&&&בתמונה הילי&&&
אני אכן אשתכר ואנשק זרים
ואני כן ארקוד כל הלילה עם החברים שלי
אני גם כן אשב על רצפת המטבח ואבכה עלייך,
אבל אני לא אבקש ואתחנן שתחזור...●●●●●●●●●
נ.מ הילי -
אני תוהה לאן חיי הידרדרו מאותו הרגע, תוהה איך הגעתי לזה שבזמן האחרון הכרית היא חברתי הטובה והשנייה; האמיתית והמוחשית מנסה לפרוץ את דרכיה אליי אך אני דוחפת אותה בתירוץ של 'אני עסוקה'
אני נשכבת במיטה מעבירה את מבטי כל כך הרבה פעמים בתמונה שלי ושל ההיתאהבות הכי גדולה שהייתה לי, קורן. אוי קורן הבן אדם שהכי רציתי בחיי עכשיו הולך לחשוב עליי שאני איזה עסקה שצריכה להיתחתן עם מישהו!לפני שבוע -
"אני אוהב אותך הילי! ולא משנה מה אמרתי תמיד אהבתי" הוא קרא לי מרחוק והדמעות שנגרמו לי ממנו ומהעלבונות שלו רק גברו וגברו, "אתה פגעת בי קורן! אתה היית אמור לפחות לשתוק ולא להגיב כלום! כמו שאתה בדרך כלל עושה" אני אומרת בצעקות והוא מתקרב אליי ואני מתרחקת נתקעת עם גבי במעקה המדרגות הקר של בית ספר, הוא מגביר את קצבו אליי ואני יכולה לברוח כאן ועכשיו אבל האהבה העצומה שיש לי כלפיו מזה הרבה זמן משאירה אותי פלס במקומי,
"בבקשה הילי אני מצטער, אני אוהב אותך" הוא לוחש כנגד שפתיי והדבר היחיד שרציתי לעשות זה לנשק אותן, התחושה החמימה שעטפה את שפתיי לא הניחה לי, לשונו חקרה כל פינה בפי והמקום הלא רב שהיה לי מקודם גם עכשיו יותר היצטמצם בגלל שידיו של קורן אוגפות את ראשי, ידיי מוצאות את שיערו נאחזות בו חזק ומקרבות אותי אליו, אני אוהבת אותו כל כך! רק חבל שזה כל כך מאוחר שעוד מעט נגמרת השנה והוא הולך לצבא ויסכן את חייו, אנחנו מתנתקים אחרי זמן רב ועיניו הכחולות מביטות לשלי החומות כדבש, אגודלו החם ממגע עובר על שפתיי והוא מחתים עוד נשיקה, "הכי יפה בעולם" הוא ממלמל ואני בטוחה שאני מסמיקה...
●●●●●●●●
"הגעתי!" אני קוראת באושר ומרגישה כאילו הבית הפך לשדה פרחים שאני מדלגת בו באושר ומשחקת עם החתולה שלי ומאושרת סוף סוף מהחיים! "היי! מה קורה?" שואל אותי אחי הגדול, דני. "יש לי חבר!" אני אומרת ומתרסקת על הספה כשידיי מונחות על פניי, "איכס אהבה!" הוא אומר ומדגדג את גופי "דיי דיי דני!" אני קוראת בקול ושנינו משתקקים בשנייה ברגע שאנחנו שומעים את אבא מהמהם לפנינו. אבא תמיד היה דמות דומיננטית, הוא אהב להישתמש בכוח שיש לו מהתדמית המסוכנת שלו בכדי לקבל את מה שרוצה בין אם זה שקט מאיתנו או דליי כסף סתם כך! "דני אני צריך לדבר עם הילי לבד" הוא מהנהן בהיסוס ונושק לראשי ונבלע במסדרון האחרון של הבית הענקי שלנו,
"יש לי חבר שלא מזמן גילו אצלו מחלה סופנית. הוא גם עוסק באותו תחום כמוני ואני גיליתי שהוא עומד למות, יש לו בן בגילך טיפה יותר מבוגר רק שנה מעלייך בגיל, אביו רוצה שירוש את עסקיו בעוד שנה במותו והוא עוד לא נשוי אז הוא ביקש ממני את הטובה הזאת כך שזה מסתדר לשנינו מבחינות שאני לא רוצה להסביר לך" הוא אומר אך אני עדיין לא יורדת לסוף דעתו, הוא רוצה להגיד לי מה? "אבל לא הבנתי למה אתה מתכוון בכל זה" הוא לוקח נשימה עמוקה ומניח את ידו על ברכי כמין עידוד שהיה לנו תמיד כשהייתי קטנה כשכל פעם בשורה רעה באה לפיו, "אתם הולכים להיתחתן בעוד חמישה חודשים" הוא אומר בכזאת פשטות כאילו זה הדבר הלגיטימי ביותר שניתן לעשות, אני לא יכולה להיתחתן יש לי את כל חיי לפני! אני עוד כל כך צעירה! אני לא יכולה להיתחתן ובטח שלא עם פושע!
YOU ARE READING
רגשות כמו פרחים - 2&1
Romansa**מקום 1 בתאריך 17.4.17** מכירים את ההרגשה הזאת? ההרגשה שכולם מאשימים אתכם במשהו... יסמין אושריה ,בת 17 גרה עם אחותה ואביה...חייה לא הכי טובים שיש . אמה מתה בלידתה ומאז כולם מאשימים את יסמין בכך...מתביישים בה ומנסים לא לשייך אותה מהמקום היחיד שנשאר...