה זאת אומרת חמה?״
״נגעתי במתח שלה והיא חמה.. מאוד.. הייתי בטוח שאני מדמיין אבל גם ספיר אמרה את זה״ הוא ענה, מודאג
״היא ישנה?״ שאלתי, והלב שלי כבר לא תפקד רגיל
״לא.. היא התעוררה והתחילה לבכות.. היא אמרה שהיא צריכה אותך״ הוא אמר
קיללתי בליבי, כל הקללות שבעולם כרגע נפלטו לי מהלב ״אני עוד כמה דקות בבסיס״ אמרתי
״אני יודע..״ הוא אמר
״תזמין לה רופא הביתה.. אל תוציא אותה לבחוץ.. ותגיד לה שלפני שהיא תשים לה אני בבית״ אמרתי וחזרתי לכביש
״אתה יודע כמה זמן תהיה שם?״ הוא שאל אחרי שצעק לספיר להתקשר לרופא
״לא״ אמרתי והדמעות חנקו את גרוני
״תבקש מאמיר שיקצר לך את הפגישה״ הוא אמר
״אין מצב.. הוא לא יכול.. זה לא תלוי בו״ עומר אמר ״זה תלוי במקס.. שנוסע היום וחוזר עוד שבוע״
״שילכו להזדיין.. אני בא אליהם בידיעה שאני שם לא יותר משעתיים״ אמרתי מתוך שיניים חשוקות
״תרגע קודם כל דניאל! זה לא טוב לאף אחד שאתה ככה!״ עומר אמר
״שונא ללכת ולהשאיר אותה לבד!״ אמרתי והכיתי בהגה כשנכנסתי לשטח הבסיס והנהנתי לחייילים שעמדו בכניסה ״הייתה לי הרגשה רעה מההתחלה.. ידעתי שאסור לי להשאיר אותה היום לבד״ אמרתי
״לא יכולת לדעת״ גיא אמר
״היא לא הרגישה טוב עוד מהצהריים גיא..״ אמרתי ״חשבתי שזה סתם בחילות.. כמו מטומטם.. ולא בדקתי את זה״
״די דניאל! לא יכולת לדעת! הייתי עושה בדיוק את אותו הדבר״ גיא אמר ״וכרגע זה לא עוזר לא לך ולא לה..״
נאנחתי ושתקתי, הרגשות אשם אכלו אותי מבפנים
״הרופא הגיע.. קח אותה רגע״ גיא אמר וקולו התרחק, והחליפו אותו הנשימות הכבדות שלה ״בו?״ שאלתי והורדתי את הטלפון מרמקול כשחניתי את האוטו
״דני״ היא אמרה והקול שלה לא עלה על לחישה צרודה
״אני מצטער יפה שלי.. אני מצטער שהשארתי אותך ככה לבד.. לא הייתי צריך ללכת״ אמרתי
״אל תדבר שטויות..״ היא אמרה ״זה חובתך ללכת.. אני סתם תפסתי קריזה״
״קריזה או לא קריזה אני צריך להיות שם איתך״ אמרתי
״הנה היא פה״ שמעתי את קולו של גיא מאחור, שכנראה נכנס עם הרופא לחדר ״בו..״ אמרתי, ממסה להחזיר את תשומת ליבה אלי ״אני אוהב אותך!״
״אני אוהבת אותך..״ היא אמרה ״גיא רוצה אותך״
״אתה חי?״ הוא שאל כשהטלפון חזר אליו
״לא״ אמרתי ונאנחתי ״הרגת אותי עכשיו גיא.. לא עושים דברים כאלה..״
״אם לא הייתי מתקשר אליך היית דוקר אותי״ הוא אמר ״ותודה אני מעדיף לחיות״
״לא אמרתי שלא תתקשר.. רק אל תגיד לי את זה ככה״ אמרתי
״צודק״ הוא נאנח ״אני מניח שקצת נבהלתי..״ הוא אמר לי ואז פנה אל הרופא כנראה כשאמר ״כן כן אני יוצא.. בזהירות דוקטור״
״וואן וואו! שלא תשאיר אותה איתו לבד״ אמרתי
״תרגע ילחץ! ספיר איתה״ הוא אמר ״אלה אם כן אתה רוצה שאנ-״ ״לא!״ אמרתי בחדות והוא צחקק ״תרגע״
״תעדכן אותי ישר.. אני חייב להכנס״ אמרתי והשיחה התנתקה לאחר שהבטיח להתקשר אלי מיד שהרופא יצא משם
״רק תשאר מרוכז בפנים״ עומר אמר לי בדיוק שפתחתי את הדלת למשרד
״אני אשתדל״ אמרתי לו בשקט כשמקס אמר ״תגידו לי ישתי בחורות! כמה זמן לוקח לכם להתארגן ולבוא?״
״זה היא״ אני ועומר אמרנו ביחד והצבענו אחד על השני, גורמים לכולם שם לצחוק
״שבו שבו.. שתי מתוסבכים״ אמיר אמר וצחק
״בואו נתחיל..״ מקס אמר ושתים ישר התחילו לדבר ולדבר ולדבר ולהוציא מלא דפים ולהראות לנו כל מיני שורות שכתובות בכתב קטן מדי בשביל שהעיניים שלי או המוח שלי יבינו את זה
האמת היא, שלא הייתי מרוכז בשיט.. חשבתי רק עליה בזמן שהרגל שלי טופפה בעצבנות על הרצפה.. מחכה רק לשיחת טלפון מגיא.. שלא איחרה להגיע
״אני חייב לצאת רגע״ אמרתי ויצאתי בלי לחכות לתשובה, אך לא לפני ששמעתי את עומר אומר ״אשתו״ כנראה כתירוץ ללחץ שלי
״כן?״ עניתי לגיא בזריזות
״תרגע! היא בסך הכל חטפה איזה ווירוס.. לא משהו רציני..״ הוא אמר כשהודה לרופא
״אחותך לא משהו רציני..״ מלמלתי ״אני חוזר עוד מעט.. היא נרדמה?״
״לא..״ הוא אמר ״זהיר אמרה לספיר שהיא לא מצליחה להרדם״
״תביא לי אותה״ אמרתי ונאנחתי כשראשו של אמיר הציץ מהדלת
״דני״ היא אמרה והקול שלה הוציא לי את הלב מהמקום
״ילדה שלי! תשני.. אני מגיע ממש עוד מעט..״ אמרתי לה והסטתי את מבטי מאמיר
״אני לא מצליחה להרדם.. אני רוצה לחכות לך״ היא אמרה בקול חנוק
״אבל יש לי שעתיים נסיעה.. ואני לא יצא מפה בשעתיים הקרובות.. אז תלכי לישון ואני מבטיח לך שאני יעיר אותך כשאני יגיע״ אמרתי
״שקרן.. אתה אף פעם לא מעיר אותי״ היא אמרה והיה נדמה שהיא בוכה
״את בוכה בו?״ שאלתי
״לא״ היא אמרה בזריזות ומשכה באפה, הפילה את עצמה
״תפסיקי לבכות.. אני עוד שניה מתחיל לבכות פה בעצמי! את יודעת שזה הדבר היחיד ששובר אותי! אז תירגעי״ אמרתי והרמתי את מבטי למעלה.. מתאפק לא לבכות
״הפסקתי״ היא אמרה לאחר כמה שניות ״אני.. אני פשוט... רוצה אותך כאן״
״אני יודע״ אמרתי ונשברתי סופית ״אני מצטער לאב״
״אמרת לי להפסיק לבכות ו.. ואתה בוכה?״ היא שאלה
״אני לא בוכה״ אמרתי וניגבתי את הדמעות שירדו לי
״כמו שאני לא״ היא אמרה וגרמה לי לחייך
״תבטיחי לי שתלכי לישון.. הגוף שלך
צריך לנוח״ אמרתי לה כשנרגעתי מעט
״רק אם תבטיח לי שאתה מעיר אותי״ היא אמרה, חוסמת אותי בכל דרך אפשרית
״את רעה״ אמרתי
״אני יודעת״ היא אמרה
״מה זה יעזור לך שאני יעיר אותך? את בכל מקרה תירדמי אחרי 4 שניות שוב״ אמרתי
״לפחות אני ירדם איתך״ היא אמרה
״די לעשות מצפון בר.. זה אוכל אותי״ אמרתי
״מצטערת..״ היא מלמלה
״תלכי לישון.. אני יעיר אותך״ אמרתי לה ונאנחתי
״אוקיי..״ היא אמרה ״אני אוהבת אותך״
״אני אוהב אותך״ אמרתי לה והשיחה התנתקה.
חיכיתי כמה שניות בחוץ, ואז נכנסתי בחזרה
התיישבתי שוב בכיסא והפעם ניסיתי להקשיב למה שהולך על השולחן, והבנתי את רוב הדברים, שהשלימו גם את מה שלא הקשבתי קודם לכם
״אתה לא מרוכז דניאל״ מקס אמר לי בפעם השלישית להערב.. אחרי כמה שעות טובות של דיונים סביב השולחן הזה
״לא..״ אמרתי ונאנחתי ״כבר 4 בבוקר מקס! מה אתה מצפה?״
״זה לא קשור לשעה נכון?״ הוא שאל
״לא״ עניתי ״אבל אני לא הולך לפתוח את זה עכשיו.. אז תמשיך״
״אין טעם.. אתם שתיכם גמורים כמו חמורים״ מקס אמר ״אתם תצטרכו ללמוד לא לישון כמה ימים טובים כשתהיו מפקדים״
״אנחנו יודעים כבר מה זה״ עומר אמר ״טוב מאוד״
״יופי.. אז לכו הביתה.. כמו שאמיר הבטיח יש לכם חופש של שבוע עכשיו.. לא רוצה לראות אותכם עד אז״ מקס אמר כשנעמדנו
״זה בסדר.. אנחנו גם לא״ עומר אמר בחיוך ומשך אותי החוצה
״נשלים את המפגש של היום ביום שתתחילו אימונים!״ מקס צעק וחייך חיוך מרוצה מעצמו
״ברצינות מקס? אחרי 12 שעות אימונים עוד להקשיב לך חופר? אתה באמת מתעקש להרוג אותנו לפני שאנחנו מתחילים?!״ עומר אמר
״לכו הביתה כבר״ אמיר צעק וצחק כשרצנו אל האוטו
נהגתי כמו מטורף.. עשיתי בשעה דרך שבדרך כלל לוקחת שעתיים! והשתדלתי כמה שיותר להתעלם מהצעקות והתלונות של עומר
״תזכיר לי פעם הבאה להביא את כל המגנים של הצבא.. כולל האפוד מגן״ הוא אמר כשנשם לרווחה שעצרתי ליד הבית שלו
״יש לך 4 שניות לעוף לי מהאוטו לפני שגם המגנים לא יעזור לך״ אמרתי לו והוא פתח את הדלת ויצא תוך כדי שמלמל ״איך היא מסתדרת איתך רק אלוהים יודע״
״תודיע לי מה קורה איתה..״ הוא אמר כשסגר את הדלת, שניה לפני שהנהנתי והמשכתי לנסוע הביתה במהירות המירבית שיכולתי.. עקב כל הרמזורים והצמתים שהיו בדרך 
הגעתי אחרי בדיוק שתי דקות והחניתי את האוטו, מכבה אותו תוך כדי ריצה לתוך הבית.
פתחתי את הדלת בזריזות ונכנסתי, אך נעצרתי בפתח.
היא ישבה בספה, מכורבלת כולה בתוך שמיכה, שמלפנים על השולחן שתי כוסות של תה וצלחת אוכל מלאים
״היא לא נגעה בכלום.. היא ניסתה לאכול והקיאה״ גיא אמר כשיצא מהמטבח
״מתי היא נרדמה?״ שאלתי כשנעמדתי לידה ונישקתי את המצח שלה.. גיא צדק.. היא באמת רותחת
״לפני עשר דקות״ הוא אמר
״רק עשר דקות?״ שאלתי בהלם והסתכלתי עליו
״אחרי שהיא דיברה איתך היא ניסתה לאכול אבל היא הקיאה.. אז הכנתי לה תה שגם אותו היא הקיאה.. אז היא פשוט שתתה כוס מים וישבה לראות טלוויזיה.. היא רצתה לחכות לך ולא הצליחה להרדם.. עד לפני עשר דקות״ הוא אמר
״לא נרדמתי..״ שמעתי לפתע את הקול שלה.. מנומנם, והמבט שלי מיד הבזיק לעברה
״אמרתי לך ללכת לישון.. וכשאני יבוא אני יעיר אותך״ אמרתי לה כשהתכופפתי, כך שאני בגובה עיניים שלה, והרמתי יד על מנת ללטף את הלחי שלה בעדינו
״אבל לא נרדמתי״ היא מלמלה והסמיקה מעט
נאנחתי ושאלתי ״איך את מרגישה?״
״רע״ היא ענתה, ואני חייכתי חיוך קטן ונישקתי בעדינות את השפתיים שלה ״בואי אני יקח אותך למיטה״ מלמלתי והרמתי אותה  היא כרכה את זרועותיה סביב הצוואר שלי והצמיד את המצח שלה לשם.. בזמן שהיד האחת שלי החזיקה בגבה והשניה מתחת לרגליה
הנחתי אותה בזהירות על המיטה שלי וכיסיתי אותה ״לאן אתה הולך?״ היא שאלה ותפסה את ידי כשזזתי מהמיטה
״רק להתקלח לאב..״ אמרתי ונכנסתי בזריזות להתקלח, יוצא אחרי שלוש דקות בדיוק עם בוקסר לגופי, ונכנסתי למיטה, עוטף אותה בין זרועותיי ומרגיש אותה מתכווצת
״תשני לאב.. אני לא הולך לשום מקום״ אמרתי לה וליטפתי את גבה מעט, מנסה לחמם אותה מאחר והיא הייתה קפואה.
״אוקיי״ היא מלמלה ונרדמה לאחר שתי דקות, ואני כמה דקות אחריה.
כשהתעוררתי למחרת בבוקר, היא עוד הייתה ישנה.. רגועה כולה
קמתי בזהירות, נזהר שלא להעיר אותה, ונכנסתי למקלחת, צחצחתי שיניים ושמתי על עצמי מכנס לפני שירדתי למטה
״איך היא?״ גיא שאל כשהחזיק את הקפה שלו בזמן שישב בשולחן וקרא עיתון
״ישנה מאז שהגעתי.. היא עדיין ישנה״ אמרתי ונכנסתי למטבח, מכין לעצמי כוס קפה והולך לשבת ליד גיא
״החלטת כבר מה אתה אומר לאמיר?״ שאלתי
״אני אומר לו שלא״ הוא אמר
״למה?״ שאלתי ולגמתי מהקפה הרותח שלי
״כי ספיר עם ילד.. ויש לה את כל ה.. הורמונים של ההריון..״ הוא אמר וגלגל עיניים ״וזה לא מתאים שאני יעזוב אותה לבד״
״אתה לא עוזב אותה לבד.. אתה כל הזמן בבית חוץ מכמה פעמים שבהם אתה בבסיס להשלמות״ אמרתי
״אני יודע.. אבל היא צריכה את כולי עכשיו.. לא לחיוך בידיעה שאולי בלידה אני יצטרך ללכת.. לא רוצה את זה.. את הסימן שאלה הזה כל הזמן.. היא בהריון.. היא אמורה להיות רגועה ולא לחיות בפחד״ הוא אמר
״אתה צודק אחי.. אם זה מה שטוב לך״ אמרתי וגמרתי את הקפה שלי, נכנס למבטח ומתחיל להכין לבר ארוחת בוקר.
״מתי אתם הולכים שוב לבסיס?״ הוא שאל כשנכנס אחריי ונשען על הפתח של הדלת
״עוד שבוע.. כשאנחנו מתחילים את התפקיד״ אמרתי
״אז כדאי שאני ילך אליו לפני זה״ הוא אמר
״מתי באמת תכננת להודיע לו על זה?״ שאלתי
״אתמול.. אבל בגלל בר נשארתי בבית..״ הוא אמר ״חשבתי שאתם הולכים גם היום אבל מסתבר שלא.. אז אולי אני יסע עם ג׳ון״
״הוא נוסע היים?״ שאלתי
״לא.. אבל השבוע כן״ הוא אמר
״הוא ממשיך?״ שאלתי
״הוא כן..״ הוא אמר ״וגם טובי״
״באותו דבר?״ שאלתי
״כן.. אבל הם יהיו פחות בבסיס.. ג׳ון מתחיל לצאת עם מישהי.. הוא רוצה להשקיע בזה קצת״ הוא ענה
״שיהיה לו בהצלחה״ אמרתי, והמשכתי להתעסק בארוחת בוקר בזמן שגיא הלך לספיר שבדיוק קמה וירדה למטה
״מה איתה?״ היא שאלה והעבירה את ידה על גבי
״ישנה..״ אמרתי ונאנחתי בזמן שסידרתי הכל על מגש קטן ״וחולה״
״מסכנה שלי..״ היא אמרה ונשענה לידי על השיש
״לא מגיע לה את כל זה.. היא עברה כל כך הרבה בזמן האחרון שזה לא מגיע לה״ אמרתי
״אתה צודק..״ היא אמרה ונאנחה ״היא תעבור את זה.. היא עברה את הכל״
״עד שהיא תעבור את זה היא תצטרך להתגייס.. והגיוס ישבור אותה לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש.. אני מכיר את זה.. ואני מכיר אותה.. זה לא היה קל לי! ולי יש הרבה יותר כוח סבל ממנה..״ אמרתי ״לא רציתי שהיא תתגייס..״
״אף אחד לא רצה.. ואני מאמינה שהיא לא עשתה את זה סתם בשביל לעצבן אותך.. היא רק רוצה להשאר קרובה אליך.. אני יודעת מה זה שהגבר שלך הולך בלי לדעת מתי יחזור.. אם בכלל.. ובזה שהיא קרובה אליך היא מרגישה כאילו.. כאילו היא שומרת עליך״ היא אמרה
״אבל.. אני לא רוצה שהיא תשמור עלי.. אני רוצה לשמור עליה״ אמרתי
״אני יודעת.. אבל זה ההרגשה שלה.. היא מרגישה שכשאתה לא לידה אתה.. לא תחזור.. ככה זה שאוהבים״ היא אמרה
נאנחתי, לא ידעתי מה לעשות..
נישקתי את ראשה של ספיר ולקחתי את הארוחה של בר למעלה, ונכנסתי אל החדר שלי.
היא הייתה ערה.. והסתכלה עלי כשנכנסתי לחדר והנחתי את המגש על השידה הקטנה ליד המיטה, וכשנכנסתי לידה.
״בוקר טוב לאב״ אמרתי לה ונישקתי את מצחה בזמן שאספתי אותה לתוך זרועותיי
״בוקר..״ היא מלמלה בקול צרוד והצמידה את ראשה ללחי שלי
חיבקתי אותה והנחתי את ידי בעדינות על בטנה, מלטף לאט..
הגב שלה היה צמוד לחזה שלי כשהיא נשענה עלי, והרגשתי את החום שלה, התענגתי עליו
״איך את מרגישה?״ שאלתי אותה והצמדתי את השפתיים לצד המצח שלה
״אותו דבר״ היא אמרה והניחה את ידיה על ידי
״רוצה לאכול?״ שאלתי
״לא..״ היא ענתה ״אני יקיא״
״את לא..״ אמרתי ״בואי תתקלחי.. ותאכלי..״
״לא רוצה לקום״ היא אמרה ונצמדה אלי
״אני יבוא איתך״ אמרתי וחייכתי כשהיא סובבה את ראשה והצמידה את המצח שלה ללחי שלי
״אבל אני גם לא רוצה שאתה תקום״ היא אמרה
צחקתי והצמדתי את השפתיים שלי למצח שלה, שהיה עדיין רותח ״צריך לבדוק לך חום..״ מלמלתי
״לא רוצה״ היא אמרה
״אז מה את כן רוצה?״ שאלתי והצמדתי את שפתי למצח שלה שוב
״רק להשאר איתך ככה בלי שתדבר! ובלי שתזוז עד מתי שיהיה לי פיפי״ היא אמרה ואני צחקתי
״אני אוהב אותך״ אמרתי לה ונישקתי בעדינות את שפתיה
היא זזה מעט, ונשכבה לידי כשראשה על החזה שלי, כמו בכל לילה שאנחנו ישנים
היד שלי אוטומטית עלתה לגב שלה וליטפה אותו, והשפתיים שלי אוטומטית זזו למצח שלה ונצמדו לשם, ללא יכולת לזוז
״יש לי פיפי״ היא אמרה לפתע במרמור, ואני צחקתי שוב
״אז נראה לי שצריך לקום״ אמרתי
״כן..״ היא מלמלה בזמן שקמתי והרמתי אותה למקלחת, ואז יצאתי וסגרתי את הדלת
״אני נכנסת להתקלח״ היא צעקה בפנים
נכנסתי לבפנים בדיוק ברגע שהיא הורידה את החלחולצה שלה, והעיניים שלי ניסו להסתכל על כל דבר בחדר מלבדה
״עכשיו תיכנסי״ אמרתי ונשענתי על השידה
״אתה יוצא״ היא אמרה
״אני נשאר פה.. את בקושי יכולה ללכת״ אמרתי
היא נאנחה ״אז לפחות תסתובב״
״אין פה משהו שלא ראיתי״ אמרתי בתחכום
״דניאל!!״ היא אמרה ואני צחקתי ״טוב טוב״ והסתובבתי
שמעתי רשרושים מאחורי, עד שהמים נפתחו, ואז הסתובבתי בחזרה, והיא כבר הייתה בפנים
״למה אתה צריך להיות כאן? אתה יכול לחכות בחוץ עד שאני יצא.. אני לא ימות כאן״ היא אמרה
חיכיתי שתי שניות בשקט לפני שאמרתי ״כדי לשמור עלייך.. לשמור שלא יקרה לך כלום.. זה מה שאני עושה עכשיו בר.. וזה מה שאני תמיד יעשה״

-------------------

בנות!! אני ממש מצטערת שלא העלתי הרבה זמן.. יש לי כל כך הרבה דברים על הראש.. שבקושי יש לי זמן לעצמי..
הפרק היה מוכן כבר שבוע שעבר אבל פשוט לא היה לי זמן להעלות.. אז העלתי עכשיו.. ואם יהיו מספיק תגובות כמו בפרק הקודם הפרק הבא יעלה ביום שישי.. או אפילו לפני.. הכל תלוי בכם👌🏻
תודה רבה רבה לקוראות הנדירות שלי! כל אחת ואחת מכן! על התגובות שלכם וההצבעות בפרק הקודם! שימחתם אותי ברמה מטורפת!
קראתי כל אחת ואחת מהתגובות.. תודה לכולם❤️
וגם על ההודעות המדהימות שלכם.. אתם הקוראות הכי טובות שיש! אוהבת❤️