רגשות כמו פרחים - 2&1

פרק 27 - לקבל את זה

Blackbear- idfc. Cover manu rios

לפעמים אתה פשוט צריך לקבל את העובדה שאנשים יכולים ליהיות בליבך,  לא בחייך....

●●●●●●●●●●

אוחח ערב השנה החדשה. לא היה לי כל כך הרבה ניסיון בלצאת החוצה ולנשק זרים, לשים משקפיים על חוטמי שמסמנים 2017, למה תמיד הייתי חייבת להישאר בבית ולבלות את הלילה הזה עם יותם. אבל השנה זה יהיה שונה אני יוצאת עם סיוון ואסף לבר לשתות עד אובדן חושים ולנשק זרים בצאת השנה האחרונה.

אני יושבת בכיתה מחכה למישהו שיבוא שינעים את זמני אבל זה רק שמונה בבוקר ויש שביתה שמתחילים בתשע, "אלוהים אדירים" אני ממלמלת לעצמי ומוציאה גיחוך קטן מפי, כמה שאני חנונית זה לא יאומן!
אני יוצאת מהכיתה כשהתיק על הגב שלי ויוצאת מהבית ספר לפתע שומעת כמה צעקות במגרש החיצוני והולכת בריצה לשם.

כשאני מגיעה אני רואה את סהר ועוד כמה בנים פשוט מכים ילד, לוקחות לי כמה שניות להבין מה קורה ואני יוצאת בריצה לכיוונם אבל עד שהגעתי הם כבר הלכו והילד נשאר שם נחנק מהכאבים, "אתה בסדר ?" אני שואלת אותו בלחץ ומחליקה על ברכיי לידו.

"לא! הם שברו לי את הרגל!" הוא צועק ודמעות עומדות בעיניו, לקחתי את ידו והוא כרך אותה סביב צווארי וניסה לעמוד בכוחות עצמו, הבטתי בו נראה צעיר רק בכיתה ט לכל היותר, מה יש לחבורת יב להיתעסק עם ילד מכיתה ט?

●●●●●●●●●●

אני עומדת מחוץ לחדר המנהלת קוססת ציפורניים בלחץ מחכה להיכנס לבירור של הילד, "יסמין?" "כאן" אני אומרת לה והיא מחייכת אליי חיוך מזמין ואומרת לי להיכנס,
אני עומדת בחדרה הגדול והמרווח כשבצד אחד עומדת החבורה של סהר אבל בלעדיו משום מה והילד יושב שם, "תצאו בבקשה אתם סיימתם" אומרת המנהלת לילד הפצוע ולקבוצה והם יוצאים ובאותו רגע נכנס סהר מיתיישב בכיסא הפנוי לידי,

"תספרי לי יסמין מה ראית" היא אומרת ולוקחת את העט שלה ומתחילה לכתוב את הנעשה, "אני הייתי בחוץ כלומר ליד המגרש החיצוני ופתאום שמעתי צעקות וישר רצתי לראות מה זה היה ובעצם אלו היו סהר והחבורה שלו מרביצים לילד הזה" אני אומרת ומסתכלת בצד רואה את לסתו של סהר נשחקת מבעד לפניו היפות היום, וידיו מתאגרפות והוא כל כך עצבני שהורידים המפתים בידיו מאיימים לצאת, "זה לא קרה ככה!" הוא לפתע מוחה ומניח את התיק שלו על הרצפה ונכנס לפוזת ה-'אני הצודק' ומתחיל לדבר.

"הילד הזה חשב את עצמו אמיץ וניסה לכייס אותי!" הוא אומר ועיניי נפערות, זה לא הגיוני! ילד בן 15 כבר מכייס ?! טוב בהחלט הוא לא כייס לאדם הנכון!....

●●●●●●●●●

בסוף הדיון שבו לא העברנו מילה מעבר לנושא ויצאנו מהחדר, אני מהדקת את התיק עליי והולכת בדרך לכיתה עד שאני מרגישה יד חזקה עוצרת אותי, "תחשבי פעמיים לפני שאת מדווחת. אנחנו לא בכיתה א, מלשינה" סהר לוחש באוזני ועוזב את ידי המסכנה והולך כאילו כלום, אני ממשיכה בהליכתי המהירה לכיוון הכיתה שכמה דמעות זולגות מפניי...