מוכנה לנסות - ready to try

פרק 61

נקודת המבט של ג'ייק.

ידיי אוחזות בספוג האמבטיה, מסבנות כל סנטימטר בגופה. אני אוהב את הדרך שהיא מסמיקה כשאני מביט בה ונוגע בה. הורגת אותי עם המבט התמים שלה. אני מסבן בתנועות מעגליות את החזה שלה, באיטיות יורד למטה ונעצר על הבטן שלה.
"מה את חושבת שזה יהיה?" אני שואל כשאני מתחיל לסבן את הבטן שלה בעדינות.
"מה?"
"התינוק, מה את חושבת שזה יהיה, בן או בת?" אני מרים את מבטי ועיניי פוגשות את שלה.
"לא יודעת. אבל אני מקווה שזה יהיה בן." חיוך מדגדג על שפתייה. "ואתה?" היא שואלת.
"בת. אני רוצה בת נסיכה. ושתהיה דומה כמה שיותר לך." בזמן שהיא נאבקת להסתיר את החיוך שלה, אני לא מצליח ומרגיש את שלי נמרח על פניי.
"אני חייבת להודות, שזה מפתיעה."
"למה?" אני מרים גבה אליה. למה זה כל כך מפתיע?
"בגלל, שבדרך כלל כל הגברים רוצים בן זכר בכור." היא עונה.
"אמרתי לך כבר, אני זן מיוחד." אני מרים עכשיו שתי גבות ומחייך כשהיא צוחקת. "חוץ מזה, עדיף שזאת תהיה בת שדומה לך ולא בן שייצא דומה לי עם כל השריטות שלי."
היא מפסיקה לצחוק מיד. "למה שתגיד את זה? זה לא נכון. אם כבר, אז אני מעדיפה בן שייצא דומה לך. עם השיער, העיניים, החיוך והגומות. ואפילו אולי עם השריטת שלך. כל מה שיש בך אני רוצה שהוא יקבל." פניה מרצינות.
"את לא מתכוונת לזה." אני מניח את הספוג בצד ומושך אותה מתחת לזרם המים. "אולי זה יישמע טיפשי, אבל אולי זה יחסוך ממנו הרבה חרא בחיים אם הוא לא ייצא דומה לי." אני באמת לא רוצה את זה. אני לא רוצה שייצא דומא לאבא המתוסבך שלו. זה מרגיש לי כאילו כל החיים הדפוקים שלי יעברו אליו. אני יודע שהוא לא יעבור את מה שאני עברתי, אני לא אתן לזה לקרות. אבל זה לא אומר שהפחד שהוא כן מכרסם כל עצם בגופי.
"למה אתה אומר את זה?" כשאני רואה את העצב בפניה, אני יודע שגם היא לא תיתן לזה לקרות. וזה גורם לי להרגיש כמו בן זונה שחשבתי, אפילו לשנייה אחת, שכן.
אני נאנח כשאני סוגר את הטוש. "לא משנה." אני הולך למתלה המגבות, כורך מגבת אחת סביב גופה ואת השנייה סביב מותניי.
"ג'ייק," היא מניחה את ידה על החזה שלי ומביטה בי ב... רחמים? משום מה, זה מרתיח אותי. אני לא צריך שיירחמו עליי.
"אני לא צריך את הרחמים שלך." אני פולט ומסנן. היא מורידה את ידה ממני, ואני מרגיש קור במקום שהיא נגעה. וזה מכניס אותי לבהלה.
"אני בסך הכל דואגת." קולה רועד מעט.
אני נאנח בתסכול ומעביר את ידי בשיערי, מרגיש את אצבעותיי מסתבכות מעט. "אני יודע, מצטער. בואי נצא. אני מרגיש את האדים חונקים אותי." אני הולך לעבר הדלת ופותח אותה, מרגיש את האוויר הנקי מכה בי ומקרר את פניי. "מה את עושה?" אני מקמט את המצח כשאנחנו עוברים במסדרון ורואה את אנה מנסה להתגנב כמו נינג'ה סמויה לחדר.
"אני לא רוצה שליזי ורות יראו אותנו ככה. זה מביך." היא לוחשת בקול.
"את מתביישת בי?" אני מרגיש את הקמט במצח שלי מעמיק.
"לא!" היא לוחשת בקול ומסתובבת להביט בי. "ברור שלא. אבל זה מביך שהן יראו אותנו חצי עירומים."
אני צוחק. היא ללא ספק תמימה. וזה מה שאני כל כך אוהב בה.
"תהיה בשקט. ולמה אתה צוחק? מה כל כך מצחיק?" היא מזעיפה פנים.
אני ממשיך לצחוק ומתקרב אליה. "אז אולי כדאי שלא נהיה חצי עירומים." אצבעותיי נוגעות בבד שמכסה אותה. היא מתנשפת מעט אבל מתעשתת במהירות.
"כן. בוא נלך להתלב-- מה אתה עושה?" היא צווחת כשאני מוריד ממנה את המגבת בתנועה מהירה.
"עכשיו זה עירום מלא." אני צוחק כשהיא מכסה את החזה שלה ומנסה לחטוף ממני את המגבת.
"ג'ייק, זה לא מצחיק! הן עלולות לראות אותי!" היא צועקת בלחש ומנסה להגיע למגבת שאני מרים בידי.
"אבל אתן בנות. את לא צריכה להתבייש." אני מרים את המגבת יותר גבוה. אני ממש נהנה מההצגה הזאת. לראות את החזה שלה קופץ תחת ידה. אלוהים, אני מרגיש אותו מוכן לשיגור כמו טיל.
"כן, אבל בכל זאת. זה לא נעים שיראו אותי עירומה באמצע המסדרון!"
"אז כדאי שתלכי מהר לחדר." אני מגלגל ומהדק את המגבת בידיי. אני נשבע שחיוך שטני עולה על פניי.
"מה אתה עושה?" אנה שואלת בבלבול כשהיא מתרחקת מעט.
אני מתקרב אליה במהירות ומסתובב מאחוריה, צוחק חזק כשהיא צווחת כשאני מפליק את המגבת בתחת שלה.
"ג'ייק, זה לא מצחי-- אאוץ'!" היא צווחת כשאני מפליק בה שוב עם המגבת.
אני צוחק כשהיא בורחת לחדר. אני נכנס לחדר, רואה אותה מתחבאת מתחת לסדין על המיטה. אני מתקרב בצעדים שקטים. גורם לצווחה וגניחה לפלוט בין שפתייה כשאני מפליק בה עם המגבת ואז עם ידי. אני מרגיש את התחת שלה מזדקר מעט באוויר מתחת לסדין כשאני מעביר את ידי על המקום.
"תפסיק כבר, חתיכת סדיסט!" היא מתנשפת כשהיא מוציאה את ראשה מהסדין.
"אמרתי לך כבר. זה עוד יגרום לי לרצות לבעול אותך מאחור." אני רוכן ולוחש לה באוזן, מצמיד נשיקה קטנה מתחת לאוזן שלה.
אני מרגיש אותה מתפתלת תחתיי, ומחייך כנגד עורה. "גם את רוצה, נכון?" אני מגחך מעט. היא לא אומרת דבר ונותנת לי למשוך את הסדין הדק מעליה. אני מרגיש את עצמי עוד שנייה מתפרץ רק מלראות את רגלייה פשוקות כשהתחת שלה באוויר. אפילו המגבת מרגישה לי לחוצה מדי עכשיו. אני עולה על המיטה ומתמקם מאחור בין רגלייה.
"תגידי שאת רוצה." אני מעביר את אצבעותיי על גבה ומצמיד נשיקות רכות על עורה.
"למה אני חייבת להגיד? זה לא ברור?" היא רוטנת ומתנשפת.
"ברור כשמש. אבל אני רוצה לשמוע את זה." אני מהמהם כשאני מגיעה לאוזנה ולוחש, "תגידי את זה, אנה." אני פוקד בעדינות.
"אני רוצה."
"מה את רוצה?" אני נושך בעדינות את תנוך האוזן שלה.
"אני לא אומרת את זה!"
אני חופן את שיערה בידי. "מה את רוצה?" אני מפיק ממנה צליל אנחה כשאני מושך מעט בשיערה.
"שתיקח אותי מאחור." היא מתנשפת.
"ילדה טובה." אני מגחך. לעזאזל, הדאדי קינק הזה עוד ישתלט עליי.
אני נושך מעט את כתפה לפני שאני נסוג לאחור ומוריד מעצמי את המגבת ומשליך אותה על הרצפה. הזין שלי מתפרץ החוצה כמו נחש כלוא. לעזאזל, היא גורמת לי לתגובה כזאת רק מלשמוע את הקול שלה.
אני אוחז בו ביד אחת ובשנייה מפשק עוד יותר את רגלייה, מעביר אותו מעלה ומטה ברטיבות החמימה שלה לפני שאני נכנס לתוכה. אני מתחיל עדין בהתחלה ואז מגביר את הקצב כשאני מרגיש את עורה המשיי עוטף אותי. היא עוטפת אותי בחמימות שלה. אני לש ומעסה את התחת שלה ומפליק לה, חוזר על תנועת העיסוי וההפלקות כמה וכמה פעמים. היא צועקת ונושכת את הכרית, ידיה מאגרפות את הסדינים כשאני ממשיך לחבוט בתוכה. היא מרימה את התחת שלה יותר גבוה, מאפשרת לי לקבור את עצמי עמוק יותר בתוכה. התנוחה הזאת ללא ספק טובה. היא מאפשרת לי לקבור את עצמי עד הסוף בחום שלה. אני מרגיש את עצמי מתפרק כשהיא צועקת את השם שלי ושופך בתוכה. אני יוצא ממנה ונשכב לצידה, מנסה להסדיר את הנשימה המהירה שלי. היא מורידה את רגלייה ומתנשפת.
"איך זה היה מאחור?" אני שואל בחיוך כשאני מלטף את גבה.
היא מביטה בי בעיניים מזוגגות. "מאוד טוב. הרגשתי אותך יותר עמוק הפעם." היא מסמיקה ונושכת את שפתה. פאק, אני מרגיש את עצמי מתעורר מחדש. "אבל עכשיו, ליזי ורות ללא ספק שמעו אותנו." היא מכסה את פניה בידיה.
"אל תדאגי. הן כבר מזמן לא כאן." אני אומר.
היא מורידה את ידיה ומביטה בי מבולבלת. "למה אתה מתכוון?"
"עכשיו אחרי שתיים-עשרה. הן בבית הספר. כיביתי לך את השעון המעורר כדי שתשני." אני לא יכול למחוק את החיוך שלי כשהיא מזעיפה פנים.
"למה שתעשה את זה? מה עם העבודה שלי?" היא נוזפת בי.
"אמרתי לזקן להודיע לדן ולקרן שאת לוקחת יום חופשי היום. חוץ מזה, יש לנו הרבה דברים לדבר עליהם היום."
היא נאנחת ומכסה אותנו בסדין. "אני פשוט לא מאמינה. רק התחלתי לעבוד, וכבר אני לוקחת יום חופש שלא ידעתי עליו." היא מביטה בי ומשרבבת שפתיים.
אני מחייך. "זה היום החופשי שלך. אז מה את אומרת, פעם שלישית גלידה?" אני מרים שתיי גבות, והיא צוחקת כשאני מכסה את ראשינו מתחת לסדין.
לעולם לא אקבל מספיק ממנה.