רגשות כמו פרחים - 2&1

עונה 2 - פעמים - פרק 24

מספר פעמים נתנתי לך לשבור אותנו -
כשבגדת, כשקינאת, כשהרבצת וכשאהבת...

• • •

סהר

יצאתי מהאוטו במהירות ונכנסתי לחנות כאילו חיי תלויים בזה כי אם יש איזשהו סיכוי קטן שיסמין כן בהריון וסיכוי עוד יותר קטנטן שהוא ממני, אני אדע שהייתי שם בשבילה בכל דבר שצריכה.
האוויר בחוץ היה קפוא ורק משוגע היה יוצא מהבית שלו עכשיו, אז תחשיבו אותי כאחד כזה.

הלכתי לחפש בין המדפים את הבדיקות הריון וזכיתי למבטים מוזרים מאנשים המעטים שהיו שם וקנו כל מיני דברים ללא דאגה בראשם. תפסתי נערה אחת שעמדה ליד החברה שלה והן החזיקו בידהיין מלא חבילות של שוקולד. "סליחה אתן יודעות איפה זה הבדיקות הריון ?" שאלתי דיי בלחץ וכל מה שקיבלתי כתשובה היה ציחקוק לחוץ מהברונטית והבלונדינית אמרה לי מעבר חמש.

הגעתי לשם בהליכה מהירה וראיתי מדור שלם רק של בדיקות הריון מכל הסוגים...ואני חשבתי שרק במחזור זה הכי קשה. לקחתי שתיים שהיו נראות הכי מבטיחות וניגשתי לקופה שם ישבה קופאית מבוגרת וחישבה את המוצרים של הזוג לפניי, שהיה עם...
תינוק.

"איזה חמודה היא, בת כמה היא ?" שאלה הקופאית המבוגרת בעודה חייכה אליהם והמשיכה לחשב את כל המוצרים שלהם, שהיו נראים רק בשביל התינוקת בעגלה הורודה מולי. "בת שנה, השם שלה הוא גילת" האבא אמר ואמה הגאה ליטפה את לחייה השמנמנות. ליבי החל להיתחמם וראשי מתחיל לפעול חזק יותר מהרגיל כשאני מדמיין אותי ואת יסמין עם תינוקת או תינוק והאהבה שלנו מורגשת ממרחקים.

הם סיימו ושילמו למוכרת אחרי שהלכו עם חיוך מרוצה על פניהם ואני היתקדמתי. הנחתי את הבדיקות על יד הקופה והוצאתי את הכרטיס אשראי מהארנק שלי. "וואו, ספיישל תינוקות יש לנו היום" היא אמרה בציחקוק והעבירה את הבדיקות במהירות שמאופיינת לה. נתנתי לה את הכרטיס והיא העבירה אותה והחזירה לי אחרי ששמה אותן בשקית. "אולי עוד כמה שנים אני אבוא לפה, את עדיין תעבדי פה, ואגיד לך בת כמה ומה שמו של התינוק שלי"

יסמין

ישבתי במיטתו של סהר, קוברת כל פעם עוד קצת ועוד קצת את ראשי בכרית ומנסה להיתמודד עם הכאב שרק הוא יודע להעלים כשהוא לידי. 
רציתי לשלול כל אפשרות שתוביל לסיכוי הגדול ההוא שאני בהריון, וברור שאיני ממש יודעת של מי התינוק.

לקחתי את הטלפון של סהר מהשידה וחייגתי לסיוון, רק היא תוכל לעזור לי במצב הזה.

אהה סהר?

איזה ערסית קטנה