נקודת המבט של ג'ייק.
"סליחה." אני ממלמל כשאני מלטף את שיערה השחור והחלק. התחושה שלו כמו משי תחת אצבעותיי.
גופה הקטן מתכווץ לתוכי, כאילו שהיא מחפשת מחסה. מקום מפלט. לעזאזל, זאת כנראה אשמתי. לא הייתי צריך להתרברב בפני הבחור ההוא, אבל כששמעתי את המילים שלו, שחרכו לי את האוזניים, הרגשתי את הדם שלי רותח למרות ששמרתי על שליטה כדי לא להכות אותו למוות.
אני יודע שהיא לא ילדה קטנה ושהיא יכולה לדאוג לעצמה, אבל היא נעלמה מהפארק ולא חזרה. ביליתי את כל הלילה באכילת סרטים שזאת אשמתי, ושאולי קרה לה משהו בגללי. לעזאזל, אלוהים יודע שזאת אשמתי, ועכשיו כשאני רואה אותה מתפרקת לתוכי, אני גם חושד שמשהו באמת קרה לה. אני לא יודע מה קורה לי. מעולם לא חשתי דאגה כזאת כלפי אף אחת, אבל משהו בה פשוט...
"אנה," אני מנתק בעדינות את ידיה מסביבי, "מה קרה?" אני שואל, הקול שלי מעט רועד כשהיא מהססת להביט בי.
היא מרימה מעט את ראשה, מבט מיוסר על פניה. הלב שלי מתכווץ לראות את המבט המיוסר שלה ואת הדמעות מהעיניים האפורות, כמו שמיים סוערים מכוסים בענני גשם.
"מה קרה?" אני שואל שוב בקול יציב יותר.
היא מתרחקת מעט, "כ-כלום. אני פשוט עייפה מהלילה." היא אומרת בקול רועד בזמן שהיא מנגבת את הדמעות בידיה. משום מה, יש לי הרגשה רעה בקשר לזה.
"איפה היית כל הלילה?" קולי הפך להיות רציני.
"זה לא עניינך. אני לא ילדה קטנה, במיוחד לא אחרי--" היא מפסיקה מיד. כאילו קלטה שעמדה לפלוט משהו. עכשיו ההרגשה הרעה מתגברת.
"אחרי מה?" אני מצמצם עיניים אליה ומהדק את הלסת שלי. יש לי תחושה שאני לא הולך לאהוב את התשובה שלה, אם היא בכלל תענה.
"רון," היא מהססת לכמה רגעים, כאילו חושבת אם לספר לי או לא. רון? הבחור ההוא מהפארק?
"מה איתו?" אני שואל. מקמץ את אגרופיי בצידי גופי. כשהיא לא עונה אני ממשיך ללחוץ עליה, עד שהיא נשברת.
"אני חושבת ששכבתי עם רון, בסדר?" היא מתפרצת שוב בדמעות. הרגשה נוראית שאני אפילו לא יכול לתאר מציפה אותי. היא נושכת לרגע את השפה התחתונה שלה לפני שהיא ממשיכה לדבר, "הייתי אתמול בבר והשתכרתי. רון הופיע משום מקום ולקח אותי משם. אני לא זוכרת מה קרה לאחר מכן, אבל התעוררתי ע-עירומה במיטה שלו." היא מייבבת בקול חנוק ומכסה את פניה בידיה.
אני יודע שאנחנו אפילו לא זוג, וכשאמרתי למשפחה שלה שאני ה'חבר' שלה זה היה רק כדי להקניט ולהכעיס אותה על כך שהיא לא רצתה שאני אהיה שם. אבל מאיזושהי סיבה אני מרגיש קנאה כל כך גדולה, יתר על כך, אני מרגיש נבגד. לא אכפת לי שהיא לא זוכרת או שהיא לא אשמה, אני מרגיש את הזעם בתוכי מבעבע כמו כדרה מלאה בארס, אוכל ומרעיל אותי מבפנים.
אני מהדק את אגרופיי ומרגיש את ציפורניי מתחפרות בבשרי. מעולם לא חשתי ככה כלפי אחרות, אבל כרגע לא אכפת לי מאחרות, אני רותח מזעם. אני חולף על פניה במהירות, לא טורח להביט בה ויוצא מהדירה בסערה כשאני טורק מאחוריי את הדלת.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
טוב, אז הפרק הזה מאוד קצר, לא היה לי הרבה זמן ואני עוד מעט צריכה ללכת לעבודה.
אבל הוא רק בשביל שתבינו פחות או יותר איך ג'ייק מרגיש בקשר לזה, כך שזה לא אמור כל כך להפריע לכם.
מקווה שאהבתם אותו. (｡･ω･｡)
YOU ARE READING
מוכנה לנסות - ready to try
Romansaאנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהי...
