"ששש," אדם לוחש בזמן שהוא מחבק אותי, "את מכוערת כשאת בוכה." אני יודעת שזאת רק הדרך שלו לנחם אותי. הוא לא כל כך טוב בלומר מילים יפות, במיוחד לא לאחותו.
"זאת לא הדרך לנחם מישהו." אני מנתקת את החיבוק מביטה בעיניו, שכל כך דומות לשלי, ומחייכת חיוך מאולץ.
הוא נראה לחוץ מעט כשהוא מביט בי, אבל מחייך חיוך קטן בחזרה. "צדקתי. את ממש מכוערת עכשיו."
אני מצחקקת מעט ומנגבת את הדמעות בגב כף ידי. "אם כך, אנחנו דומים. כנראה זה גנטי."
"סליחה?" אדם מתנשף מזועזע, "אני האריה במשפחה, ראש הלהקה, המלך. בזמן שאת ושרה רק," אדם מעקם פרצוף בניסיון לחשוב על משהו טוב לכנות אותי ואת שרה בו. "טימון ופומבה." הוא אומר לבסוף.
"טימון ופומבה?" אני מרימה גבה לעברו. כשהיה קטן הוא חרש על הסרט 'מלך האריות', אבל לא חשבתי שהוא יזכיר אותם בגיל שמונה-עשרה, כשהוא כבר בצבא. הוא חוזר שוב על המילים ומושך כתף. "אם כך, אז אני טימון? אני יכולה לחיות עם זה." אני ממלמלת ומצחקקת לעצמי.
"פומבה, את ללא ספק פומבה." אדם זוקר גבה וצוחק.
"אם כך, אז מי אימא?" אני לא יודעת למה, אבל זה מסקרן אותי איך הוא יקרא לה.
הוא מביט בי כמה שניות, חושב על תשובה ואומר, "רפיקי, הבבון." הוא עונה מבעד לפרצי צחוק גדולים. אני מפליקה לו בזרוע, הרגל שתמיד היה לי, וצוחקת ביחד איתו. לפתע מבינה שמצב הרוח שלי השתפר פלאים בזכותו.
אני ואדם היינו רבים תמיד כשהיינו קטנים, ולא סתם ריבים, אלא מכות והכל, כמעט כמו כל האחים. אבל בשנים האחרונות, הוא השתנה. הוא נהיה יותר מבין ומתחשב. יותר מגונן, ויותר אכפתי. השינוי הזה בהחלט הפתיע אותי, את אימא שלי ואת אחותי. אבל אנחנו שמחות שהוא סוף סוף התבגר. הוא הפך להיות הגבר בבית.
אדם מפסיק לצחוק, "אז..." הוא מביט בי במבט רציני. "אני יודע שזה לא בדיוק הזמן המתאים לשאול את זה, במיוחד אחרי שהתעודדת. אבל את מוכנה להסביר לי, מה זה היה כל זה עכשיו?"
אני בולעת חזק כשאני מביטה באחי הצעיר. מה אני אמורה להגיד לו? אני לא יכולה לספר לו על...
"אנה," אדם קוטע את מחשבותיי. לעזאזל, הוא כל כך עקשן.
אני נאנחת. "סתם.. היה בנינו קטע, אבל הבנתי שזה לא יכול להמשיך." אני אומרת, מקווה שיניח לנושא. עד שהצלחתי להתעודד, אני לא רוצה להתחיל לבכות שוב. משהו שאני עושה הרבה בזמן האחרון.
"קטע?" הוא שואל מופתע.
"כן. למה אתה כל כך מופתע?" אני מכווצת גבות לעברו. זה עד כדי כך מפתיע? טוב, הוא אחי, זה אמור להפתיע אותו.
"למה? כי אף פעם עוד לא היה לך אפילו חבר, אז כשאת אומרת קטע..." הוא מניד בראשו, כאילו מנסה לנער מחשבה מטרידה. "את לא משקרת, נכון?"
YOU ARE READING
מוכנה לנסות - ready to try
Romanceאנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהי...
