edited:
"איפה היית?" מליסה שואלת בפה מלא במה שנראה כמו סנדוויץ' לעוס בזמן שאני מתיישבת בחזרה במקום שלי על השמיכה לצידה.
"שחיתי קצת." אני עונה ובאופן לא מכוון מושכת באפי בגלל הבכי.
"בכית?" היא שואלת מודאגת. שיט. אני באמת לא רוצה שידעו שבכיתי. אני לא רוצה להרוס להם את הכיף שנהרס לי. לא רוצה שישאלו שאלות. אני רוצה לשכוח. אם כי עמוק בפנים אני רוצה לספר לה רק כדי לראות אותה נוזפת בו. "לא. נכנסו לי מים לאף." אני מאלצת חיוך קטן.
"אה, אני מבינה. לא נעים." היא מסתובבת למייק שמסמן לה שתיתן לו נגיסה מהכריך שלה, ועושה כמבוקשו.
יש דקירה קטנה בחזה שלי כשאני צופה בהם. תמיד רציתי לעשות את הדברים האלו. הדברים הקטנים האלו כמו להאכיל אותו ולהפגין חיבה. אני מסיטה את מבטי, מרגישה לא בנוח מהפגנת החיבה הקטנה הזו שלהם. מבלי לשים לב מבטי ננעל על ג'ייק שהתקרב מעט ונשאר לעמוד במים. מבטו מצטלב בשלי לפני שהוא צולל לתוך המים. לרגע הצריבה בעיניי שוב מופיעה אך אני עוצרת אותה במהירות. תשכחי ממה שקרה. תשכחי מהדברים שהוא אמר. תשכחי ממנו.
"מאיפה באתם לכאן?" אני מעלה את הנושא במטרה להפסיק לחשוב.
יש להם שמות ומבטא קל באנגלית. מאז שפגשתי אותם הייתי סקרנית לגבי זה. הם מפנים את תשומת ליבם אליי. "לונדון." הם עונים יחד, חוץ ממליסה ורות שלהן אין מבטא כמו לאחרים. הם צוחקים לנוכח התזמון המושלם שלהם.
"באמת?" אני מרמה גבה. הם כמו ליזי. "אבל המבטא שלכם לא כבד כמו של ליזי או של ג'ייק." אני בקושי מצליחה להוציא את שמו.
"הם הגיעו הרבה לפני ליזי וג'ייק." מליסה מסבירה. "כולם הכירו כבר שם. אני הכרתי אותם גם כבר מגיל צעיר מאוד היינו נפגשים כשהייתי טסה לבקר את הדודים, ההורים של ליזי."
"גם ג'ייק משם?" אני שואלת בקול לפני שאני מצליחה לעצור את עצמי.
"כן." מליסה משיבה.
"חשבתי שהבנת כבר מהמבטא הכבד שלו." מייק צוחק ואני מושכת בכתפיי במבוכה. חסר מקומות באנגליה? טוב, זה נכון. המבטא שלו כבד מאוד ונשמע טוב עם הקול העמוק והמתגלגל שלו. אני מנערת קלות את ראשי. אני לא יכולה לעצור מלחשוב עליו משום מה. תפסיקי לחשוב עליו! אני נוזפת על עצמי עמוק בפנים. "כמה זמן אתם כאן?" אני שואלת בניסיון להדחיק את המחשבות שלי עליו.
"שבע שנים בערך, או יותר." ליאון חצי עונה חצי שואל ומושך כתף באי וודאות.
שבע שנים? וואו. זה הרבה זמן. הם מכירים כל כך הרבה זמן. אני מהרהרת. "ואיך שמרתם על קשר כל כך הרבה זמן?" אני ממשיכה במסכת החקירות שלי.
"היינו טסים ללונדון לבקר את הקרובים שלנו ואז מבלים זמן ביחד. ולפעמים ליזי הייתה טסה לכאן." עכשיו לירוי הוא זה שעונה.
YOU ARE READING
מוכנה לנסות - ready to try
Romanceאנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהי...
