"אנה, אני כל כך מצטערת." אומרת מליסה בקול מעט שבור ומלא רחמים, עדיין מלטפת בעדינות את גבי.
"את לא אשמה בכך שהוא מלא בשריטות," אני מהמהמת מבעד כפות ידיי. אני מורידה באיטיות את ידיי מביטה במליסה ומנסה לעצור את הדמעות, "ואת גם לא אשמה שאני מלאה בטמטום וכל הזמן נופלת במלכודות שלו." אני פולטת יבבה ונכשלת מלעצור את הדמעות לזלוג במורד לחיי. מליסה מביטה בי במבט מיוסר לפני שאני מרכינה את ראשי על ברכיי וממשיכה לבכות.
הוא הבטיח. הוא הבטיח שהוא ישתדל לא לפגוע בי. הפעם, לא רק שהוא פגע בי רגשית, הוא גם פגע בי מעט פיזית, אני עדיין מרגישה את הכאב מהאחיזה שלו. אני כורכת את זרועותיי סביב ברכיי, מחבקת את עצמי חזק כדי שאני לא אתפרק.
"אנה," מליסה כורכת את ידיה סביבי ומושכת אותי לחיבוק, כאילו שהיא גם מנסה לשמור אותי בחתיכה אחת.
אני ממשיכה לבכות, ומריצה בראשי את הרגעים שהיו לי ולג'ייק. הדרך שבה התפרקתי תחת אצבעותיו יותר מפעם אחת, הדרך שבה נכוויתי ממגעו, הדרך שבה הוא היה מתוק ושובב, הדרך שבה הוא נראה תמים ושליו כשצפיתי בו ישן, הדרך שבה הוא הוא התחנן להיות הראשון שלי, והדרך שהוא נישק אותי, לחש את שמי והתפרק בתוכי.
את כל הדברים האלה חוויתי בפעם הראשונה בחיים שלי - איתו. לא יכול להיות שכל זה היה חסר משמעות בשבילו, נכון?
***
"אלוהים, את פצצה מהלכת!" צווחת מליסה בהתרגשות. "תשמעי, את נראית מקצועית וסקסית. אין סיכוי שלא יקבלו אותך." עיניה זורחות כשהיא בוחנת אותי.
"תודה." אני מסמיקה מעט מהמחמאה שלה.
אני עומדת מול דלת המראה של הארון בחדר ובוחנת את עצמי. אני לובשת שמלת עיפרון שחורה בעלת שרוולים קצרים שמגיעה עד הברכיים עם פס לבן סביב המותניים שנראה כמו חגורה. השמלה לא חושפנית אבל מדגישה את כל הקימורים שלי, קניתי אותה במיוחד בשביל היום. אני נועלת עקבים שחורים, פניי מאופרות באיפור טבעי ועדין, והשיער שלי אסוף בסיכה כלפי מעלה בצורה מסודרת.
"אני ממש מקווה שיקבלו אותך לבית הספר שאני לומדת בו." מליסה צווחת בהתרגשות ומנופפת בידיה כשהיא קופצת במקום.
"גם אני." אני מצחקקת מעט מהתגובה שלה.
אחרי שהתייאשתי למצוא עבודה בעצמי, פניתי לחברת כוח אדם שתמצא עבודה בשבילי. הם התקשרו אליי ואמרו שיש בית ספר שצריך עובדת בתור עוזרת מזכירות בבית ספר קרוב. כמובן שמיד הסכמתי, והיום הוא ראיון העבודה שלי.
סיפרתי על כך למליסה ובסוף התברר שזה בית הספר שבו היא לומדת ביחד עם האחרים. בעוד כמה ימים ייגמר החופש הגדול והם יחזרו לספסל הלימודים. וכנראה שאני אהיה שם איתם, לא בתור תלמידה. אלא בתור עובדת במקום. אני מאוד מקווה שיקבלו אותי. המשכורת טובה, השעות נוחות, וזה קרוב לכאן.
YOU ARE READING
מוכנה לנסות - ready to try
Romanceאנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהי...
