נקודת המבט של ג'ייק.
"למה לא הבאת את אנה?" לירוי שואל כשהוא פותח את בקבוק הבירה השני שלו ונשען לאחור בספה, מותח את זרועו על המשענת ואת היד עם הבקבוק משעין על ברכו.
"נראה לך שאני באמת אביא אותה לכאן." אני אומר ביובש ולוגם מהבירה השלישית שלי. אני נותן לבירה לזרום במורד גרוני ולשטוף ממני את התסכול. נותן לטעם החמוץ-מר להשתלט על כל בלוטת טעם בפה שלי.
"למה אתה אומר את זה? חשבתי שאתם מסתדרים מצוין, בהתחשב בזה שהכנסת אותה להריון." ליאון מגחך ומניח את רגליו על השולחן המתקלף. החיוך הממזרי שלו גורם לי לרצות לשבור לו את הבקבוק בפרצוף.
"בדיוק בגלל זה לא רציתי שהיא תבוא." אני נאנח בכבדות ונשען לאחור בכורסא, מעביר את אצבעי במעגלים סביב הפיה של הבקבוק. "נראה לך שאני רוצה שהיא תבוא לחור הזה שאתה מכנה אותו הבית שלך? זה נראה כמו מאורת חולדות. ואין סיכוי שאני אתן לה להיות בחברת שניי דפוקים שתויים." אני נועץ בהם מבט כשאני לוגם שוב מבירה. הם חברים טובים ואני לא מכחיש את זה, אבל הם דפוקים בשכל. גם אם לא בכוונה, הם עלולים להגיד משהו לא במקום כשהם שיכורים ואין מצב שאני אתן לזה לקרות. חוץ מזה, הבית של ליאון נראה כמו אחרי התפוצצות. לא שאני יותר נקי ממנו, אבל הריח של הפיצה מלפני שבוע שורפת לי את השיערות באף.
לירוי צוחק. "מאורת חולדות שאתה נמצא בה עכשיו, ושניי דפוקים שתויים שאתה יושב ומדבר איתם עכשיו." הוא דוחף מעט בכתפו של ליאון.
אני מגלגל את עיניי. "שניי דפוקים שתויים פלוס שלושה מחוקות מהתחת." אני מסנן כשאני רואה את אלינור ושתיי הבנות הנוספות מתקרבות אלינו בצעדים כושלים אחרי שהלכו לשירותים. לעזאזל, זה לא מועדון שהן היו צריכות ללכת ביחד. מה לכל הרוחות הם עשו בשירותים הקטנים של ליאון? למען האמת, אני לא רוצה לדעת.
"הרבה זמן לא ראיתי אותך, ג'ייק." אלינור אומרת בחיוך זחוח ועיניים מזוגגות, מורידה מעט את מחשוף החולצה שלה כדי להבליט את החזה שלה כשהיא מתיישבת בספה לצד ליאון. היא חושבת שהיא נראית כמו דוגמנית מסלול עם הבגדים המצומצמים שלה, אבל היא נראית יותר כמו בובת שעווה נמסה. וזה לא מראה טוב. הבחורה השנייה עם השיער הבלונדיני מתיישבת ליד לירוי, והבחורה השלישית עם השיער השחור והגלי מתיישבת בכורסא השנייה מולי.
"וטוב שכך." אני מנסה להתעלם מהבחורה מולי ששולחת לי עיניים. היא נראית לי מוכרת מאיזשהו מקום. עכשיו כשאני נזכר, זאת הבחורה שנמרחה עליי במסדרון ביום הראשון ללימודים.
"אז על מה דיברתם?" אלינור מנופפת בשיערה ושולחת ידיים אל ליאון שלא מסתיר את ההנאה שלו.
"על מה שעשיתן בשירותים כל כך הרבה זמן. מה, אכלתן משהו לא טוב?" אני עוקץ.
"מניאק." אלינור מסננת.
אני מזייף חיוך כשאני שומע את הבחורה ששלחה לי עיניים צוחקת ומסיים את מה שנשאר מהבירה.
שאר הזמן עובר בפלירטוטים של לירוי לבחורה שיושבת איתו ומזמוזים בין ליאון ואלינור, והבחורה שיושבת מולי רק נועצת בי מבטים. פאק, אם היא רוצה מישהו שידפוק אותה אז שתנעץ את העיניים שלה על מישהו אחר, לא עליי. למרות שאני חייב להודות שהיא נראית לא רע. לפחות לא גורגונה כמו אלינור ובובת ברבי מעוותת כמו הבחורה שליד לירוי.
הם צריכים לעשות בדיקת עיניים בדחיפות אם זה מה שהם מכנים כוסיות.
בבקבוק הרביעי אני מרגיש את התסכול שלי מתגבר. ידעתי שלא הייתי צריך לבוא. הייתי צריך להישאר בדירה עם אנה. עד כמה שאני אוהב לשתות עם הדפוקים האלה, אני מעדיף לאכול את הפנקייקים של אנה וסתם לשבת ולדבר איתה. זה עדיף מאשר להיות במאורה המסריחה הזאת ולהרגיש כמו טרף תחת המבט הרעבתני של הבחורה ממול.
"אז איך אמרת שקוראים לך?" אני שואל אותה בתקווה שהיא תפסיק לבהות בי כמו סוטה.
"לא אמרתי." היא אומרת בחיוך שחצני.
אני מגלגל עיניים. "מתחכמת."
"ג'ני." היא אומרת במהירות. "ואתה ג'ייק."
"בפעם האחרונה שבדקתי, אז כן, אני ג'ייק. איך את בכלל יודעת את השם שלי?" אני שואל במבט בוחן. אל תגידו לי שהיא מטרידנית סוטה שעוקבת אחריי.
"כי שמעתי את אלינור אומרת את השם שלך קודם." היא מחייכת חיוך חצוף.
"אה." אני מרגיש קצת אשם שהסקתי מסקנות.
"וגם אני צופה בך בבית הספר, אז ידעתי את השם שלך לפני."
פאק, היא באמת מטרידנית סוטה.
"אני יכולה לדבר איתך קצת?" היא לפתע שואלת.
"אנחנו מדברים עכשיו." אני אומר.
"לבד. בלעדיהם." היא מסמנת בראשה לעבר האחרים שמתמזמזים על הספה, שוכחים מהקיום שלנו.
לעזאזל, בשביל מה המציאו את החדרים?
"קדימה. אני בטוחה שתרצה לשמוע את זה." היא קמה מהכורסא. אני מצמצם אליה את עיניי כשהיא מתקרבת אליי ומאלצת אותי לקום וללכת בעקבותיה. אני לא יודע מה לכל הרוחות קורה לי שאני הולך אחריה לחדר של ליאון. כנראה הסקרנות של מה שיש לה להגיד.
"אז... למה התכוונת שאת בטוחה שאני רוצה לשמוע את זה? מה כבר יש לך להגיד?" אני שואל ומביט בה בחשדנות כשהיא סוגרת מאחוריי את הדלת.
היא מסתובבת להביט בי. היא מביטה בי במבט ערמומי ומלוכלך. "זה קשור לעוזרת החדשה של קרן." היא מתקרבת אליי בצעדים איטיים.
"אנה? מה לעזאזל יש לך להגיד עליה?" קולי קשוח ותקיף. אני מצמצם את עיניי כשהיא ממשיכה להתקדם לכיווני. אני מרגיש את השפעת הבירה והאלכוהול משפיעים עליי כשאני לוקח צעדים כושלים לאחור ומועד על המיטה של ליאון.
חיוך רחב ומלחיץ מופיע על שפתייה. "לא, כלום. רק זה שאני יודעת שאתם 'ביחד' או איך שלא תקרא למה שיש בניכם. וגם שמעתי אתכם מדברים קודם על כך שהכנסת אותה להריון." היא נעמדת לפניי, ממקמת את עצמה בין ברכיי ומניחה את ידיה על החזה שלי. "אתה יודע מה יקרה אם יגלו על זה, נכון? בגלל המהומה שתהיה אם יגלו עלולים לפטר אותה ולא יקבלו אותה לשום מקום אחר כי היא בהריון." היא מביטה למטה אליי כשחיוך מרושע ומרוצה מרוח לה על הפנים.
"אם זה יקרה, זה הסוף שלך!" אני נוהם.
רק זה חסר לי עכשיו. שבבית הספר יגלו ויעיפו אותה משם. אני יודע שדן וקרן לעולם לא יעשו דבר כזה, אבל אם זה יגיע למצב של מהומה מצד ההורים של התלמידים זה לא ישאיר להם ברירה אחרת, ואפילו יפגע במוניטין של בית הספר. זה לא יפגע רק באנה, זה יפגע גם בדן וקרן.
פאק! ידעתי שהייתי צריך להישאר איתה ולא לבוא לכאן!
"אני יכולה להציע לך פיתרון." היא רוכנת ולוחשת לי באוזן. "תן לי לעשות בך מה שאני רוצה ואני לא אספר לאף אחד." היא מחליקה את ידיה במורד החזה שלי אל מתחת לחולצה. "אתה יכול לדחות אותי עכשיו ואז אני אספר. או, שאתה יכול לתת לי ואני אסתום. אז מה אתה אומר? איזה מהם זה יהיה?" אני מרגיש אותה מחייכת כנגד עורי כשידיה מחליקות במעלה העור החשוף שלי.
הבת זונה הארורה הזאת...
פאק! מה אני אמור לעשות? אני לא רוצה לזיין את הזונה החולה הזאת, אבל אני גם לא רוצה לסבך את כולם.
"אתה בטוח בבחירה שלך?" הזונה הזאת מחייכת חיוך ניצחון כשהיא משכיבה אותי על המיטה ורוכנת מעליי.
אני בטוח בבחירה שלי?
YOU ARE READING
מוכנה לנסות - ready to try
Romanceאנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהי...
