רגשות כמו פרחים - 2&1

עונה 2 - תגיד לי - פרק 9

So tell me, where shall I go ?
To the left wheres nothing right ?
Or to the right wheres nothing left ?

• • •

קראתי לרופאים במהירות והם הוציאו אותי החוצה, אם היה לי כוח ומעט תושיה כבר הייתי בפנים בעצמי מעירה אותו. ישבתי על ספסל הכיסאות והחזקתי בחוזקה את ראשי שאיים להיתפוץ. שמעתי צעקות מרחוק, צעקות שרק גברו וגברו כאשר היתקרבו אליי ומין תחילת המסדרון ראיתי אישה מבוגרת, נמוכה עם שיער לבן מעט ולידה עומד גבר מבוגר גם כן. שניהם רצים לכיוון החדר של הסהר כאשר אחות מנסה לנתק את אחיזתה של האישה מידית הדלת.

הגבר חיבק אותה מאחור ולחש לה כמה דברים באוזן. הוא היסתובב אליי והביט בי כאילו ראה רוח רפאים. הוא סיבב את האישה והיא הביטה בי באותה הדרך, מה יש להם ? מי הם ? "יסמין ?" קולה של האישה המבוגרת בקע מבין השפתיה והדמעות המשיכו והמשיכו ולא עצרו לשנייה. במהרה היא ניגשה לחבק אותי ובכתה לכתפי כל כך הרבה! הגבר הביט בי וכיחכך בגרונו והזיז את האישה ממני. "יסמין, אז זוכרת אותנו ?" הוא שואל וידו נחה על ברכי כמין ניחום אבהי. אני מנידה בראשי והולכת מעט אחורה.

"אנחנו ההורים של סהר, זוכרת ?" הוא שאל שוב אך הרגשתי רע מאוד מבפנים כאשר לא הצלחתי לזהות אותם. אבא שלו הקים אותי ממקומי ולקח אותי לצד, הוא אחז במרפקי בחוזקה והביט בי בעיניים שבורות.

"יסמין תקשיבי לי! את חייבת לזכור הכל! מה שקרה לכם פעם מיד אחרי המסיבה שלכם, אם תיזכרי בכל מה שקרה את תוכלי להחזיר לנו את סהר. מאז שאיבדת את הזיכרון הוא לא אותו בן אדם, הוא לא מי שהיה כמו שהיה איתך! אני לא יודע אם אני יכול לומר את זה אבל אולי זה יעזור...כל העסק של סהר הוא אכן ייבוא חומרים מארצות אחרות אבל מה שהוא עושה זה ייבוא סמים! נכנס לו מין ג'וק למוח שגורם לו לעשות את זה. את חייבת להיזכר כי רק ככה את תחזירי לנו את סהר"

• • •

ההורים של סהר הלכו לפני שעה כי אמרתי להם שהם בטח צריכים לנוח כי זה יכול לקחת להם כל הלילה. ישבתי על הספסלים עם כוס הקפה הכמעט ריקה שלי וגופי קפא מהקור המחפיר ששרר כאן. קול של פתיחת דלת נשמע וקיוויתי בכל ליבי שזו תיהיה הרופאה שתבוא להגיד לי שסהר בסדר והוא חי. אבל זו הייתה ילדה אחת, עם קרחת בטח בגלל המחלה הארורה הזו. היא כל כך יפה, עינייה תכולות עם ניצוץ כתום בהן, עורה שזוף עדיין וגופה מעט מלא. היא יצאה מהחדר ובידייה שמיכה חומה.

היא נעמדת מולי בחיוך רחב ואופטימי בעודה מגישה לי את השמיכה. "קחי, אמא שלי אמרה לי שיש אישה בחוץ שצריכה את עזרתי אז הצלתי אותך!" היא אמרה בקול מתוק וכיסתה אותי. הודתי לה ואיחלתי לה מלא בריאות והיא חזרה בחזרה לחדרה.
עוד שעה.....
עוד שעתיים......
עוד שלוש......
ושום דבר.