נקודת המבט של ג'ייק.
"מה אמרת עכשיו?!" אני נוהם על מליסה. אני יודע שמה שאמרה לא היה בכוונה לפגוע בי - בהתחשב באיך שהיא מתכווצת מולי. אבל אני מרגיש את הזעם מבעבע בתוכי כשהיא מזכירה את אימי ואבי. אני לא יכול לשלוט על תנועותיי ולוקח צעד גדול לעברה.
מייק מיד מזנק בין שנינו וחוסם אותי. "תירגע, וויילד. אני לא רוצה לפגוע בך, אבל אם תעז לגעת בה, אני אשבור לך את כל העצמות בגוף." מייק מסנן אליי. אני רואה את מליסה מתחילה לרעוד ולבכות מאחוריו. רות מנסה להרגיע אותה, והאחרים מובילים אותן מכאן. הם חשבו שאני הולך לפגוע בה. אני מרגיש את האצבעות שלי מתחפרות במסך הפלאפון שלי כשאני צופה בהם מתרחקים מאחור. "אני יודע שהיחסים שלכם הם לא ענייני, אבל אני לא אתן לך לפגוע בה." מייק אומר אחרי כמה רגעים של שתיקה.
"אני בחיים לא הייתי פוגע בה." אני אומר ומשחרר את האחיזה בפלאפון שלי.
"אני יודע. אני לא באמת מאמין שהיית פוגע בה." הוא נאנח. התשובה שלו מכעיסה אותי מאוד. הוא כן האמין לרגע שאני עלול לעשות זאת, אבל לפי איך שהגבתי, אני לא יכול להאשים אותו.
"אתה דפוק בשכל."
אני מסתובב מעט ורואה את אנה עומדת מאחור. אני מביט בה המום. לא שמתי לב שהיא עדיין נמצאת כאן. "מה אמרת?" אני אומר. איך היא מעזה להגיד את זה? היא לא יודעת כלום. אני מרגיש שוב את הכעס בתוכי, רק שעכשיו זה נראה שגם היא. היא נרתעת, לוקחת צעד קטן לאחור, מביטה בי בפחד בעיניה האפורות ומתרחקת ממני. ומשום מה, הכעס שלי מתחלף בבהלה קטנה כשאני צופה בה מתרחקת.
"ג'ייק, לא היית צריך להגיב אליה ככה." מייק אומר.
אני מסתובב בחזרה להביט בו. "זה לא עניינך." זה לא עניינו של אף אחד איך שאני מדבר אליה. אני יודע שאני מגזים כשאני לידה, אבל משהו בה פשוט... מוציא אותי מדעתי. אני לא יודע מה או למה, אבל זה ככה.
"אני רוצה שתדבר עם מליסה, עוד היום." מייק משנה נושא, כנראה הבחין בהבעה הקודרת שלי.
אני מרים את החולצה שלי מהחול, לא טורח לנער אותה עד הסוף לפני שאני לובש אותה ונועל את הנעליים שלי. "אתה לא צריך להגיד לי את זה, אני יודע." אני אומר בזמן שאני מצמיד את הפלאפון שלי מתחת לרצועת הגומי של מכנסי בגד הים שלי, ואנחנו מתחילים ללכת בקיצור דרך לעבר הדירה של מליסה.
אנחנו נכנסים לדירה, ואני רואה את האחרים יושבים בסלון ליד מליסה. היא עדיין בוכה. ניק קולט אותנו כשאנחנו מתקרבים, "טוב, אני חושב שכדאי שנזוז." הוא אומר בקול לחוץ ומושך את רות שישבה לצידו. שניהם שולחים מבטים מהססים לפני שהם יוצאים מהדלת. האחרים עושים את אותו הדבר וגם יוצאים. פאק, שפשוט יגידו את מה שהם חושבים בפנים שלי! מליסה מביטה בי בעיניים אדומות ומבוהלות כשאני מתקרב אליה ונרתעת. היא פוחדת ממני. אני מרגיש חרטה דוקרת לי בלב, אבל באותו הזמן אני רוצה לשבור משהו, אבל מתגבר על זה כדי לא להפחיד אותה יותר ממה שכבר הפחדתי.
YOU ARE READING
מוכנה לנסות - ready to try
Romanceאנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהי...
