מוכנה לנסות - ready to try

הצצה.

וואו! התגובות לא איחרו להגיע. זה נורא משמח אותי :) אז כמו שהבטחתי הנה ההצצה הקטנה והיא מאוד קצרה(!)
אל תשכחו להגיב מה אתן חושבות.
וכמו שאמרתי, הקריאה על אחריותכן ;)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"פעם, בחורה פגשה בבחור. בהתחלה הם רבו והתווכחו הרבה, ואז זה הפך רק לתשוקה ומשיכה. אבל אז קרה משהו שחיבר בניהם. משהו שגרם להם להבין שהם מוכנים לנסות ולהתגבר על הכל. המשהו הזה גדל בתוך הבחורה ויצא אל העולם; פרי אהבתם."
"זאת אני, נכון?" הילדה הקטנה שואלת בקול צייצני כשאני מסרק את שיערה השחור והמבריק.
"כן." אני אוחז בקצות שיערה ומתחיל לקלוע לה צמה. אני מסיים ומסובב אותה להביט בי. אני בוחן את הילדה הקטנה שעומדת לפניי. שיערה קלוע בצמה מסודרת לאחור. אני די השתפרתי בזה בזמן האחרון; בדרך כלל השיער שלה נראה כאילו רב מכות עם מכסחת דשא כשאני נוגע בו, וזה גורם לה לבכות הרבה. השמלה הלבנה והמנופחת שהיא לובשת גורמת לה להיראות כמו בובה. היא מביטה בי בעיניים ירוקות-אפורות שנוצצות בהתרגשות.
"מוכנה?" אני שואל.
"יותר מוכנה ממך, זקן." הילדה הקטנה והחצופה הזאת צוחקת ומוציאה לי לשון.
"תשמרי על הפה שלך, קטנה." אני צובט את הלחי הקטנה והרכה שלה.
"אבל אתה תמיד קורא לסבא ככה." היא רוטנת כשהיא משפשפת את הלחי שלה בידה.
"לי מותר לקרוא לו ככה. וחוץ מזה, הוא באמת זקן." אני צוחק צחוק עמוק כשהיא משרבבת את שפתייה. בדיוק כמו אימא שלה.
אני קם מהרצפה ומנער מעט את מכנסיי. "שנזוז לראות את אימא, אן?" אני מושיט אליה את ידי.
אן מניחה את ידה הקטנטונת בידי ואני עוטף אותה. "כן." היא מצייצת ומתחילה להוביל אותי בצעדים קטנים ומהירים, מובילה אותי לאימא שלה. מובילה אותי לאנה.