מוכנה לנסות - ready to try

פרק 79

אני שומעת צעדים רמים מתקרבים מחוץ לדלת, לפני שהדלת נפתחת בתנופה.
אני מרימה את ראשי במהירות מהחזה של ג'ייק, וג'ייק גם מרים את ראשו. אני רואה את אדם נשען על הדלת ומתנשף כמו מוכה כלבת.
"מה קרה?" אני שואלת במהירות, ומרגישה את גופו של ג'ייק מתקשח.
אדם מנסה להסדיר את הנשימה המקוטעת שלו. "האישה הזאת פסיכית! אבא שלו ביקש שאשאר כדי שאחסום את היציאה למקרה שהיא תברח בזמן שהוא התקשר למשטרה. עד הזמן שהם הגיעו, היא פשוט השתגעה. היא התחילה לצעוק ולקחה צלחות וזרקה אותם לכיווני כמו איזה צלחת מעופפת מזורגגת! מזל שיש לי כישורי התחמקות מעולים." אדם מחקה תנועת קראטה. הוא פולט אוויר בכבדות. "מצטער שהתפרצתי. אבל אין סיכוי שאני יורד שוב עד שהם לא לוקחים אותה." הוא מחליק לאורך הדלת עד שהוא מתיישב על הרצפה.
"המשטרה כבר כאן?" אני שואלת כשאני קמה לתנוחת ישיבה.
אדם מהנהן. "כן. אני לא מבין איך לא שמעתם כלום. טוב, עכשיו כשאני כאן, גם אני לא שומע את מה שהולך שם."
"מה הם יעשו איתה?" ג'ייק לפתע שואל כשהוא גם קם לתנוחת ישיבה. מביט באדם מתוח.
"לא יודע. מן הסתם שהם לא יכניסו אותה לכלא מבלי לעשות חקירה. אבל לפחות יחזיקו אותה איפשהו כדי שהיא לא תעלם. והעניין הזה הרבה יותר גדול כשאתה זה שמעורב." אדם מגרד בראשו, ונאנח בעייפות.
"מה זאת אומרת?" אני שואלת. אני מגניבה מבט לג'ייק ורואה שגם הוא לא כל כך מבין.
אדם שוב נאנח ומתחיל להסביר. "בגלל שאתה הבן של מנכ"ל של חברת בנייה מאחת הטובות בעולם, זה לא יעבור בשתיקה. בדרך כלל, לפחות ממה ששמעתי, גם אם יש מקרים של... התעללות, ההורה נכנס לחקירה או למשפט אבל לא תמיד עוצרים אותו או לוקחים ממנו את הילד למקום בטוח יותר. אבל בגלל הקשרים והמעמד של אבא שלך, זה לא יעבור לה בכל כך הרבה קלות. ומן הסתם שהם יחקרו גם אותך ויבקשו ממך עדות, פרטים וכולי. מה שעלול קצת לסבך את המצב, זה אם התקשורת תהיה מעורבת. אני מבין שאתם לא כוכבי הוליווד שרודפים אחריהם סביב השעון, אבל ברגע שזה יוודע לתקשורת שהבן של מנכ"ל G.W היה מעורב בהתעללות, הם יצודו אותכם."
מה? כל העניין הזה כל כך גדול שאפילו התקשורת עלולה להיות מעורבת? אני לא רוצה את זה. אני לא רוצה שרוב העולם ידע מזה. ברגע שזה יקרה, לא יהיה לו רגע של נחת. כל הזמן ישאלו אותו על זה ויזכירו לו את כל מה שניסה בכוח לשכוח בכך שהוא לא רצה שמישהו ידע. הם יסתכלו עליו ברחמים, ואני לא רוצה את זה. הוא לא צריך רחמים. הוא רק צריך מישהו שיהיה לצידו, ויעזור לו לשכוח.
"אז הם לא צריכים לדעת." אני מתפרצת. "אפשר לעשות את זה מבלי שהם ידעו. פשוט לא לספר לאף אחד." אני אומרת במהירות.
אני מרגישה את ג'ייק מזיז את רגלו בעצבנות. אני מניחה את ידי על הברך שלו ולוחצת מעט במחווה מרגיעה.
"מן הסתם שאת צודקת. גם אבא שלו חושב ככה. זאת הסיבה שהוא עושה הכל כדי לוודא שאף אחד לא יידע מזה. הוא מפעיל את הקשרים שלו ומנצל את המעמד שלו כדי שהמשטרה או כל גורם אחר שעלול להיות מעורב לא יפלוט משהו לציבור." אדם אומר.
שתיקה לפתע שוררת. "אז מה עושים עכשיו?" אני שוברת את השתיקה.
"מחכים עד שיצודו את הלטאה המפלצתית הזאת." אדם כמעט מסנן בין שיניו.
"מה קרה לך?" אני שואלת את אדם כשאני רואה אותו מעוות מעט את פניו כשמעביר את ידו על החלק העליון של זרועו.
"כשהלטאה הפסיכית הזאת ניסתה לזרוק עליי את הצלחות, התחמקתי ונתקעתי במשהו. אני לא בטוח מה זה היה. ארון או שידה, או אולי סתם מדף. ועכשיו יש לי חתך אבל זה לא משהו רציני."
אני מתכוונת לקום מהמיטה ולגשת לאדם כדי לבדוק את החתך, אבל ג'ייק מניח את ראשו על כתפי ומונע זאת ממני. "מצטער." הוא כמעט לוחש.
"על מה?" אני שואלת ומעבירה את ידי בשיערו. ג'ייק שואף אוויר בחדות ומחניק את קולו כשאצבעותיי נקברות בשיערו.
"ג'ייק, מה קרה?" אני שואלת במהירות ומרימה בעדינות את ראשו מכתפי, רואה שהוא מעוות מעט את פניו בכאב.  כשהוא לא עונה לי, אני שוב מעבירה את אצבעותיי בשיערו. ממששת ומגששת. אני בוחנת את פניו. הן משתנות שוב בכאב כשאני מרגישה תחת אצבעותיי חתך על הצד הקדמי של ראשו. "מה זה?" אני מתנשפת.
הוא אוחז בידיי ומוריד אותן באיטיות. מפנה מעט את מבטו כשהוא מניח את ידיי בחיקו.
"תענה לי," אני כמעט מתחננת.
"מה קרה?" אדם שואל וקם מהרצפה כשהוא מתקרב אלינו.
ג'ייק שותק לכמה רגעים כשאני ממשיכה לבקש שיענה. "לפני כמה ימים... היא שברה לי בקבוק זכוכית על הראש." הוא עונה.
"היא מה?!" אדם מתפרץ.
אני מרגישה לחץ בחזה שמקשה עליי לנשום. היא לא רק כיבתה עליו סיגריות, היא גם...
"מה ל... אתה יודע, יש משהו שאני לא מבין. אם כל השנים האלה היא הכתה אותך, למה לעזאזל טסת אליה?" אדם מרים מעט את קולו.
"היא התקשרה אליי ואמרה שיש משהו דחוף שהיא צריכה להגיד לי פנים אל פנים. חשבתי שהיא כנראה רצתה להתנצל על הכל אבל טעיתי. היא... בסך הכל רצתה שאהיה איתה כדי שתהיה לה סיבה מוצדקת לבקש מהזקן כסף."
אדם שואף אוויר באיפוק. "תקשיב, אני מבין אותך, אבל היית צריך לדעת אחרי כל מה שהיא עשתה שזה לא יקרה. אני אשמע כמו מניאק עכשיו אבל לא אכפת לי. תצא כבר מהחלום הורוד שאתה נמצא בו שהלטאה הארסית הזאת תתנצל על כל מה שעשתה. זה לא היה ולא יהיה. אם היא מספיק משוגעת כדי לזרוק צלחות ולנפץ אותם על אחרים, ולנפץ אפילו בקבוק זכוכית על הראש של הבן שלה, אז היא בחיים לא תתנצל! ואם כן, אז סביר להניח שזה מאינטרס אישי. אני באמת מצטער שאני אומר לך את זה, אבל אתה צריך לדעת שזה לא במטרה לפגוע בך. להיפך, זה במטרה לחזק אותך ולהוציא אותך מהאשליה שעלולה לשבור אותך."
ג'ייק מביט באדם מופתע אחרי שאמר את הכל במהירות. אני גם מביטה באחי הצעיר מופתעת. הוא לפעמים עדיין מתנהג בילדותיות אבל הוא ללא ספק התבגר. אין ספק שאחי יהיה גבר נהדר. הוא כבר הופך להיות כזה.
"אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל אני באמת מתחיל לחבב אותך." ג'ייק מגחך מעט.
אדם מרים את ידו לעבר ג'ייק ומנופף בה. "מצטער. אני אוהב בנות."
"מצטער לאכזב אותך, אבל אני גם, מעדיף את הגרסה הנשית." ג'ייק צוחק כשהוא כורך את זרועו סביבי.
איך? איך הוא יכול לצחוק אחרי הכל?
אני מביטה בו כשהוא ממשיך לצחוק עם אדם. הוא הרבה יותר חזק ממה שחשבתי. הוא לא רק נראה חזק פיזית, אלא הוא גם חזק בנפש. אני מרגישה את הצער מקונן בתוכי. הוא היה צריך להיות חזק בשביל עצמו.
"מה העניין?" ג'ייק שואל אותי כשהוא הבחין שבהיתי בו.
"סתם... אני חושבת שאתם חברים נהדרים." אני מאלצת את עצמי לחייך.
"מה?" אדם מתנשף מזועזע. אני מביטה בו בבלבול. מה הבעיה שלו? "איך את יכולה להגיד את זה? אנחנו לא חברים." עיניי מתרחבות כשאדם מתקרב עוד יותר לפנינו ומושיט אגרוף לג'ייק. "אנחנו כמעט אחים, נכון?" הוא מחייך לג'ייק.
ג'ייק מביט באדם כאילו הוא נפל מהירח.
"קדימה. אל תגרום לי לחכות." אדם רוטן.
"מה שתגיד." ג'ייק מגחך לפני שהוא ואדם מקפיצים אגרופים. אני נאנחת.
בנים. אני בחיים לא אצליח להבין אותם ואת הבעות החיבה שלהם...