רגשות כמו פרחים - 2&1

פרק 26 - רק בת

&&&בתמונה אסף &&&

אני רק בת ,
אני אוהבת שקוראים לי יפה, אבל אני לא אאמין לזה.
אני לא תמיד צודקת, אבל שונאת להודות שאני טועה.
אני כמעט כל הזמן מחייכת, אבל זה לא תמיד אמיתי.
אני יכולה להיקרא כמו ספר פתוח, אבל אני מסתירה כל כך הרבה.
אני עובדת קשה על דברים, אבל לא תמיד מקבלת את מה שמגיע לי.
אני רק בת...

●●●●●●●●

נ.מ סהר -

"אתה!" אני צועק לאביה של יסמין וברגע שהוא מבחין באקדח שלי הוא נרתע לאחור ורץ בשיא מהירות אבל הכדור שיריתי ברגלו הספיק לעצור אותו, אני מגביר את קצבי ומשיג אותו ויורד למטה מתכופף טיפה, "אתה הולך עכשיו להגיד לבנות שלך שאתה חייב לנסוע לנסיעת עסקים דחופה בקצה השני של העולם ואתה לא חוזר עד שאני יוצר איתך קשר, ברור ?" הוא מהנהן בראשו ואני נמלט ממקום כמו פושע, שזה בעצם מה שאני.

הוא נשאר לשכב שם ואני נכנס לביתה הפתוח נעמד מול חדרה כל כך הולך להיתגעגע...

נ.מ יסמין -

אני יושבת בחדר מנסה להירדם ולא מצליחה, כאילו חסר לי משהו...משהו חשוב, אני מתעוררת ולא מרגישה בנוכחות יותם לצידי וקמה מהמיטה בסערה מפנה את מבטי ימינה ושמאלה עד שאני רואה אותה שכובה על הכיסא בטח בחלום השביעי, אני מגחכת לעצמי ועוטפת את ידיי סביבה ומניחה אותה בעדינות על המיטה,

"יסמין!! יסמין!" לפתע אני שומעת את צרחתה של ירדן מלמטה בעצם מחוץ לבית ויוצאת בריצה מהחדר,
"מה קרה ?!" אני שואלת כשאני רואה את ירדן מעל אבא ששכוב על ברצפה עם רגלו המדממת, "אני לא יודעת שמעתי ירייה ויצאתי החוצה וראיתי את אבא עם חור ברגל מת מכאבים!"  ירדן הרימה את ראשה אליי ועיניה היו ספוגות בדמעות ושפתיה רעדו מהקור, נתתי לה את הג'קט שלי והרחקתי אותה מגופו של אבא, "תזמיני אמבולנס יסמין!" הוא נאנק מהכאב ואני בריצה נכנסת הביתה יודעת שלא אספיק להזמין אמבולנס ויודעת שגם הם לא יגיעו בזמן להציל את הרגל המסכנה שלו,

אני לוקחת בקבוק וודקה מארון האלכוהול ומגבת נקייה ועולה למעלה להביט מחט , חוט , תחבושת ופינצטה.
אני יוצאת בחזרה החוצה רואה את אבא רועד  מכאב ורגלו כבר ספוגה בדם, "תנשוך את זה" אני אומרת לו ברוגע ונותת לו את המגבת, "נו!!" אני מריצה בוא והוא מגלגל את עיניו ועושה כדבריי, "יסמין את יודעת מה את עושה ?" ירדן שואלת ואני מהנהנת בראשי, בגיל 16 הייתי בקורס של מד"א ולמדתי דבר או שניים על חילוץ כדורים,

אני לוקחת תחבושת אחת ושופכת עליה אלכוהול ומנגבת את הדם, "אחחחחח!" לפתע אבא צורח קצת מעומעם בגלל המגבת, "ירדן תחזיקי לו את היד ותסתכל הצידה אבא" אני אומרת וגומעת את רוקי מכניסה את הפינצטה לחור שנותר ובלי יותר מדיי שאלות או נשימות מחטטת עם הפינצטה עד שאני מוצאת את הכדור ושולפת אותו, התהליך של בדיוק שתי שניות הזה היה מלווה בהרבה צרחות של אבא על ירדן ושל ירדן על אבא, ניקית את הפתח בעוד אלכוהול, תפרתי את החור שנוצר, ושמתי מעליו תחבושת. למה לאעזעזל אבא נורה ?!