פרק 18 - חברה

5.1K 236 36
                                    

ברוך הבא לחברה שלנו,
איפה שמתבגרים מדוכאים,
ותלמידים לחוצים,
וכל האנשים רק ישקפו לך שנאה,
על מה שאתה לובש או על משקלך,
איפה שיש רק סקס, בלי חיבוקים,
איפה שאין ממתקים, רק סמים,
איפה שאנחנו חותכים בשביל לברוח,
וההורים מרביצים ואונסים,
איפה שהחוקים אוסרים על אנשים ליהיות הומואים ולסביות,
והכל הוא "לביש" ואפור,
אז אני מקווה שנהנת לבקר בחברה שלנו,
רק תנסה לא לחטוף דיכאון וחרדה בדרכך החוצה,
ואנא השאר את הטראומות בצד למען המסכנים הבאים,
תודה.
●●●●●●●●●●●

"סהר!" אני שומע קול מוכר ושנוא מאחוריי ומסתובב בהיסוס קל, "במה זכיתי לראות אותך היום....בועז?" אני אומר ומגייס את הקול הצבוע ביותר שיכולתי לשיחה שיטחית ומפגרת איתו, "אני צריך טובה ממך סהר" "איך אתה מעז לבקש ממני טובה ?!" אני צורח עליו. איך ? איך הבן אדם השפל, המזעזע, לא ראוי לחיות שכמוהו מבקש ממני "טובה", הוא כמעט לקח לי הכל! הוא כמעט לקח לי את אבי, את כל הכסף שלי, את המשפחה שלי!

לפני שנה -

אני שוב באותה חניה מסריחה עם קירות צהובים ומתקלפים עמודות בצבע אפור ומספר השורה רשום בכחול מוכתם בדם,
"תירה בו סהר, תירה באבא שלך! במילא אף אחד לא מכיר אתכם כקרובים תחשוב כמה כסף תקבל על ללכוד ולהרוג את הפושע הגדול ביותר בארץ!" הוא אומר ומחווה בידו את הספרה אחת אשר גם אוחזת את האקדח השחור והמאיים שלו,

הוא נראה חסר ואונים מה שבחיים לא ראיתי, עם הסרט השחור שחוסם את פיו, עיניו השחורות כמו שלי רק מראות כלום ושום דבר. זה שהוא חסר אונים לא אומר שהוא מפחד, זה שהוא קשור לכיסא רעוע וישן לא אומר שהוא לא חזק, כי אני יודע וחוויתי בעיניי שהוא כן, אנשים אחרים חוו שהוא כן. זוהי דרכה של החברה שלנו , כוח גובר על מוח!

(אני רצינית אחרי שרשמתי חסר אונים הלכתי לחפש מה זה אומר, סתומה שכמותי! אונים אומר כוח. אז חסר אונים זה חסר כוח, למקרה שרציתם לדעת - ה.כ)

אני יודע שאם אהרוג אותו הרבה אנשים ישנאו אותי; אחי שמחזיק ממנו ומהאישיות הרמה שלו כל כך הרבה, אימי שלבדה לא תוכל לטפל בנו ולא יהיה לה מגן, אאכזב את המשפחה שלי כי רצחתי את האדם שנתן לי חיים!
השמטתי את האקדח מידי ובועז ציקצק בלשונו כמאין תוצאה של איכזבתי אותו, אין לו זכות לעשות זאת, אין לו! הרגשתי את הזעם זורם בוורידי שבלטו כמו מטורפים ואותה מחשבה רצה במוחי, אני אמות, אבל לא לפני שאהרוג את בועז מנדל ויקח כמה שיקח!

הרמתי את האקדח מהרצפה ובשניות מדודות אבי קם מהכיסא עם כוחו הרב שציינתי ונתן לבועז בעיטה בבטן והכדור שיריתי פגע בעמוד הבטון, אני שומע כמה ציפצופים מאחוריי ושם לב שאחד מהאנשים של בועז התקין פצצה שמכוונת בדיוק לעוד עשר שניות,

רגשות כמו פרחים - 2&1Where stories live. Discover now