רגשות כמו פרחים - 2&1

עונה 2 - לא בטוח - פרק 14

לא הייתי בטוח איזה כאב חזק יותר -

הכאב של מה קרה ?

או

הכאב של מה שלא היה קורה.

• • •

יסמין

"קומו שניכם עכשיו!" צרחה של אישה נשמעה צורמת באוזניי. שנינו הפנינו את מבטנו לכיוון הדלת וראינו שם אישה. סהר מיהר לקפוץ על רגליו וללכת אליה, היא הייתה כל כך מוזרה! היא התחילה להישתולל בידיו של אנוואר בעוד טים צורח לה מרחוק שתרגע.

היא הייתה נראית כל כך רע, לא נראה לי שיש אנשים שפויים שהיו מוכנים להיתקרב אלייה.
"מריאן תרגעי!" סהר אמר לה וחיבק אותה חזק, היא עדיין הישתוללה ולא הפסיקה לרעוד בין ידיו כשהיא נחתה על הריצפה והעיניים השחורות והגדולות שלה נהפכו לעצומות.

לא הבנתי מי זו לעזאזל! ולמה סהר מרגיע אותה ועוד יותר איך הוא מכיר את השם שלה.
אבל זיק של זיכרון ניצת במוחי ואני ניזכרת שאני מכירה את האישה הזו מהיום ההוא במחסן, לא האמנתי שסהר כזה קרוב אליה גם בכדי לחבק אותה אחריי שניסה להרוג אותה וגם היא נרגעת לו בידיים.
סהר לא ממש הסביר לי מה הקשר בינו לבינה, אני רק זוכרת שלפני שהוא אמר לי שיש לו דבר חשוב מאוד לעשות ושאני אהיה איתו לא משנה מה.
הסכמתי כמובן אבל לא ממש ידעתי גם אז למה אני נכנסת.

לילה לפניי

מריאן

"הכל עובד לי עכשיו טים! הוא כועס על יסמין ורק תחשוב מה ייקרה אם נחבר אותם ביחד, הוא יישנא אותה הוא לא יתקרב אליה!" אמרתי באושר והיסתובבתי למראה. בחנתי את בבועתי במראה, כל היופי שלי...כל היופי הנדיר שלי, נעלם.
עכשיו העור המנומש שלי נהפך לאדום ומבריק, עיניי המיוחדות שירשתי אותן מסבי, נהפכו לשחורות ורגילות, השפתיים הדקות שלי ניהיו עבות ומגעילות והכל הודות לאמי.
הדמעות היצטברו בחללים השחורים שבעיניי והיה נראה שהטיפות שלי היו ענקיות.

"תראה מה היא עשתה לי טים, אני מפלצת" יבבתי חלושות, הרגשתי סחרחורת מחוסר האוויר והבכי, הגוף שלי ניהיה כבד לרגע ונחתתי על הריצפה. היתביישתי בעצמי ובאיך שאני נראית, איך עכשיו מישהו יאהב אותי ?!
ידיו של טים עטפו אותי והרגיעו אותי כמו תמיד.

"הרופאים אמרו שהפעם הם משאירים אותה לתמיד, אני מבטיח לך שהיא לא תפגע בך יותר מרי" הוא אמר ונשק לראשי. אמא שלי היא, עם כמה שזה נשמע מוזר, היא תמיד קינאה בי. על כך שהייתי יותר מוצלחת ממנה, הייתי יותר יפה ממנה, יותר אנרגטית ומאז הגירושים שלה ושל אבא המצב של הידרדר.