מוכנה לנסות - ready to try

פרק 95

"אני לא מאמין שהדבר הקטן הזה..." ג'ייק כמעט לוחש כשאנחנו נמצאים בחדר הקטן של דר' שרון, רופא הנשים שלי.
"אני חייב להודות שהפתעת אותי, אנה." דר' שרון אומר בחיוך חושף קמטים כשהוא מביט על המסך לידנו.
אני גם מביטה במסך. אני לא רואה כמעט כלום מבעד לצבע השחור-אפור אבל מצליחה בבירור לזהות גוש קטן במרכז, כשבצד מופיע משהו שנראה כמו גלים של דופק.
שלושתינו ממשיכים לבהות במסך כשדר' שרון מסביר לנו על התפתחות העובר.
"טוב, הכל בסדר. מיקום ההריון תקין." דר' שרון אומר כשהוא מוציא ממני את מוט האולטרסאונד ומוריד ממנו את מה שנראה כמו קונדום ענקי ומשליך אותו ואת כפפות הגומי שלו לפח. עד כמה שזה מביך, דר' שרון גרם לזה להרגיש כל כך טבעי ונוח. זה למה אני כל כך אוהבת אותו. אני מרגישה שאני יכולה לחשוף את עצמי לפניו ולהרגיש בנוח עם זה.
"זה הכל?" ג'ייק שואל מאוכזב מעט.
"למה אתה עצוב? זה אמור להיות דבר טוב." דר' שרון צוחק מעט. "בכל אופן, תצטרכי לעבור הרבה בדיקות נוספות ומעקבים. אני אדפיס לך הפניות ואת תקבעי את התורים. את יכולה להתלבש עכשיו." הוא מחייך אליי לפני שהוא יוצא מחדר האולטרסאונד הקטן שנמצא בחדר הרופא שלו.
"צריכה את זה?" ג'ייק שואל בחיוך כשהתחתונים שלי משתלשלים על אצבעו לידי.
"תביא את זה." אני חוטפת אותם ממנו ומרגישה את לחיי מאדימות מעט. אני נעמדת על רגליי ולובשת את התחתונים במהירות ומסדרת את השמלה.
"למה שמלה?" ג'ייק לפתע שואל.
"כי זה יותר נוח מלהוריד מכנסיים ואז ללבוש אותם חזרה." אני אומרת כשאני מחליקה בפעם האחרונה את השמלה ויוצאת לחדר של דר' שרון. אני מתיישבת בכיסא ליד השולחן שלו וג'ייק לצידי.
"שמח לדעת שלא היו לך בעיות פוריות בגלל הווסת הלא סדיר שלך." דר' שרון מפנה את עיניו ממסך המחשב אלי ושוב מחייך חיוך חושף קמטים שמעיד על גילו המבוגר. שיערו לבן והוא נראה מבוגר אבל הוא צעיר בנפשו.
"כן." אני מחייכת במבוכה קלה.
"ווסת לא סדיר?" ג'ייק מקמט את המצח בבלבול.
"זוכר שאמרתי לך בפעם הראשונה שאני לוקחת גלולות בגלל עניינים נשיים? אז זאת הסיבה." אני כמעט לוחשת.
"ולמה הפסקת לקחת אותן?" דר' שרון שואל כשהוא שמע אותי.
"לא הפסקתי, הן נגמרו לי. וכשניסיתי לקחת מרשם חדש, די גיליתי שאני בהריון." אני מרכינה מעט את ראשי ומשחקת באצבעותיי.
"כן, אבל לפי החישוב זה קרה לפני שהן נגמרו." ג'ייק אומר לידי.
"מה אתה אומר," דר' שרון אומר מופתע. אני מרימה את עיניי ורואה אותו מביט בג'ייק בעיניים רחבות. הוא ממצמץ כמה פעמים. "טוב, זה נכון שיש מקרים שבהם אמצעי המניעה לא תמיד עובדים, אבל בכל זאת..." הוא משפשף מעט את סנטרו בידו, ושב להביט בי. "בכל מקרה, זה דבר טוב- לדעתי. אני נמצא בתפקידי כבר שנים רבות וראיתי הרבה נשים עם בעיות שרק מייחלות להביא ילד. יש לך מזל גדול שיש לך את האפשרות להביא. אני מאחל לך הרבה הצלחה ואת הטוב ביותר בשבילך, אנה." אני מרגישה דמעות מציפות בעיניי כשאני רואה את החיוך החם שלו. דר' שרון היה הרופא שלי מגיל חמש-עשרה. בפעם הראשונה שהייתי אצלו כל כך נלחצתי ונחרדתי מהמחשבה על לדבר עם גבר בנושא הזה, אבל ברגע שהוא ראה אותי הוא חייך אליי את אותו החיוך, הרגיע אותי וגרם לי תחושת נוחות.
"תודה." אני מחייכת בחזרה ומנסה להשתלט על סערת הרגשות הפתטית שמציפה אותי.
לעזאזל. אני מרגישה שאני אבכה גם אם רק אראה סרט ילדים.
"בבקשה. טוב, אלה הן ההפניות שלך לבדיקות. כתבתי עליהן את התאריכים שבהם תצטרכי לעשות אותן. התאריכים הם רק הזמן המוערך, כמובן שזה תלוי מתי יתפנה לך התור. זה יכול להיות כמה ימים אחרי מה שכתבתי אבל העיקר שזה יהיה בערך בזמן הזה." דר' שרון אומר אחרי שחתם על ההפניות ומושיט אותן אלי. "הכל מובן?" הוא שואל כשלקחתי ממנו את ערימת הדפים מידו.
"כן. ושוב תודה." אני אומרת בחיוך.
"ושוב בבקשה." הוא צוחק.
"מצטער להפריע," ג'ייק לפתע מתחיל לדבר. "אבל בחזרה לנושא שבאנו אליו לכאן מלחתחילה. מה היתה מטרת הבדיקה עכשיו?"
"בדיקת מיקום שק ההריון." דר' שרון משיב.
"מה זה אומר?" ג'ייק שואל.
"לבדוק את מיקום ההריון. אם הוא חוץ רחמי או לא." דר' שרון צוחק ומתחיל להסביר כשהוא מבחין בהבעה המבולבלת של ג'ייק. "זאת בדיקה שנועדה לבדוק אם ההריון ממוקם בתוך הרחם או מחוץ."
"ואם זה מחוץ אז מה קורה?" ג'ייק שואל בסקרנות ובמתח.
"עדיף לך לא לדעת. בכל מקרה, הכל תקין כך שאין לך סיבה לדאוג לגבי זה." דר' שרון אומר, בזמן שאני מכניסה את ההפניות לתיק שלי.
"אפשר... את הצילומים?" ג'ייק שואל כשהוא מסדר את שיערו לאחור, ואני רואה מבוכה קלה על פניו.
"בוודאי." דר' שרון מחייך כשהוא מקליק בעכבר ומדפיס את הצילומים, ומושיט אותם אלינו. אנחנו מביטים כמה רגעים בצילומים שמונחים על השולחן לפנינו לפני שאני מקפלת ומכניסה לתיק ושולחת חיוך מהיר לג'ייק.
"תשמור עליה טוב. אני מכיר אותה כבר שנים והיא בחורה טובה. וכמובן שאני מאחל גם לך הרבה הצלחה." דר' שרון אומר לג'ייק שמביט בו מופתע מדבריו, וגם אני.
ג'ייק מהנהן כשאנחנו קמים מהכיסאות, ואני מודה לו שוב לפני שאנחנו יוצאים מהחדר שלו.