רגשות כמו פרחים - 2&1

פרק 45 - הבדל

Jon bellion - all time low.

יש הבדל בין להפוך דף בסיפור, לבין לפתוח סיפור חדש לגמרי....

•••••••••
״בראל חכה שנייה״ עומרי מתחיל להסביר ובראל נשאר עם פה פעור כאשר אנחנו דוחפים אותו לפינת הלובי בכדי לספק הסברים ממש טובים. ״מה מה מה ?!״ הוא אומר כלא מאמין ואנחה עמוקה יצאה מפי, ״בלילה ההוא בטיילת אני ויסמין היתחברנו יתר על מידה. הבנו שיש לנו רגשות אחת כלפיי השני ופשוט המשכנו בזה, אנחנו באמת נהנים ביחד , אני לא עושה את זה בכוונה לסהר או משהו רק בבקשה אל תספר לו כלום עד שאני אדבר איתו טוב ?״ עומרי אומר ובראל מעביר את מבטו ממני ואליו כמה פעמים ולבסוף נכנע ומהנהן בראשו.
״מה קורה ?״ לפתע קולו של סהר נשמע מאחורינו ואנחנו מעמידים פנים ששום דבר חריג מאוד לא קרה לפני רגע ומספקים גם כן לו הסברים טובים וננסה שגם יהיו אמינים.

"אממ כלום נלך לחדרים ?" בראל אומר בלחץ וסהר מביט עליו במבט מוזר וידו נחה על מותני, "בא לך ?" הוא שואל אותי ומנשק את שפתיי נשיקה רעבתנית וכאשר אנחנו מתנתקים מבטו של עומרי כאילו שורף את סהר ואני ממלמלת בלי קול סליחה והוא עוזב את המקום בסערה, "מה יש לו ?" סהר שואל ומביט בעומרי העצבני הולך מכאן, "לא יודעת" אני אומרת ומבחינה בו, הוא כזה מושך כשהוא עצבני....

בסוף אמרתי לסהר שנלך רק שנינו למסעדה והוא יותר כנראה משמח לעשות זאת. הלכנו בלובי ביחד ומבטים ננעצו בי מאנשים שראו אותי ואת עומרי יותר מכמה פעמים ביחד ותוההים מה אני עושה עכשיו עם גבר אחר.
נכנסו לרכב שסהר החליט להשכיר כאן ונסענו למסעדה שאמר שהיא אחת הטובות שהיה בהן כאן אי פעם!

באמצע הנסיעה הוא כל שנייה ניסה לגעת לי בירך אבל לפני שהספיק במהירות שילבתי את רגליי והחזקתי לו את היד, וכרגיל היא הייתה קרה. להזכיר לעצמי- תקני לו כפפות.
"הגענו" הוא אומר לי בחיוך ואני מחזירה לו בדיוק באותו אחד,
הוא יוצא לפניי ופותח לי את הדלת ואני מודה לו בחיוך.
"הזמנתי מקום לאגם" סהר אומר למארח והוא מהנהן ברצון ומוביל אותנו לקומה שנייה. כולם היו כאן לבושים במלוא ההדר, שמלות קיציות ממעצבים מפורסמים. נעליי עקב בגודל מפלצתי, אודם אדום בוהק בהחלט שולט כאן באילת.

אנחנו מיתיישבים בשולחן לזוג, אחד מול השנייה ולצידנו חלון גדול שמראה את הים. ידיו של סהר לוכדות את שלי והוא אוסף אותן ומניח עליהן נשיקה.
ניגשת אלינו מלצרית חמודה. שיערה ג'ינג'י וגלי, על חוטמה היו נמשים קטנים ועינייה היו שחורות, עורה לבן כשלג והיא שפופה ורזה. לא הייתי צריכה ממש לדאוג מכך שסהר יחליט לפלרטט איתה. אבל מצד שני סהר הוא הטעם של כל בחורה כך שאפילו הבחורה הזו בטח תיפול לקסמיו במוקדם או במאוחר.

"אני רוצה להזמין סלט ודג" אני אומרת לה וסהר מזמין אותו דבר כמוני, "אתה רוצה רק את זה ?" היא שואלת אותו במין נימה פלרטטנית וסהר פולט צחוק מפיו, לזה לא ציפיתי כלל וכלל. הוא מניד בראשו ואומר לה גם את השתייה שלו ושלי, המלצרית הסמיקה מהבושה והלכה לדרכה בקלילות למטבח. "לא ראית איך היא התחילה איתך עכשיו ?" אני מלגלגת לו וחיוך מצחיק היתנוסס על פניי. הוא משלך בכתפיו וכיווץ את פיו...