רגשות כמו פרחים - 2&1

פרק 4 - אני ואני

&&&בתמונה יותם&&&

לצערי אני :
- מתאהבת מהר מדיי
- מתרסקת מהר מדיי
- סולחת בקלות
- מחכה יותר מדיי
- מפספסת אנשים שלא כדאי לפספס
- דואגת על דברים
- יותר מדיי חושבת
- יותר מדיי מסובכת ליהיות אהובה
~ כל מה שמעלה ...

●●●●●●●●

"אמת או חובה?" היא שואלת וכולם זורמים איתה, הרבה אבל הרבה דברים רעים קורים מהמשחק הזה!...
היא מסובבת את הבקבוק וזה פוגע בה ובעוד ילד שאת שמו לא קלטתי, "אמת או חובה עומרי ?" היא שואלת אותו וחיוך זממני עלה על פניו, "חובה" היא עושה את עצמה חושבת למרות שאני יודעת טוב מאוד שהיא חושבת על איך להביך אותו עוד יותר, "תוריד את החולצה שלך לפני.....יסמין!" היא אומרת ומצביעה עליי, היא הישתגעה! בחיים לא ראיתי בן בלי חולצה! ומכאן אתם יכולים להסיק שאני בתולה, בכל המובנים, שפתיים, מצח, ידיים, ורק לחי שיהב הביא לי פעם אחת, אני שולחת מבט רצחני לסיוון והיא רק מחייכת אליי חיוך לא מובן, עומרי קם למולי ובשנייה החולצה הלבנה שלבש מופשלת ממנו וחושפת בפניי קוביות מסודרות ויפות, "מקווה שנהנת" הוא אומר בקריצה וחוזר לשבת במקומו, הפעם הוא מסובב את הבקבוק וזה יוצא ועל סיוון ועליי, "אמת או חובה ?" אני שואלת אותה וחיוך עלה על פניי, "אמת" פפפח פחדנית! "אמת שאת....מחבבת מישהו כאן ?" אני שואלת וכולם נועצים בה מבטים ואם לא הייתי מכירה את סיוון לא הייתי בטוחה שהיא עכשיו מסמיקה כמו מטורפת, היא מהנהנת בראשה ורפאל ישר נרתח דמו, "תרגע אבל הוא רק ידיד" היא אומרת ומסתכלת על מישהו מסויים, אור ?

היא מסובבת בשנית והפעם זה יוצא שסהר שואל אותי, "אמת או חובה ?" הוא שואל ונראה סובל מתמיד, "חובה" אני אומרת והוא פוער את עיניו ומשחרר כמה קליקים מידיו, "חובה עלייך....לנשק את הבן שהכי עושה לך את זה" הוא אומר וידיו משתלבות על רגליו באיקס, סהר אם רק היית יודע כמה שאני נגעלת ממך ואתה היית הבחירה האחרונה שלי לא היית מציע את זה בכלל, אני מסובבת את פניי ונלכדת על בן עם שיער בלונדיני ועיניים חומות, הוא היה מהמם פשוט כך! אני הולכת על ארבע כי במעגל הוא קרוב אליי, והייתי כל כך מובכת כי זאת פעם ראשונה שאני מנשקת בן, בשפתיים! אני מתקרבת אליו עוד טיפה ועוד טיפה עד ששפתיו הורודות והבשרניות נוגעות בשלי ושפתינו מתמזגות, זאת בהחלט הנשיקה הכי טובה הראשונה שלי! לשונו מוצאת את פי וחוקרת אותה מה שלא הרגשתי לפני ובסוף הנשיקה הוא נושך את שפתי ואז משאיר עליה עוד נשיקה קטנה ועדינה, חיוך ביישני עלה על שפתיי והוא מניח עוד נשיקה על הלחי שלי,

אני חוזרת למקומי קולטת את סיוון עם פה פעור בטח לא מאמינה מה עובר על החיים שלי, "אני חושבת שסיימנו להערב" אני אומרת ותופחת על רגליי ממהרת לצאת כמה שיותר מהר משם, אני עולה לחדר של סיוון ומביטה בפניי, לחיי סמוקות ותפוכות, שפתיי אדומות ונפוחות במיוחד השפה התחתונה שאותה נשך הילד ההוא, רן אני חושבת...