אני נשארת לעמוד במרכז הדירה כשפניי עדיין מכוסות בידיי אחרי ששמעתי את ג'ייק טורק מאחוריו את הדלת. למה ציפיתי? ידעתי שדבר כזה אפילו לא יעניין אותו, ובכל זאת הוא לחץ עליי לספר. הוא היה נראה זועם, כנראה בגלל ששברתי לו את האגו בכך שהוא לא הספיק להיות הראשון שלי. מה, מה כבר עשיתי שזה מגיע לי? עברתי לכאן כדי להיות עצמאית ולחיות חיים נורמליים, אבל כרגע החיים שלי הם סרט זול.
אני מנגבת את הדמעות והולכת לחדר, מניחה את התיק בצד ומורידה את העקבים לפני שאני צונחת על המיטה ועוצמת עיניים. "אני חייבת לעוף מפה." אני ממלמלת לעצמי. עד כמה שאני מחבבת את מליסה, אני חייבת לעוף מפה. החיים שלי מסתבכים יותר ויותר מאז שעברתי לכאן.
אני קמה מהמיטה ולוקחת את המחשב הנייד שלי מאחת המזוודות שהייתה מתחת למיטה. מאז שעברתי לפה לא נגעתי בו, הוא היה כל הזמן הזה במזוודה שלי. אני מתיישבת בחזרה במיטה, מניחה את המחשב על ברכיי ומפעילה אותו, מחכה עד שיידלק. אחרי שנדלק אני נכנסת לאינטרנט ומחפשת מודעות של דירות שותפים להשכרה.
לא, לא, לא. לא משנה כמה חיפשתי, לא נמצאו תוצאות. אני נאנחת. אני אחפש באתר אחר אחרי שאני אלך להפסקת סיגריה קצרה. אני מניחה את המחשב על שולחן הכתיבה שצמוד לקיר מתחת לחלון בין המיטה שלי ובין המיטה של מליסה ויוצאת למרפסת, מדליקה את הסיגריה, מסיימת אותה ונכנסת בחזרה.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר.
זה מספר השניות שלקח לי לקלוט שאני רואה את ג'ייק בחדר, עומד עם הגב אליי ומסתכל על המחשב שמונח על שולחן הכתיבה, גופו ושריריו מתוחים מתחת לחולצה שלו. מה הוא עושה כאן? חשבתי שהוא הלך.
הוא כנראה שמע אותי נכנסת לחדר כשהוא אומר, "מה לעזאזל זה אמור להביע?" אני לא רואה את פניו, אבל אני יודעת שהוא זועם כשאני שומעת את קולו.
אני צועדת במהירות לכיוון המחשב וסוגרת אותו, "זה לא עניינך." אני מסננת לעברו ולא מביטה בו. משום מה, אין לי את האומץ להסתכל היישר לתוך עיניו.
"את מחפשת דירה? את מתכוונת לעזוב אחרי כל מה שעשינו, בגלל בחור שאת לא זוכרת אם הוא בכלל שכב איתך?" הוא מרים את הקול.
אני מפנה מבט כועס לעברו, "מה שאתה עשית!" אני מתקנת אותו, גם מרימה את הקול. "ואולי אני לא זוכרת, אבל התעוררתי במיטה שלו עירומה, אז אין לי הסבר אחר לזה." אני מצטמררת כשאני נזכרת במכתב שהשאיר; 'זה בהחלט היה לילה בלתי נשכח'. האותיות בכתב היד השחור צרובות בזיכרוני מסרבות להימחק.
"אז בואי נברר את זה." ג'ייק אומר בקול עמוק ונמוך.
"מה?" אני שואלת בבהלה כשהוא מביט בי במבט רציני וחודר.
הוא לופת אותי בזרוע, מטיח אותי על המיטה וגוהר מעליי, לוכד אותי בין רגליו כשהוא יושב מעליי. הוא נשען על ידיו משניי צידי ראשי ורוכן מעט למטה אליי, "אמרתי, בואי נברר את זה." הוא אומר שוב באיטיות ומדגיש כל מילה, מבט אפל על פניו.
YOU ARE READING
מוכנה לנסות - ready to try
Romanceאנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהי...
