"גם את מרגישה שמישהו עוקב אחרינו?" אדם לוחש לי ליד האוזן ומגניב לי מבט כשאנחנו עושים את דרכינו חזרה.
"כן." אני אומרת בשקט כשאני מחזירה לו מבט בזווית העין.
אנחנו מעמידים פנים שלא שמנו לב וממשיכים ללכת לכיוון הבניין, אבל לפני שאנחנו נכנסים פנימה אדם מסתובב לאחור.
"מה לעזאזל אתה רוצה?" אדם שואל בכעס.
אני גם מסתובבת לאחור ורואה את מקס נעצר לא רחוק לפנינו. הוא מרכין מעט את ראשו נמנע מקשר עין ומעביר את ידו על עורפו באי נוחות, לפני שממלמל משהו לא מובן.
"לא שומע אותך. דבר בקול!" אדם מגביר את קולו בחוסר סבלנות.
אני מפליקה לו מעט בזרוע ונועצת בו מבט כשמקס לא שם לב.
"רציתי להגיד... מצטער."
"על מה אתה מצטער?" אדם שואל בקול נמוך.
"על כל הדברים שאמרתי. לא בדיוק הבנתי את הכאב של לאבד מישהו כשאפילו לא זכרתי את ההורים שלי, אבל הבנתי אחרי שדוד בן נפטר. אמרתי לכם דברים קשים למרות שהכאב שלכם הרבה יותר גדול, ואני מצטער על זה." הכנות ניכרת בו כשמבטו לבסוף פוגש את שלנו.
"ומה עם כל הדברים שכתבת לי?" אדם מדגיש בשילוב ידיים.
"מה, שאתה נראה מטומטם חסר השכלה וכמו מישהו אחרי ניתוח לשינוי מין?" מקס מרים גבה בשאלה.
אני מנסה להחניק את הצחוק שמאיים להתפרץ מתוכי כשאדם נועץ בי מבט מזהיר.
"אתה לא חייב להגיד את זה," אדם מסנן בכעס ובמבוכה.
"מצטער גם על זה."
"לא נשכח, אבל נסלח." אדם אומר כשהוא מושיט אגרוף. מקס מביט באגרוף המושט בבלבול. "זה הרגע בו אנחנו מקפיצים אגרופים כמו שניי אחוקים." אדם מסמן בידו השנייה לעבר אגרופו ואז לעבר מקס.
"אני לא מתכוון להקפיץ איתך אגרופים כמו איזה- מה שזה לא יהיה. אני רק-" מקס נקטע כשדלת הבניין נפתחת בתנופה מאחוריי.
אני מסתובבת לאחור ונתקלת בג'ייסון.
ג'ייסון מתרחק מעט ומתנצל במהירות, לפני שהוא מביט בי ועיניו מתרחבות מעט כשהוא מבחין שזאת אני. "תודה לאל שאני רואה אותך. אין אף אחד בדירה ולא ידעתי מה לעשות." הוא מתנשף בהקלה.
"קרה משהו?" אני שואלת.
ג'ייסון מביט בי עכשיו במבט מתוח. "בבקשה תגידי לי שראית את ג'ייק." הוא כמעט מתחנן שאגיד את זה.
"לא," אני מנידה מעט בראשי. "משהו קרה לו?" אני שואלת במהירות.
"אני לא יודע, זאת הבעיה. אתמול קיבלתי שיחה מלונדון שג'יין עושה בעיות. וגם ביקשו שג'ייק יתן עדות נוספת. ברגע שהלכתי לחדרו כדי לדבר איתו על זה, הוא לא היה שם. התקשרתי אליו והוא לא ענה. אני לא יודע לאן הוא שוב נעלם." ג'ייסון נאנח בתסכול.
אני מרגישה את הבהלה נאחזת בי. מה זאת אומרת שוב נעלם? רק אתמול ישבתי איתו ודיברתי על כל מה שקרה.
"אולי הוא עם האחרים?" אני מציעה ומנסה לשכנע את עצמי שזה אולי נכון.
"הוא לא. דיברתי איתם והם אמרו שהם לא ראו אותו כל היום. חשבתי לשאול את מליסה וליזי וכמובן שגם אותך אם אתן יודעות איפה הוא, אבל מסתבר שמליסה הלכה לא מזמן למייק, וליזי כנראה יצאה עם חברתה, ואת לא היית בדירה. ועכשיו אני לא יודע מה לעשות." ג'ייסון מביט בי נואש.
"סליחה שאני מתערב, אבל אולי להתחיל לחפש במקומות שבהם הוא יכול להיות תהיה התחלה טובה." מקס לפתע מדבר מאחוריי כשהוא מתקרב מעט.
"לעזאזל. צריך לתלות מודעות עם התמונה שלו ולכתוב 'הלך לאיבוד' אני בטוח שאנשים ימצאו אותו ויחזירו אותו." אדם אומר בציניות אך אני יכולה לראות שהוא קצת מודאג לגביו.
"מה הוא כלב?" מקס שואל ביובש.
"תגיד, אין לך מקום ללכת אליו או משהו?" אדם מגלגל עיניים.
"אז מה עושים?" אני מתעלמת מהוויכוח של מקס ואדם ושואלת את ג'ייסון בקול רועד.
ג'ייסון מהדק את לסתו כשהוא מנסה לחשוב. "אני חושב שמה שהבחור ההוא אמר תהיה התחלה טובה."
"אבל איפה הוא יכול להיות?" אני שואלת ומנסה לחשוב על מקומות. אני לא יודעת. אני לא יודעת איפה הוא אוהב לבלות ולהעביר את הזמן. דווקא עכשיו, כשאני חייבת לדעת כדי למצוא אותו, אני מתחרטת שעוד לא שאלתי אותו מה המקומות שבהם הוא אוהב להיות.
"אני חושב שברים הם מקומות טובים להתחיל בהם." אדם לפתע מציע.
"ברים?" ג'ייסון מקמט מעט את המצח.
"כן." אדם מהנהן. "הבן שלך שתיין לא קטן. אני חושב שאולי הוא נמצא באיזשהו בר באזור."
"אני אשמח לעזור." מקס אומר בהיסוס.
אדם מקמט את המצח בחשדנות כשהוא בוחן אותו. "טוב, בסדר. רגע, אתה לא יודע איך הוא נראה בכלל."
"אתה תלך עם הגבר הזה, ואני אלך עם אנה." מקס אומר כשהוא מסמן לעברי בראשו.
"מה?" אני שואלת מופתעת.
"אל תהיי כל כך מופתעת. אני אעזור לכם למצוא אותו ואלך לדרכי." מקס אומר לי.
זאת לא הסיבה שבגללה אני מופתעת. אני מופתעת בגלל שהוא ידע את השם שלי כשלא ידעתי את שלו וגיליתי מאדם רק היום.
"זה בסדר מבחינתך, אנה? את מכירה אותו?" ג'ייסון לוחש בזהירות לצד אוזני.
"כן. הוא, אממ... קרוב משפחה." אני אומרת באופן צולע.
"אם כך, אז זה סוכם. אני אחפש עם אחיך ואת תחפשי איתו." ג'ייסון אומר כשהוא מתקרב אל אדם, ואני מהנהנת כשאני מתקרבת אל מקס. אנחנו מתפצלים לשתי קבוצות ומתחילים אחר החיפוש.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מצטערת שהפרק קצר. לא היה לי כל כך זמן לכתוב אבל בכל זאת רציתי לקיים את ההבטחה שלי ולפרסם לפחות משהו ;)
YOU ARE READING
מוכנה לנסות - ready to try
Romanceאנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהי...
