Dj snake - Middle ft. Bipolar sunshine
זה כואב להגיד שלום למישהו שאתה לא רוצה להיפרד ממנו, אבל זה יותר כואב לבקש ממישהו להישאר כשאתה יודע שהוא לא יכול...
●●●●●●●●
נ.מ סהר -
23:11 -
"בבקשה! אני מיתחנן אתם לא יכולים לעשות לי את זה" אני בוכה מחוץ לדלתה מתפלל בליבי כל כך חזק, "סהר קום, זה נגמר"
לפני יומיים -
2:18-
הכביש ריק ממכוניות, בחוץ קר ובאוטו חם, אין מוזיקה, בחוץ חושך קודר ונעים ויסמין לידי. אני כרגע בפסגת חיי אני בטוח! לנסוע באוטו בכזה אדישות נעימה וליהיות לידה וללטף את רגליה זה בהחלט הדבר הכי משמח שחוויתי הזמן האחרון.
מכונית אחת עוברת מאחוריי ועוקפת אותי וכבר התחלתי להיתעצבן. אני לא סובל שעוקפים אותי! כל הדם זורם בגופי נותן לי את האנדרנלין לעשות כאוות נפשי, נסעתי קצת יותר מהר וגרמתי למכונית הזו להיתקע במכונית אחרת שכרגע סטתה מהמסלול ונכנסה ישירות ברכב שלנו....
●●●●●●
אני שומע רחשים מעצבנים מעליי שמדברים על מצבי ואני רוצה לפתוח את העיניים שלי אבל אין לי את הכוח הזה, אני רוצה משהו אבל אני לא משיג אותו!
"הוא יתעורר ?" אני שומע את קולה המודאג של אימי ואת בכיה המר ורציתי לקפוץ מהמיטה ולחבק אותה, "אנו רוצים להאמין שכן. עצם העובדה שהוא יכול לנשום לבד כבר מראה לנו כמה סימנים חיוביים, שיהיה לך ערב טוב גברת אגם" הרופא אומר ונשמעת טריקת דלת שמבשרת את יציאתו ואמא מתחילה לדבר,"אוחח איזה טיפש אתה! אני בטוחה שמה שעשית היה מחמימות המוח שלך ! למה עשית את זה לעצמך ? אתה יודע שאתה ואחיך הם כל מה שחשוב לי בחיים, בבקשה סהר אל תיהיה טיפש! אתה יודע שאתה חשוב לכולנו ובכל זאת עושה שטויות. יש לך מזל שאני אוהבת אותך וכן מאמינה שתקום. מה עם חברה הזו שלך ?"
נ.מ יסמין -
"הסיכויים לא לטובתה, אני מצטער" נשמע קולו של הרופא ורעש של דלת נפתחת ונסגרת מבשרת על יציאתו. רציתי לבכות, לבכות באמת! הסיכויים נגדי ? רוב הסיכויים שלא אחיה ? זה לא נתפס, זה יישמע מטומטם אבל אני רגילה לחיות! החושך שאני רואה מתפרש לכל עבר ועדיין לא הגעתי למקום הנקרא "גן עדן" וגם כנראה לא אגיע, הסיכויים לא לטובתי ואני מקללת על כך.
סבתא באה לפה לפני כמה דקות והודיעה שסבא רק מחנה את האוטו למרות שלא יכולתי לענות לה או להנהן לאישורה.
"הגעתי, הגעתי. איך היא ?" קולו של סבא נשמע והיבבות נשמעות ברורות מקולו. אני לא אוהבת שסבא בוכה או בכלל כל אחד אחר שאני אוהבת, זה נותן גם לי סיבה ליהיות עצובה.
YOU ARE READING
רגשות כמו פרחים - 2&1
Romans**מקום 1 בתאריך 17.4.17** מכירים את ההרגשה הזאת? ההרגשה שכולם מאשימים אתכם במשהו... יסמין אושריה ,בת 17 גרה עם אחותה ואביה...חייה לא הכי טובים שיש . אמה מתה בלידתה ומאז כולם מאשימים את יסמין בכך...מתביישים בה ומנסים לא לשייך אותה מהמקום היחיד שנשאר...