רגשות כמו פרחים - 2&1

עונה 2 - מתקשה - פרק 8

&&&בתמונה זוהר&&&

אתה רק מתקשה בגלל שאתה מוכן לצמוח אבל לא מוכן לשחרר.

• • •

עמדתי קפואה. זה כאילו לקחו לי את המילים מהפה, ולא היו ממש הרבה, וזרקו אותם, אני יודעת שהיה בנינו עבר ואהבנו אחד השנייה יותר ממה שיכולנו לתאר אבל זה הרגיש לי כאילו עדיין הכל שקר. יש משהו, אני יודעת שהוא משקר לי! מה היה העיניין הזה שסהר רצה להרוג מישהו? למה אני לא זוכרת ? אבל מה שאני יודעת זה שעד שאני אקבל את כל התשובות שלי אני לא אהיה עם סהר, ולמרות שאני עושה איתו דברים מה שהיה דחף פתאומי אני מרגישה לא שלמה עם זה.

אני לא אשקר אני אולי אפילו טיפה רוצה להגיד כן, אבל אני פשוט יודעת שזה לא מה שאני צריכה לעשות. המילים שאמר לי...גרמו לי לדמיין חיים שלמים איתו! מכירים את ההרגשה הזו שאדם אחר מדבר על מישהו שהוא אוהב וברגע שהוא מתחיל לדבר על התכונות הטובות שלו אתה בעצם חושב על הבן זוג שלך? אז זה מה שקרה עכשיו! סהר דיבר על כל הדברים שרצה שיקרו לנו ואני פשוט הפכתי את זה לחיים איתו. הלב שלי דוהר במקום ברגע שאני מביטה בסהר.

הוא כורע ברך מולי כאשר הוא מציג בפניי את הטבעת היפייפיה ביותר שראיתי, התיקווה נוצצת בעיניו השחורות ואני לא יכולתי להשלים עם העובדה שאני אכבה את הניצוץ. "סהר אני...לא, לא מסוגלת. לא" הנדתי את ראשי בעצב ורצתי לכיוון המעלית שהייתה פתוחה נכנסתי במהירות ואטמתי את הצעקות של סהר שאחזור. ברגע שהדלתות נסגרו נתתי לעצמי להיתפרק, החלקתי במורד הקיר והדמעות הרטיבו את פניי. לא יכולתי לדעת כמה צער זה הביא לי ברגע שראיתח אותו, הוא נראה כה אבוד ומחפש משהו, הוא מחפש אהבה.

ואני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל אולי האהבה שהוא מחפש היא פשוט לא איתי. המעלית מגיעה לקומה ראשונה וברגע שיצאתי ראיתי את סהר יוצאת מהמעלית השנייה, פאק. התחלתי ללכת מהר כאשר אני שומעת את קריאותיו מאחוריי, יצאתי מהבניין בריצה והוא עדיין מאחוריי. "יסמין תחזרי!" הוא צויק בקול שבור, אני מנסה לחצות את הכביש בין כל המכוניות האלו ומתנשםת בעוצמה, "יסמין חכי ש-" צעקתו של סהר נקטעת על ידיי צופר של אוטו שפוגי בדיוק בו...

• • •

3:50

"את יכולה להיכנס" אומרת האחות בחיוך וממשיכה בדרכה. בדקתי בטלפון וראיתי שיש לי 10 שיחות שלא נענו ממולי! העדפתי לחכות עם זה ולהיתמודד עכשיו עם סהר.
פתחתי את הדלת שהייתה סגורה והמראה שראיתי הכאיב לי ביותר, סהר שוכב על המיטה כאשר גופו מחובר למכשירים שנראים כואבים. הוא לא נושם בעצמו וקצב חזו שעולה ויורד לא סדיר.