פרק 2 - שנאה

12.2K 481 44
                                    

&&&בתמונה ירדן&&&

תאהב עד שתשנא. אחר כך תלמד לשנוא את האהבה שלך. אחר כך תסלח לשנאה שלך שאהבת את זה...

אני יוצאת מבית העלמין מחליטה לדלג על שאר היום ובטח אני אלך לעזור לדני בגן כיוון שהבת שלו בצבא, אני ניזכרת במה שקרה לפני שנייה עם סהר הוא כזה גס רוח ומגעיל אבל עם זאת חתיך ומסוכן הוא לומד שכבה מעליי בי'ב 5, הוא כל מה שבית ספר מתעסק בו, בו ובזונות שלו וכמובן שקבוצת החברים שלו שהם קוראים לעצמם המלכים, יש יותר סרט מזה?

*****

"לכי לחדר תחליפי לפיג'מה ואז נכין צהריים" אני אומרת ליותם והיא מהנהנת בראשה ואני הולכת למטבח ומקבלת צליל קטן של הודעה, זה מסיוון -

סיוון - סורי שלא באתי היום פשוט לא הרגשתי טוב

את/ה- זה בסדר ליפז הייתה ממש נחמדה

סיוון - מפה אני יכולה להסניף את השקר שלך

את/ה - בסדר לא רציתי שתרגישי יותר נורא

סיוון - חחח טוב, בא לך לבוא אליי מחר בבוקר תישני אצלי ?

את/ה - בטח! נדבר אחר כך אני צריכה להכין צהריים, ביי יפה

סיוון - ביי שלי

אני מצחקקת במעט ומכניסה את הטלפון לכיס שוב, אני עולה למעלה לבדוק אם יותם צריכה עזרה ופתאום אני שומעת צעקות מהחדר של ירדן, "הילד הזה שלך ליאב אני בטוחה!" היא אומרת לו, "את מפגרת! את שוכבת עם כל אחד ואז מנסה להפיל את האשמה עליי כי אני זה כל כך נוח!"

"ממש לא ליאב, מכולם אתה היית הכי קרוב לתאריך"

"עזבי אותי, לכי למישהו אחר זונה" גופי רתח ועצמתי את עיניי מעצבים, עם כמה שאני לא אוהבת את ירדן וקרובה אפילו ללשנוא אותה, היא עדיין אחותי ולשמוע מישהו אומר לה דברים כאלה לא עושה לי טוב. גם אם היא מקללת אותי מדיי פעם ואומרת לי לסתום אני ממשיכה ומתעלמת אבל על זה לא, לא כשאני יודעת כמה קללות הן פוגעות.

"אל תדבר אליה ככה" אני אומרת כמה רגעים אחריי שאני פותחת את הדלת ונועצת בהם את מבטי בדיוק כפי שהםעושים. שמו ליאב מסתכל עליי ובוחן אותי כשמבט מעוצבן על פניו ועל פנייה של ירדן לא פחות. "לכי מפה יסמין אל תתערבי." היא אומרת ורק עכשיו אני שמה לב לדמעות שלה ולבדיקת ההריון שהיא מחזיקה ביד, איך היא...? "את לא תגידי לי ללכת! את צריכה אותי ואתה תלך מפה!"

"בכיף!" הוא צועק באותו טון כמוני ומניף את ידיו באוויר בעצבים אך היא עוצרת אותו מלזוז. "תסתמי את הפה שלך מטומטמת ואל תתערבי, ליאב תישאר" היא אומרת לו והוא רק נראה מרוגז מכל העיניין. "או שאת משחררת מליאב עכשיו או שאני הולכת לספר לאבא שאת בהריון." אני אומרת בקשיחות, גומעת את רוקי כשאני קודחת את עיניי בשלה. ליאב מעביר את מבטו אליי ואז אלייה והיא בולעת גוש בגרונה ופותחת את פיה לפנייה שמדברת שוב. "לך" היא אומרת בשקט והוא יוצא בהליכה מהירה מבלי להגיד דבר נוסף. "תקשיבי לי חתיכת זונה! אם אבא יידע משהו הוא ייהרוג אותי! והוא לא צריך עוד בת כושלת" היא אומרת בארסיות מציפת רגשות ודוחפת אותי מהחדר לפניי שטורקת את הדלת שלה בחוזקה.

רגשות כמו פרחים - 2&1Where stories live. Discover now