"נו, איך?" אני שואלת את ג'ייק כשהוא אוכל מהפנקייקים, יושבת לידו על הספה בסלון.
הוא מפנה את מבטו מהטלוויזיה אליי ומדבר בפה מלא בפנקייקים. "מאוד טעים. אבל כשאני חושב על זה, לא ראיתי אותך מבשלת. אל תגידי לי שאני הולך לגווע ברעב." הוא צוחק וממשיך ללעוס.
"הי, אני כן בישלתי כמה פעמים, פשוט לא היית בסביבה. ולמה אתה מתכוון בכך שתגווע ברעב?" אני מכווצת גבות. הלב שלי מאיץ כשאני חושבת שאני יודעת את התשובה, אבל אני בכל זאת רוצה לשמוע אותה.
ג'ייק לוקח חתיכת פנקייק נוספת ומכניס אותה לפה, לועס ומביט בי בתמיהה. "לא יודע." הוא מושך כתף וחוזר להביט בטלוויזיה.
אני נאנחת. הוא לא יודע. הוא לא יודע אם הוא רוצה להיות איתי וזה מכניס אותי לחרדה משום מה. אני מבינה שאנחנו אפילו לא זוג, ואם כן נהיה אחד כזה, אז זה בגלל נסיבות מסויימות. אבל 'לא יודע' זה לא מה שציפיתי לשמוע.
"בכל מקרה, למה יצאת מוקדם?" אני שואלת ומנסה להדחיק את המחשבות.
הוא מסתובב להביט בי בחזרה. "בגלל ש--"
"תעשה לי טובה ואל תדבר בפה מלא. זה דוחה." אני מרימה את ידי לכיוונו ומסיטה מעט את מבטי כשהוא לועס בפה פתוח. זה באמת דוחה.
"אז אל תשאלי שאלות כשאני אוכל." אני שומעת את קולו הנרגז.
אני מורידה את ידי בחזרה לחיקי ונאנחת. אני צופה בטלוויזיה באיזושהי תוכנית קומית שג'ייק בחר ומגניבה אליו מבטים. "אז... למה?" אני שואלת שוב. ג'ייק טפס אותי מגניבה אליו מבט ושולח לי מבט מתחכם. "טוב, בסדר. רק תענה." אני נושפת.
"בגלל שרציתי להיות איתך קצת לפני שאני יוצא."
"יוצא?" אני מרגישה הרגשה לא נעימה משתלטת עליי.
"כן." הוא מסתובב לצפות בחזרה בטלווזיה, צוחק קלות כשמשהו מצחיק אותו בתוכנית.
"עם מי?"
"עם שניי הדפוקים, לירוי וליאון. אולי גם מייק וניק יצטרפו אבל אני בספק." ג'ייק עונה כשהוא אוכל את החתיכות האחרונות בצלחת.
"עד מאוחר? אתם תשתו?" אני ממשיכה להציף אותו בשאלות.
"כנראה שכן. איזו יציאה זאת תהיה אם לא? אנחנו לא נשב ונשאל איך עבר היום כמו זקנים ממורמרים בפנסיה." קולו מעט נוקשה. כנראה מתעצבן מהשאלות שלי.
אבל אני לא יכולה להתאפק. ההרגשה הלא נעימה שלי רק מתגברת והופכת למציקה כשאני חושבת, "יהיו שם בחורות?" אני פולטת.
ג'ייק נאנח בכבדות ורוכן לעבר השולחן הקטן כשהוא מניח את הצלחת על השולחן. "לא יודע. אבל כמו שאני מכיר את שניי הדפוקים האלה, אז כנראה שכן." הוא נשען בחזרה לאחור ומניח את ידיו מאחורי ראשו. "למה? את מקנאה?" הוא מרים אליי שתיי גבות ומחייך ביהירות, עיניו נוצצות בגוון ירוק משועשע.
"לא," אני אומרת במהירות. "לא יודעת." אני כמעט לוחשת עכשיו ומסיטה ממנו את מבטי.
לעזאזל, אני מקנאה ועוד איך. אבל אין מצב שאני אומרת לו. משום מה, אני לא מרגישה שאני נמצאת בעמדה כדי לקנא. זה נכון ששכבנו. זה נכון שאני בהריון. אבל אנחנו לא זוג. אז זה מרגיש לי לא נכון להגיד לו שאני מקנאה בזה שהוא יוצא עם חברים לשתות.
אחרי הכל, יש לו את החברים שלו, את התחביבים שלו ואת החיים שלו. אני לא יכולה להגיד לו להפסיק לעשות את מה שהוא אוהב. גם אם זה אומר שזה אוכל אותי.
"אם את אומרת." הוא נאנח מעט ובזווית העין אני רואה אותו מוריד את ידיו.
"ליזי תהיה שם?" אני לא יודעת למה, אבל זה מציק לי.
"לא יודע." הוא אומר בפשטות.
רגע... עכשיו כשאני חושבת על זה.
"תגיד, אם דודה שלה נשואה לאבא שלך אז זה הופך אותה לבת דודה חורגת שלך, נכון?" אני מפנה אליו את מבטי.
הוא מפנה אליי מבט בוחן. "כן..." הוא אומר בחשדנות.
"אז למה נישקת אותה באמת או חובה בפעם הראשונה שנפגשנו, ולמה נתת לה להימרח עליך? אתם סוג של משפחה." זה די מטריד אותי לחשוב על זה. גם אם אין להם קשר דם, זה לא אומר שזה לא מוזר לנשק את בת הדודה החורגת שלך. אפילו מעוות.
ג'ייק מביט בי בתמיהה לכמה רגעים, ונאנח לפני שהוא מתחיל לדבר. "לא יודע. אני מניח שזה היה כדי להרגיז את הזקן. חשבתי שאם הוא ידע שנישקתי את האחיינית של אישתו אז הוא יתן לי מעט תשומת לב. וחוץ מזה, אני מכיר את ליזי מגיל קטן, אז נשיקה אחת זה לא כזה סיפור. היא יודעת את זה ולא מייחסת לזה חשיבות."
"הבנתי..." גם אם זה מאוד מטריד אותי, חלק מההרגשה המציקה נעלמה כשהוא אמר שזה היה רק כדי להרגיז את... "רגע, בן כמה אבא שלך? הוא נראה מאוד צעיר."
ג'ייק מסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח. "בן שלושים ושבע. למה?"
עיניי מתרחבות. "מה? אז למה אתה קורא לו זקן? הוא לגמרי לא כזה!" אני אומרת בקול גבוה. אלוהים, הוא יותר צעיר משחשבתי. הוא לא נראה מבוגר יותר, אבל הנחתי שכן. אחרי הכל, מראה לפעמים יכול להטעות.
"כי בשבילי הוא כזה. חוץ מזה, זה מרגיש לי מוזר לקרוא לו אבא." קולו נשמע מרוחק מעט.
"למה?" אני כמעט לוחשת עכשיו.
"יש לך הרבה שאלות." הוא מתנשף בחוסר סבלנות.
אני לא מדברת ונשארת בשקט כשהוא לא עונה לשאלה שלי. אני מפנה את מבטי לטלוויזיה וצופה בתוכנית שג'ייק צופה בה כשאני מבינה שהוא גם לא יענה לי.
הלוואי ויכולתי לדעת עליו יותר...~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הפרק הזה קצר ואין בו הרבה תוכן, אני יודעת. ואני מרגישה שעשיתי לג'ייק ראיון LOL XD
אבל אני מקווה שאהבתן. אולי כשיהיה לי יותר זמן אני אכתוב פרק ארוך יותר ומעניין יותר ;)
YOU ARE READING
מוכנה לנסות - ready to try
Romanceאנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהי...