אחרי שישבנו וסיימנו את הגלידה, ג'ייק נרדם על הספה כשראשו נשען על הכתף שלי. הוא סיפר לי שאחרי שחזר לבית שלו מהפארק וגילה שעדיין לא חזרתי, הוא בילה את כל הלילה ער בחיפושים אחריי וחיכה לי בדירה. הוא כנראה מאוד מותש.
אני מרגישה את הכעס ואת האשמה דוקרים אותי, אבל הם נעלמים ברגע שאני חושבת; שאילולא מה שקרה בפארק, בעצם לא היה קורה בנינו את מה שקרה אחרי שחזרתי. כנראה...
עמוק בתוכי - גם אם הכחשתי, אני ידעתי שזה היה קורה בסופו של דבר. רק לא חשבתי שזה יקרה כל כך מוקדם, כמה שבועות בודדים מאז שעברתי לכאן.
אני משכיבה את ג'ייק בעדינות על הספה, הוא נאנח מעט כשראשו נוגע במשענת היד, מעבירה את אגודלי על לשוני ומחייכת לעצמי כשאני מנגבת את שאריות השוקולד מזוויות פיו. הוא מעוות מעט את פניו, מתהפך על הצד וממשיך לישון.
אלוהים, הוא נראה כל כך מתוק כשהוא ישן! צווח תת המודע שלי. הפעם אני לא נוזפת בו, רק מהנהנת לעצמי ומסכימה איתו.
עיניי עוברות מפניו המתוקות והשלוות, עד לקעקוע שמוסתר מעט מתחת לשרוול השמאלי הקצר של חולצתו. מעבירה בעדינות את ידי במורד ציור החבל עד הקשר שבאמצע, אצבעותיי מרחפות מעל לדיו השחור - אפור.
"איזה עבר כבר יש לך?" אני ממלמלת לעצמי כשאני נזכרת במה שאמר בחוף הים; 'הוא מסמל את העבר'. הקול השבור שלו עדיין מהדהד באוזניי.
אני נאנחת ומוותרת מיד כשהמחשבה לשאול אותו עולה בראשי. אם אני אשאל הוא יכעס מיד, ואני לא רוצה להרוס את מה שכנראה יש בנינו בגלל הסקרנות שלי. אני מחייכת כשהוא מתחיל לנוע מעט תחת מגע אצבעותיי. אני קמה מהספה, לוקחת את העטיפות של הגלידה מהשולחן הקטן והולכת למטבח, משאירה את ג'ייק לישון בסלון.
ברגע שאני זורקת את העטיפות לפח אני שומעת צלצול בפעמון הדלת. אני ניגשת במהירות כדי שהצלצולים לא יעירו את ג'ייק ופותחת את הדלת, עיניי מתרחבות לנוכח הדמות שעומדת בפתח.
"שלום, אני השכן מלמטה. רציתי..." אני מרגישה איך הגוף שלי מתאבן כשהוא מרים את מבטו אליי. "אנה? מה את עושה כאן?" הוא לא מסתיר את התדהמה בקולו.
"זה לא עניינך." אני מסננת לעברו אחרי שהתעשתי. אני שולחת מבט מהיר לאחור, רואה שג'ייק עדיין ישן על הספה.
"יש שם מישהו? אני מפריע?"
אני מסובבת את מבטי בחזרה אליו, "זה לא עניינך." אני שוב מסננת כשאני עוברת את הסף וסוגרת מאחוריי את הדלת.
"את יודעת להגיד משהו אחר חוץ מזה?" הוא שואל בציניות.
אני מתעלמת מהשאלה שלו, "בכל אופן, מה אתה עושה כאן?" אני שואלת ביובש.
רון. מה לעזאזל הוא עושה כאן? טוב, כבר גיליתי שאנחנו גרים באותו הבניין וידעתי שאני אתקל בו בסופו של דבר, אבל לא ציפיתי שזה יהיה ביום שלמחרת. אני כנראה ממש חסרת מזל!
YOU ARE READING
מוכנה לנסות - ready to try
Romanceאנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהי...
