Passengers | let her go.
יש מקום אחד , שאין על פניי כדור הארץ.
זו מדינה שמלאה בתהיות , מסתורין וסכנה.
חלק יגידו, בשביל לשרוד זאת, צריך ליהיות משוגע כמו כובען ,
ולמרבה המזל אני כן....-אליס בארץ הפלאות
●●●●●●●●●●●●●
"סהר תבין שהסיבה שאני נשארת כאן זה כי אני חייבת אותך לא כי אני שונה משאר הבנות. אני באמת ובתמים זקוקה לך!" פניו הביטו וסקרו כל חלק בי, עיניי הכחולות כבר היו כבדות ועייפות ונישמטו בחזרה לאדמה שנראית שחורה. "תביטי בי" הוא מבקש אך אני מנידה בראשי ומסיבה מסויימת שלא ידועה לי מרגישה בושה גדולה, "תביטי בי יסמין" קולו ניהיה נוקשה יותר ואני איכשהו מרימה את ראשי ומסתכלת עליו. לקחתי את הדקות שקט האלה להבין מול מה אני מתמודדת, גוף גבוהה של מטר תשעים, עיניים שחורות ואפלות, שיער שטני ובהיר, וקוביות מסודרות ויפות והכי חשוב אישיות מושלמת, מאיימת, קודרת , נדירה ויפה.
"אני אף פעם לא רוצה שתפסיקי להביט בי כמו שאת עכשיו, כי באיזשהו מקום העצב שלך הופך אותנו לטובים יותר, הופך אותך לטובה יותר. העצב שלך הוא האוצר שלך ולפעמים לא הרבה מוצאים אותו אז מעכשיו אף אחד לא צריך למצוא אותו גם לא אני...."
●●●●●●●●●
7:19 -
לא יכולתי להאמין למה שראיתי, השלט הענקי של באר שבע נעמד מולי ואיכשהו השמחה לא נראתה בי אבל מבפנים היא הייתה חזקה ובוערת. ידיי תפסו בראשי מנסות לעסות אותו בכדי להפיג את הלחץ שנבנה עליו, כמה אפשר ויכולתי לחשוב על כך שאני הולכת כבר יומיים שלמים במדבר ועברה לי מחשבה מצחיקה בראש על כך שתודה לאל דלא הייתי צריכה לעשות זאת ארבעים שנה...
זה אומנם רק השלט והכניסה לבאר שבע היא בעוד כמה דקות במכונית אבל עוד כמה שעות ברגל, ומפה זה נראה הרבה....
נ.מ עומרי - (מהרגע שהוא עזב לניו יורק)
"טיסה 2765 לניו-יורק יוצאת בעוד מספר דקות נא על כל האנשים להגיע לשער, תודה" אומרים בכריזה והלב שלי מתחיל לעכל את כל מה שקורה, אבי קרא לי ולשילת ואמר לנו לאיזה שער ללכת. הרגשתי נורא, זה הרגיש לי כאילו אני משאיר פה את כל הצרות שלי אבל גם את כל הדברים שהייתי צריך ואחד מהם הייתה יסמין, אני מרגיש זבל שאני משאיר אותה כאן כשהיא בהריון אבל אני יודע שהיא בידיים טובות כאשר היא עם סהר. את האמת אולי מגיע לה מישהו אחר ממני אנע לא אונר יותר טוב כי סהר לא הדבר הטהור ביותר אבל אולי מגיע לה מישהו שיוכל לתת לה את תשומת הלב המרבית שמישהי כמוהה צריכה ואני לפני זמן מה אהבתי לתת לה אותה.
YOU ARE READING
רגשות כמו פרחים - 2&1
Romance**מקום 1 בתאריך 17.4.17** מכירים את ההרגשה הזאת? ההרגשה שכולם מאשימים אתכם במשהו... יסמין אושריה ,בת 17 גרה עם אחותה ואביה...חייה לא הכי טובים שיש . אמה מתה בלידתה ומאז כולם מאשימים את יסמין בכך...מתביישים בה ומנסים לא לשייך אותה מהמקום היחיד שנשאר...