פרק 20

7.5K 332 6
                                    

אני בלחץ היסטרי. אימא שלי, שרה ואדם צריכים להגיע היום. אני מסדרת את הדירה כמו מטורפת. מסדרת את החדר, שוטפת כלים, מנקה את הרצפה, מסירה אבק, ועוד כל מיני דברים אסתטיים קטנים כדי לגרום לדירה להיראות מסודרת ומבריקה. חלף כמעט שבוע מאז שאימא שלי התקשרה והודיעה על היום והשעה שהם באים. היום יום שישי, ואני נורא מתרגשת לראות אותם.

אני עכשיו לבד בדירה, שזה דבר טוב. מליסה עובדת ואחר כך הולכת למייק, ליזי נמצאת ב'אלוהים יודע איפה'. ורות... משום מה היא עדיין לא חזרה מהמשפחה שלה. למרות שהייתי רוצה שהם יפגשו את מליסה - למרות שאימא שלי כבר פגשה אותה, אני די שמחה מכך שאנחנו נבלה זמן משפחתי ביחד.

אחרי שאני מסיימת עם הניקיון אני מחליטה ללכת לקנות מצרכים לארוחה. לא יהיה לי זמן לבשל עד שהם יגיעו, אבל אני מקווה שאימא שלי ושרה יבשלו איתי. זה משהו שלא עשינו הרבה מאוד זמן ביחד.

אני הולכת לסופר, שבו ניסיתי להתקבל לעבודה ומרגישה די מוזר בגלל העובדה שלא התקבלתי. עוברת בין המדפים עם עגלת קניות ומעמיסה אותה במצרכים, הולכת לקופה ומשלמת. לא קניתי הרבה, אבל אני מקווה שזה יספיק. אני יוצאת מהסופר, מניחה את הקניות על הקרקע ומדליקה סיגריה אחרונה לפני שהם יגיעו, כשאני מסיימת אותה אני הולכת בחזרה לדירה.

כשאני מגיעה אני מניחה את הקניות על אי השיש ומסדרת אותם. לפתע מרגישה מגע קריר ודביק על שקע הצוואר שלי. אני קופצת מעט ומעבירה את ידי במהירות על שקע צווארי, רואה חמאת בוטנים על אצבעותיי. מה לעזאזל...

אני מסתובבת במהירות לאחור כשאני שומעת את ג'ייק מגחך. אני רואה שהוא עומד ומחזיק בידו צנצנת חמאת בוטנים, מחייך חיוך ערמומי. איך ומתי הוא נכנס? לא ראיתי אותו כבר כמה ימים מאז... אני אפילו לא יכולה לחשוב על זה מעד כמה שזה מביך.

"מה ל... למה מרחת עליי חמאת בוטנים?" אני נוזפת בו.

"אמרתי לך, אני חושב שזה יכול להיות כיף לאכול ממך." החיוך שלו מתרחב ועיניו נוצצות בשובבות.

"אין לי זמן לשטויות שלך עכשיו."

"זה לא שטויות. יש אנשים שגוועים ברעב, ואת לא מתכוונת להרעיב אותי, נכון?" הוא מרים גבה שובבה.

"ג'ייק, אני רצינית. בבקשה תעזוב, עכשיו!" אני כמעט צועקת.

פניו מרצינות לנוכח הטון שלי. "מה לכל הרוחות נסגר איתך? אני מנסה להיות משוחרר קצת, אבל איתך, מישהי שלחוצה כמו טמפון כל הזמן, זה פשוט בלתי אפשרי!" הוא סוגר את הצנצנת ומכניס אותה למקרר.

"אני לא לחוצה כמו טמפון!" אני מוחה בתוקף.

"את כן. ואת גם מעצבנת כמו מחזור!"

"מה לעזאזל אתה יודע על מחזור?!" אני רותחת. איך הוא יכול להשוות אותי לדבר כזה? ועוד כשהוא לא מבין כלום על החוויה הנוראית הזאת.

מוכנה לנסות - ready to tryWhere stories live. Discover now