רגשות כמו פרחים - 2&1

פרק 47 - פסיכולוגים

Paris by the chainsomkers and kiss it better by Rihanna | Alex Aiono mashup .

פסיכולוגים אומרים , לא משנה כמה עצבני אתה תיהיה , אתה בסוף תמיד תמצא את עצמך סולח לאנשים שאתה אוהב...

••••••••••

אני קמה מגופו של סהר ומביטה לעיניו, "אני לא אשכח שום דבר ממך, מבטיחה" אני אומרת לו וכאשר אני רוצה להניח נשיקה אחרונה על שפתיו וללכת לרדוף אחריי עומרי בבקשה לסליחה הוא מפנה את לחיו אליי ומסרב לנשיקה שלי, "זה יהיה לי קשה מדיי, עדיף שתלכי לתפוס אותו" הוא אומר ואני מהנהנת בראשי ויוצאת מהחדר.
אני רואה את בראל שמדבר מרחוק עם איזה אחות אחת יותר נכון מפלרטט ואני ניגשת אליו ואומרת לו תודה על העזרה ויוצאת החוצה ולמרבה ההפתעה רואה את עומרי נשען על הרכב השכור של בראל.

אני מיתקדמת כמה צעדים אליו כשראשי מושפל וגופי רועד. אני מציצה לשנייה בשעון ורואה שהשעה כבר כמעט שבע בערב ואני לבושה בגופיה לבנה קצרה ומכנס בד קצרצר וגופי רועד מקור. אני מיתקדמת אליו ובשקט הוא מסמן לי בראשו להיכנס לאוטו.
"אני דפוק. אני דפוק ואני יודע את זה. הייתי מטומטם שחשבתי שאני יכול להחליף את סהר זה ברור שא-" אני קוטעת את דיבוריי השטויות שלו בכך ששפתיי מוטחות על שלו וידיו השריריות כהוגן אוספות אותי ממותני ומושיבות אותי בחוזקה עליו,
איברו נעמד ומבעד לבגדים שלנו רצינו כל כך הרבה מרק נשיקה, "אני חייבת אותך בכל המובנים. במחשבות , בצעקות , בייאוש , בעצב בכל דבר בתוכי אני פשוט חייבת אותך" אני ממלמלת בעוצמה לשפתיו כאשר הוא מביט בי,

"את היחידה שנכנסה לי ללב מאז מה שקרה, אני גם כן צריך אותך" הוא לוחש לשפתיי ודמעה יצאה מעיניי, "למה את בוכה ?" הוא לוחש ומנגב את הדמעה הרעה הזו, "זה דמעות של פריקה, אני חייבת לפרק" אני אומרת וצחוק מיתגלגל פרץ מפינו.
ישבתי בחזרה במקומי וידי נלכדה בידו, "שקט מדיי תשים משהו" אני אומרת לו והוא מוציא את הטלפון מהכיס שלו ומחבר אותו למערכת הרמקולים של האוטו.

"את תאהבי את השיר הזה" הוא אומר וברקע מופעל השיר של קאסקדה - every time we touch השיר האהוב עליי!!
"איך ידעת ?!" אני אומרת ומבחינה בפניו הרגועות בזמן הנסיעה, "אין אחד שלא אוהב את השיר הזה, כולל אותי" הוא אומר ומבט גאוותני שיחק על פניו. הרגשתי חיבור מיידי ביני לבין עומרי, הוא אוהב את הדברים שאני אוהבת , לשנינו יש סיפור חיים לא קל, אנחנו בסך הכל דיי דומים.

●●●●●●●

בסוף עומרי שינה לנו את התוכניות ואמר שנלך לחוף כי בלילה זה הכי יפה ואני מסכימה איתו. "תורידי את הנעליים החול מרגיש קר ונעים עכשיו" הוא אומר ואני מהנהנת בראשי ופי נמתח לחיוך. "תספרי לי את הסיפור שלך יסמין" הוא מפציר בי ואנחה עמוקה שלא ידעתי שהייתה לי שוחררה מפי.
אני פותחת את הסיפור הזה רק בפניי אנשים שאני מרגישה בטוחה איתם. בפניי סהר פתחתי , בפניי סיוון , רפאל כל אחד שהיה מספיק קרוב אליי בכדי לדעת מה אני חוותי ומה אני מרגישה.