היום החלטתי לסלוח לך. ולא בגלל שהיתנצלת, ולא בגלל שהכרת בכאב שגרמת לי אלא בגלל שהנפש שלי צריכה קצת שלווה.
• • •
יסמין
"אני לא רוצה לדבר איתך" אמרתי לסהר בשקט ועשיתי את דרכי במעלה במדרגות עד ששמעתי צעדים מתקרבים אליי ויד חמה אוחזת בי מאחורה. "אל.תיגע.בי" הבהרתי כל מילה ומילה, שנינו נתונים למבטם של כולם ואני מרגישה את העצבים מזדחלים אליי לאט לאט.
"בוא סהר" סבא אמר לו ואחז בכתפו בזמן ששיחרר ממני לאט לאט ואני עליתי במדרגות, עדיין עומדת בפתח דלת חדרי ומסוגלת לשמוע חלק מדבריהם.
"לא עשית מספיק סהר? היא פגועה בגללך ואני לא רוצה שזה ייקרה יותר ובטח שלא ממך. מולי סיפרה לי שהיא יוצאת עם מישהו שמסדר אותה בחיים והיא והוא יגדלו את הילד ביחד. אני מודה שלפני הרבה שנים אני ראיתי לך ולה עתיד אבל זמנים ודברים משתנים ואני חושב שהגיע הזמן שתוותר, אתה אהבת נעורים סהר לפעמים זה מחזיק ולפעמים זה לא"
"אני לא מוכן לב, אני לא מוכן לשחרר. אני לא יודע למה אבל זה מרגיש לי כמו גורל שיסמין הגיעה לעבוד דווקא בחברה שלי אחרי שש שנים שהיא לא זכרה אותי, זה גורל שהיא בהריון והלוואי שהוא ממני!"
לא יכולתי להקשיב יותר לשיחה שלהם. כל מילה שיצאה לסבא מהפה הייתה נכונה, וזה כאב יותר מדיי. אולי אני צריכה כבר לעזוב את כל העיניין עם סהר, היו לנו שנים טובות ביחד, זכינו לאהוב ולעבור מכשולים כמו כל זוג נערים אחרים ואולי גם לא אבל הגיע הזמן לשחרר...
הורדתי את בגדיי לגמרי והחלפתי לפיג'מה ועמדתי להיכנס מתחת למצעים החמים סוף סוף ולישון בשקט אבל אעשה זאת ברגע שאבין שסהר לא כאן. הלכתי לכיוון הדלת ופתחתי אותה מעט, לא שומעת וויכוחים מתמשכים בינו לבין לסבא וסוגרת בחזרה, הולכת למיטה ונרדמת בשקט...
• • •
יסמין
10:34
"הכל נראה בינתיים תקין מבחינה ווסתית. כמובן שאין עדיין לראות את התינוק, לשמוע דופק או כל סוג של היווצרות תינוק מסוגה. אני רק רוצה לשאול כמה שאלות בסדר ?" הינהנתי בראשי והרופאה הבחינה בדין שישב לצידי ואחז בידי. "מתי המחזור האחרון שלך היתרחש ?"
"את האמת אני לא זוכרת...הוא פשוט לא הגיעה לפני או אחריי אותו היום שעשיתי את הבדיקה והיא יצאה חיובית."
"אני כבר יודעת שלא קיימת יחסי מין מוגנים אבל אני רק רוצה לשלול את האפשרות של בדיקת די-אן-איי ברגע שהתינוק ייוולד עם עוד גבר"
YOU ARE READING
רגשות כמו פרחים - 2&1
Romance**מקום 1 בתאריך 17.4.17** מכירים את ההרגשה הזאת? ההרגשה שכולם מאשימים אתכם במשהו... יסמין אושריה ,בת 17 גרה עם אחותה ואביה...חייה לא הכי טובים שיש . אמה מתה בלידתה ומאז כולם מאשימים את יסמין בכך...מתביישים בה ומנסים לא לשייך אותה מהמקום היחיד שנשאר...
