מה היה קורה אם הוא לא היה מת ?
מה היה קורה אם הוא היה עדיין שוכב במיטה ורואה את אותם סרטונים על איך לבשל לחברה שלו ?
הוא היה פה, זה מה שהיה קורה.
הוא היה נושם וחי, לא מת בקבר ורחוק ממני בכל מצב שאפשר.
הדבר העצוב ביותר שכל פעם שאני נזכר בזה אז זה פשוט שובר אותי עוד קצת ועוד קצת מבפנים.
בכי חרישי, עוד מאז, מלווה אותי למשך כל הזמן הזה. הוא לא מרפה, הוא מעצבן אבל גם אז הוא גורם לי להירדם ולחלום עליו.הוא היה האח הכי טוב בעולם, הכי טוב שאפשר לבקש. הוא תמיד עזר לי בלימודים, עזר לי עם בנות, עזר לי עם כל דבר שביקשתי אבל בשלב מסויים אף אחד לא עזר לי, וגם אני לא עזרתי לעצמי.
הייתי אבוד, כמו עיוור שמחפש בחושך תשובה, אבל אינני מצאתי אותה עדיין
או שאולי בתוך תוכי לא רציתי בעצם.למצוא אותה, כי פחדתי, פחדתי שהתשובה היא זו שכבר ידועה לי מראש. הוא מת.כל הלילות שביליתי לבד, שבילינו ביחד כשישבנו בחצר האחורית והוא היה מגניב לי טיפה בירה לפני גיל 18, הפרש של שנה בנינו זה היה בסך הכל אבל הוא פשוט היתנהג והיתייחס אליי כאחיו היותר קטן, כמו בן שלוש. שנאתי שעשה זאת, אבל עכשיו אני מבין שזה כל מה שאני צריך, את אחי הגדול.
אותן דקות בהן ישב אצלנו החייל ההוא, שבישר על מותו, שברו לי את הלב וריסקו אותי לחלקיקים קטנים שלא אפשר היה לאסוף. הייתי כמו גופה, כמוהו, אבל אני בניגוד אליו הייתי על פניי החיים.
ישבתי בספה שלנו, שחוותה כל כך הרבה מסיבות וערבי קריוקי שהיינו מארגנים ביחד ובהיתי בתמונה שלנו, עוד...עוד מיום הגיוס שלו, ואני הבא בתור.אני מצטער אחי, אם אי פעם פגעתי בך, אם אי פעם איכזבת או זילזלתי בך. תודה על כך שאתה אחי, תודה על כך שאתה גרמת לי להרגיש חלק ממך, ולקחת אותי תחת חסותך והפכת אותי לאדם שאני היום.
אני גאה בך, אני גאה ליהיות אחיך ואני גאה כל פעם שביום הזיכרון קוראים לי לעלות לבמת בית הספר ברעד רגליים וידיים מזיעות אני עולה, ומדבר עלייך כאילו היית כאן, כאילו היית יושב בקהל ומקשיב לי על כך שאני מדבר על היותך אדם נפלא, מושלם, ואמיץ.אני אוהב אותך אחי, והלוואי שהיית כאן בכדי לשמוע את זה.
• • •
שמלות...נעליים...תכשיטים...אכזבה.
ישבתי על מיטתה ותהיתי מה לעשות. למסור ? לזרוק ? לשמור ?
אני לא מוכן, זה קשה מדיי אבל אמה לא הייתה מסוגלת, היא הייתה צריכה אותי בשביל זה, האדם שאהב אותה כל כך.
השמלה האדומה - הדייט הראשון.
השמלה השחורה - הפעם הראשונה.
השמלה הירוקה - פגישת הורים.
החולצה הלבנה - ליל סרטים.
והשמלה הסגולה והפרחונית - קיוויתי להצעת הנישואים.
YOU ARE READING
רגשות כמו פרחים - 2&1
Romance**מקום 1 בתאריך 17.4.17** מכירים את ההרגשה הזאת? ההרגשה שכולם מאשימים אתכם במשהו... יסמין אושריה ,בת 17 גרה עם אחותה ואביה...חייה לא הכי טובים שיש . אמה מתה בלידתה ומאז כולם מאשימים את יסמין בכך...מתביישים בה ומנסים לא לשייך אותה מהמקום היחיד שנשאר...